שו"ת מבי"ט/א/קמד
|
< הקודם · הבא > |
שאלה ראובן קנה שלשי' קפאץ ניל והודה שיש לשמעון בכל הניל החומ' בקרן וריוח ושקבל המעות ממנו חומש הכל והתנה עמו שיוליך הכ"ג קפאץ לשלוניקי לאחריותו ומה שימכ' שם יהיה החומש לשמעון מקרן וריוח והז' קפאץ ישארו ביד שמעון וישלחם אחר חג הסוכות וישלח' לראובן לשלונוקי הששה לאחריות שמעון לבדו וישתדל ראובן במכירת' ויצרפם עם הראשונות ויהי' החומש מכל דמי הל' לשמעון בקרן וריוח והלך ראובן עם הכ"ג קאפץ ושבו אותם השוללים ולקחום עתה טוען ראובן שישל' שמעון הו' קאפאץ כמו שהתנו ויקח הוא מהריו' ד' חלקים ושמעון אחד כמו שהתנו וטען שמעון שאינו חייב לשלוח כי אם הקאפאץ הא' שהם של ראובן שבשטר לא נזכר שותפות כלל והתנאי שהיה ביניהם היה בהגע' הכ"ג לשלוניקי שימכרם שם וישלח הוא הז' וימכרם ויערב הכל יחד ויחלקו כפי התנאי אבל אחר שלא הגיעו שם לא נשאר לראובן עמו דין ודברים אלא יקח הא' והוא יעשה מן הו' מה שירצה יורינו מורינו הדין עם מי:
תשובה מה שטען שמעון שאינו חייב לשלוח שלא נזכר בשטר שותפות כלל לאו בתר שמא דשותפות אזלי' אלא בתר מעשה דשותפות דכיון דכתוב בשטר שהודה ראובן שקבל משמעון כל דמי החומש ושהתנו ביניהם תנאי גמור מעכשיו שיוליך הכ"ג כפי התנאי ואחר כך ישלח שמעון הז' ויחלקו הכל קרן וריוח וישלח חלקו הרי נזכר השותפות אם לא היה שותפות לא היה חילוק וכיון שהל' היו כולם בעין וקבל ראובן משמעון דמי חומשים ונטל קנין שהיה לשמעון חלק בכולם כפי התנאים שהתנו הרי השיתוף או העסק קיים והתנאים קיימים וכיון שהיו הכ"ג ביד ראובן והז' ביד שמעון ונטלו קנין שיוליך זה הכ"ג ואחר כך ישלח זה הו' הרי השותפות קיימת. כמו שכתב הרמב"ם ז"ל פ"ד כיון שקנו מידם שיביא זה חביתו של יין וזה כדו של דבש נעשו שותפין וכו' ובנ"ד נמי הוו שותפין בכל הל':
אכן מה שטען שמעון שאינו חייב לשלוח נראה שיש לו דין בזה כי כפי מה שנזכר בשטר נעשה שטר עסק זה בכ"ג לאייר שנת השיב"ה וכתוב בו שישארו הו' ביד שמעון עד חג הסוכות ומאז והלאה ישלחם לראובן ביד מי שיראה לו נאמן כנראה שלא רצה לשלחם עם ראובן מפני סכנת הדרך ובחג הסוכות מסתמא יהיה ידוע כבר שהגיעו הכ"ג לשלום ומאז והלאה שלח הו' כי אפי' שהוא ילכו לאחריותו ויקרה מקר' הרי יש לו לשם חלקו בריוח הכ"ג אבל אם יהיה נודע שלא הגיעו הכ"ג כמו שהיה למה לו לשלוח אם יקראם אסון נפסד הקרן והריוח וכן נראה מלשון השטר שכתוב ובהגעת הז' לשלוניקי ישתדל ראובן במכירתם ויצרפם עם הכ"ג ויהיה החומש מכל דמי הל' לשמעון בקרן ובריוח שנר' שלא נתחייב לשולחם אלא שיצטרפו לכ"ג ויתנו לו חומש הכל:
ואפ"ה נראה לי שיש לראובן חלק בריוח הששה שקנאום בל"ב פרחים כל א' ומה שיהיה ריוח בכולן במכירתם כאן יקח ראובן ד' חלקים ושמעון חלק אח' שהרי שניהם שותפים בכלם כמו שכתבתי למעלה והיה לראובן חלק בריוח כל קפץ וקפץ ד' חלקים בין מאותם שהיו ביד שמעון כיון שהיו שותפי' בכלם וגם כי לא הגיעו להצטרף עם הל' טעם זה אינו מספיק אלא למה שכתבתי שאינו חייב עתה לשלחם ולא לשלא יקח ראובן חלקו בריוח מהם דהגע עצמך שהיו מגיעים הכ"ג והיה שולח שמעון הז' כפי התנאי ולא היה ריוח בכ"ג שנמכרו הז' קודם והיה ריוח באלו הששה שנמכרו אחר כך פשיטא שהיה לוקח ראובן חלקו בריוח הששה והכא נמי לא שנא והרי הכ"ג לגבי שמעון כאלו נמכרו בלא ריוח ונשאר ריוח הו' שבידו לשניהם נאם מבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |