שו"ת מבי"ט/א/רעח
|
< הקודם · הבא > |
טעה א' במה שהשביעה חוץ לב"ד בנקיט' חפץ דהא אמרינן פ' השולח אדרה בב"ד או אשבעה חוץ לב"ד ופי' המפרשים דשבועות הדיינים דנקוט ס"ת בידי' או תפילין ומשביע ליה בשם או בכינוי שתכסיס' כשל תורה וחוץ לב"ד שבועת דרבנן בקללת ארור ולא נקט מידי ואין ענשה כ"כ וכן כתב במשרים נתיב כ"ג חלק י"א ב' שלא מנה אפוטרופוס וכתב הרמב"ם פי"ב מהלכות מלוה ולוה וכן אשה שתבעה כתובת בין אלמנה בין גרושה מעמידין להן אפוטרופות ונזקקין משום חן האשה וכו' דאע"ג דכתב הרשב"א שאלה ה' בדפוס הראשון דלאו דוקא אמרי' דממנין אפוטרופוס אלא להקל על ב"ד וכו' הא אם רצה לטרוח ולטעון בעדם אין לך אפוטרופוס יפה מהם וכו' וכן כתב הרא"ש כלל פ"ה שאלת ד' היינו כשהם ב"ד שלשה דמצו לטעון ולהפך בזכות היתום ולדון אבל חד לא כאפוטרופוס דהוי חד ואינו משגיח אלא בזכות היתום לבד בפני ב"ד. ג' שלא עשה הכרזה וב"ד שמכרו שלא בהכרזה נעשו כטועי' בדבר משנה ואין הגליל מקום שאין מכריזין ד' שלא עשה שומא אלא כך נתן המטלטלים והבתי' אכסרה על הכתובה והוי טועה בדבר משנה דבעי' שומא ה' שאמר שהמטלטלים היו מועטים והגבו אותם הבתים על כל סכי כתובה שנר' שלא היו מספיקים לסכו' כתובתה ואם כן למה נתחייבה לפרוע חובות בעלה ופרנסת היתום ומכיון שנתחייבה נראה שהיו עולים יותר מסכי כתובתה אלא שלא שמו אותם והוו טעות במה שנתפשרו שתפרנס היותם עד תשלום ט"ו שנה כתב ובתשלום הט"ו שנה תתן לו הבית שנשאר מאביו משנפה ומנוקה וכו' ואם ימות הנער בלי זרע של קיימא ישוב הבי' לאמו בפרעון שכלכלה אותו פ"ו שנה כל הזמן שיחי' בתוך הט"ו שנה שנתחייבה לכלכלו ואם בתוך הט"ו שנה שחייבה לכלכלן לא ירצה לשבת עם אמו ויברח מבית' אינה חייבת יותר וכל הכתוב קיים ע"כ מתחלת הלשון נר' שלא תשוב לו הבית אלא אם ימות אחר ט"ו שנה שכלכלו אותו שאמר ואם ימות הנער בלי זרע של קיימא וכו' בפרעון שכלכלו אותו ט"ו שנה ואחר כך אמר כל הזמן שיחיה בתוך הט"ו שנה שנתחייב' לכלכלו שנר' שגם אם ימו' תוך הט"ו שנה שנתחייב' לכלכל' ישוב לה הבית ויהי' משמעו' הלשון בפרעון שכלכלה אותו ט"ו שנה או כל הזמן שיחיה בתוך הט"ו שרה והיה לו לפרש. ועוד שכתב שאם בתוך הט"ו שנה לא ירצה הנער לשבת עם אמו ויברח אינה חייבת יותר וכל הכתוב קיים שנר' דוקא כשברח ולא רוצה אבל מת שהוא באונס לא ישוב לה הבית ולכן אפשר לפרש שאם ימות אחר הט"ו שנה ישוב לה הבית בפרעון שכלכלו אותו ט"ו שנה וכל זמן שיחיה בתוך הט"ו שנה שנתחייבה כפי ערך זה ישוב לה משווי הבית כפי השנים שפרנסה אותו אבל אם יברח ולא ירצה וימות ישוב לה כל הבית. ז' עוד הפשרה צריכ' קנין כמבואר וכשיש ליתום אפוטרופוס האפוטרופו' נוטל קני' וכמו שכתב הרא"ש לר' כלל פ"ה שאלה ד' עוד דכיון דכתוב במותב תלתא כחדא וכו' צריך ששלשתם יסכימו בפשר' וכמו שכתו' בנמוקי יוסף בריש סנהדרי' ויש חילוק בין פשרה לדין דבדין אזלי' בתר הרוב ובפשרה אם רבים הם הפשרנים צריך שיסכמו כולם כדאמ' פ' בתר' דע"ז כדאמ' בית תלתא עד דאמרי בי תלתא ע"כ וכן כתב ר"י ז"ל ח' עוד דאף על גב דיחיד מומחה דן יחידי בגביית כתובה מיתומים דבפי' שומה בעי' שלשה ט' כיון שכתוב במותב תלתא ובי דינא משמע שלשה כשרים וכמו שכתב הרי"בש ס"א נ"ד ולהכי לא צריך לכתו' חד ליתוהי וחותמים שנים מהם אבל בא' פשיטא דלא סגי דדלמא לא הסכימו עמו:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |