שו"ת מבי"ט/א/ז
|
< הקודם · הבא > |
שאלה ראובן שאל משמעון שילוה לו שלשי' פרחי' זהב ואמ' לי שמעון פרחי' זהב אין לי אבל תקח חתיכות כסף ג' כספים פחות כל פרח כמו שהיא המנהג שפוחתין ג' כספים למי שרוצה לצרף פרח א' של זהב בחתיכות מטבע של כסף ותתחייב לתת לי פרחי' זהב בעד כל ל"ט חתיכות ושני כספים שאני נותן לך תתן לי פרח אח' ששוה מ' חתיכות ולקח ראובן החתיכות ונתחייב לפרוע לו הפרחי' כאמור הודיעני אם יש צד רבית בזה אם לאו:
תשובה אע"ג דתניא פ' הזהב (ב"מ מו.) היו חמריו ופועליו תובעין אותו ואמר לשולחני תן לי דינר מעות ואפרנסם ואני אעלה לך יפה דינר וטריסית ממעו' שיש לי בביתי, אם יש לו מעות מותר ואם לאו אסור, ואוקמ' רב אשי כי היכי דלא תקשה למאן דאמר אין מטבע נעשה חליפין לעולם כדקאמ' בפריטות שהן כעין אסימון מדקתני יפה דינר ולא קאמר דינר יפה, ומיהו טעמא לאו משום דנקנה בחליפין אפי' התנה עמו בתורת דמים אין כאן רבית דאגר נטר ליה שאפי' הלואה אם יש לו בביתו מותר לתת לו עודף דהוה ליה הלוני עד שיבא בני או עד שאמצא מפתח דמשמע בפי' דכל שאין לו בביתו אפי' דרך מקח וממכר אסור לתת לו עודף והכא בנדון דידן לא היו לו פרחים ולקח לט' חתיכות ושני כספים ונתחייב לתת פרחים שוה כל א' מ' חתיכות לא דמי דהתם איכא טריסית ודאי עודף והוי רבית קציצה אי לאו דיש לו בביתו אבל הכא ליכא עודף דאע"ג דכל פרח שוה מ' חתיכות אם יצרפו לא יתנו לו כי אם לט' חתיכות וב' כספים כמו שנתן הוא ודמיא למתני' דאין פוסקין על הפירו' עד שיצא השער יצא השער פוסקין אעפ"י שאין לזה יש לזה והכ' נמי אם היה שער קצוב לפחות ג' כספים לצירוף פרח אחד הרי אינו נותן לו עודף על מה שנתן לו אעפ"י שיתן לו פרחים ששוה כל אחד מ' חתיכות כיון שאם בא לצרפם לא יתנו לו כי אם לט' חתיכות וב' כספים ואע"ג דבהלואה אפילו יצא השער אסור ללות כשאין לו אם פסק זמן לדעת הרמב"ם ז"ל הכא לאו הלואה היא אלא דרך מקח וממכר הוא כיון שאינו נותן לו אותו מטבע עצמו שלקח אלא מין אחר וכמו שכתבו התוספות פ' הזהב על ההיא דיפה דינר וטריסי' וא"כ אין כאן רבית אם נותן לו פרחים אלא שאינו חייב ליתנם דלא נקנו בקנין דאין מטבע נקנה בקנין אבל נשבע ליתן לו פרחים נר' דחייב להשלים שבועתו כיון שאין בזה צד רבית כמו שהוכחתי ויש קצת ראיה לענין שזה העודף של הפרח אינו רבית מקלבון של שקלים ששנים השוקלים שקל חייבין בקלבון שהוא תוספ' על השקל כשמצרפו לשני חצאי שקלי' ותנן השוקל על ידי עני וכו' אם הלו' חייב בקלבון והיינו כשנתן שקל בעדו ובעד העני או שקל בעד ב' עניים או שכנים אבל אם נתן שני חצאי שקלים על יד שני עניים או שכנים נראה דפשיטא דחייבים לתת לו ב' חצאי שקלי' ואם פורעי' לו שניהן שקל שלם חייבים לתת לו קולבין אע"פ שהוא לא נתן אלא שני חצאי שקלים בעד שניהם כיון שאם בא הוא לצרף השקל לא יצרפו אותו אלא בנתינת קולבין לאו תוספת היא כמו כן הכא בנדון דידן אעפ"י שהפרח שוה מ' חתיכות כיון שאם בא לצרפו לא ימצא כי אם ל"ט חתיכות וב' כספים לאו תוספות הוא ואין בו שום צד רבית והנראה לע"ד כתבתי משה בר' יוסף זלה"ה מטראני:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |