שו"ת חתם סופר/ב/שא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום וי"ר לי"נ הרב המופלא והמופלג המא"הג המפורסם ערוג' הבשם כש"ת מהו' דוד ני' אב"ד ור"מ דק"ק קו"ד:

זה לי כמו שבועות שתים שהן ארבע נאמר לי שאמרו שמה משמי לפדות הבן על ידי ישראל שלוקח בשביל אשתו כהנת ואמרתי להר"ר אברהם מפה להשיב שמה כי לא יצא כן ממני ועתה שמעתי כי הדר נבט על כן באתי בשורתיים למעכ"ת לפרסם שם ברבים כי האומר כן משמי אשתומא קאמר ולשמטי' לאמורה מיני' כדרב עינא חולין פ"ד ע"ב. וגופא דעובדא הכי הוה מסובין היינו בישוע הבן וחטף א' וברך ושכח ליטול רשות מכהן ושחקו עליו לאמור איך אפשר לפדיון בלא כהן ואמרתי כבר אפשר לשיטת התוס' על ידי כהנת נשואה לישראל וגם הפלגתי כי רגיל הייתי ליתן מתנות כהונה זרוע לחיי' וקיבה לגיסי ז"ל בעל כהנת [וכן דרכי ממש בכל י"ט לשחוט בהמה ולהפריש ממנה מתנות וכן ראשית הגז וכך עבד עובדא בפלתי יע"ש סי' ס"א סק"ו] אבל מפדיון חלילה לי להכריע בין תוס' והרא"ש וגם כי הייתי מכריע בזה מכל מקום כיון שלא נשאלתי למעשה רק אמרתי באגב על דרך לשון חכמים מחכים אסור לעשות מעשה על פי הוראה כבש"ס ב"ב ק"ל ע"ב וגם כ"א הי' נ"ל להכריע הלכה למעש' בכל כי האי גוני אין לעשות משום דה"ל מלתא דתהווי בי' אנשי כמבואר בש"ע י"ד סי' רמ"ב ויע"ש בש"ך סקי"ז מ"מ מצוה לפרסם ברבים ולגעור באנשים הרוצי' לעשות מעשה השמועה ומאומד ומדומה:

ודאתאן עלה הנה תוס' קידושין ח' ע"א כ' אדרב כהנא דשקיל סודר בפדיון הבן ב' תי' או שלקח בשביל אשתו כמו שאכל מתנות בשביל אשתו וכזה התי' כ' תוס' בסתם ס"פ אלו עוברין בלי שום חולק ועוד תי' תרי רב כהנא הוה וכ"כ סתם בחולין קל"ב ע"א ופני יהושע שם במס' קידושין כ' דמאי דס"ל דיכול ליתן פדיון הבן לבעל כהנת כמו מתנות כהונה לא מצא להם חבר עכ"ד משמע גם חולק לא מצא עליהם גם לא הזכיר מה"ת לחלק בין פדיון למתנו' כהונה ובמכ"ה נעלם ממנו דברי הרא"ש סוף בכורות שכ' לחלוק אפיר"י דקידושין דבחולין קל"א ע"ב מוכח דוקא מתנות כהונה אמרי' כהן אפי' כהנת במשמע מה שאין כן היכי דכתיב אהרן ובניו קא ממעט בנות ובפ' במדבר כתיב ונתת כסף הפדוים לאהרן ובניו אמעטו בנות עכ"ד וכ"כ הטי"ד רס"י ש"ה שיפדנו מכהן ולא מכהנת אמנם בש"ע התחכם אף על פי שבסי' ס"א במתנות כהונה כ' להדיא דיכול ליתנם לבעל כהנת מ"מ הכא הניח הדבר סתום וסתמו שלא ליתן אלא לכהן ולא לכהנת וכ"כ להדי' הרא"ה בס' החינוך פ' קרח סי' שצ"ב מאותו טעם בעצמו שכ' הרא"ש ז"ל דאהרן ובניו כתי' וכיון דפשיטא להו להרא"ה והרא"ש והטור לאיסור לא שבקינן פשיטותא דהני מפני ספיקן של בעלי התוס' ז"ל:

והנה עינינו רואות שע"כ גם רבותינו בעלי התוס' ז"ל לא נעלם מהם סברת הרא"ה והרא"ש הנ"ל דאם לא כן מה עלה על דעתם לומר ועי"ל תרי רב כהנא הוה הא פשיטא דמותר ליטול בשביל אשתו כמוכח בההיא דחולין דאכל בשביל אשתו ע"כ ס"ל לחלק משום דכתי' בפדיון אהרן ובניו ואם כן מצוה להבין איך לא נשמרו מזה בתי' א' ואולי סבירא להו כיון דבפ' קרח לא כתי' אהרן ובניו לא ילפי' דורות מפדיון מדבר אף על גב דילפי' ממדבר לפטור בני כהנים ולוים כמבואר במס' בכורו' ד' ע"א מ"מ יש לחלק כן צריכים לדחוק:

אמנם נ"ל לפמ"ש בירושלמי הביאו תוס' בסוט' כ"ג ע"ב דאמרי' התם כהן ולא כהנת ומפרש בירושלמי דהיינו מדכתיב תחתיו מבניו דוקא מי שבנו עומד תחתיו לאפוקי כהנ' ומדאיצטריך תחתיו מבניו משמע דירושלמי פליג אתלמודא דידן ולא יליף מסתם אהרן ובניו וס"ל בניו אפי' בנות משמע אף על גב דגבי טומאת כהנים קיימא לן בני אהרן ולא בנות אהרן י"ל התם לא ממשמעות' דרשי' אלא מיתורא כמ"ש הרא"ם ריש פרש' אמור אבל לעולם סתם בני אהרן גם בנות בכלל מדאיצטריך גבי מנחת כהן תחתיו מבניו וכן משמע קצת התם בירושלמי דסוטה איתא ממעט כהנת מטומאת כהנים מדכתיב אמור אל הכהנים ולא הכהנת והקשה בפני משה הא הירושלמי בעצמו ס"ל כהן ואפי' כהנת ולפי הנ"ל אתי שפיר דהכא לאו ממשמעותי' דריש אלא מיתורא מדכפל הכהנים בני אהרן ואייתר חדא למעט נשים ומשמעות דורשים איכא ביניי' ירושלמי מפיק ליה מכהנים ולא כהנת וש"ס דילן מבני אהרן והכל מיתורא אבל ממשמעותא אפי' בנות במשמע ועיין יבמות פ"ה ע"א ונמצא י"ל רב כהנא דשקל סודרא בפדיון ס"ל כהירושלמי ודלא כסתמא דש"ס דחולין ואפשר דהלכה כן כיון דעבד עובדא ומעשה רב:

והנה לפמ"ש רמב"ן בתורה פ' צו דמשום הכי מנחת כהן כליל שאין ממנו אלא קומצו ואם יקטיר מנחת עצמו ויאכל בעצמו הרי לא הקריב כלום ע"כ יהיה כולה כליל יע"ש א"כ זכינו לטעם מדוע הכהנת אינה בכלל זה כי לא תקריב מנחת עצמה ובזה נ"ל להבין דברי הרמב"ם וכ"מ בפי"א ממעשה הקרבנו' שכתב שמנחת כהנת אינה כליל והקשה הראב"ד הא כבר הזכיר זה ותי' כ"מ דקא משמע לן אפי' בפנוי' שאינה נישאת לישראל יע"ש וקשה הא בש"ס דסוטה כ"ג ע"א לא הוזכר פנויה וממ"נפ אי הי' פשוט להש"ס דאין לחלק בין פנויה לנשואה לישראל אכתי הוה גם בהרמב"ם משנה שאינה צריכה ואי סבירא ליה להש"ס לחלק בכך אם כן מנ"ל להשוות החלוקי' ונ"ל דש"ס קאי למאן דדריש טעמא דקרא ומטעם הנ"ל אין סברא לחלק בין נשואה לפנוי' מה שאין כן רמב"ם ס"ל כמאן דאמר לא דרשי' טעמא דקרא וגזירת הכתוב הוא בלי טעם וממילא הוה סד"א כי אימעוט בנות אהרן הנשואות לישראל מה שאין כן בפנוי' שעדיין בקדושתן לענין תרומה ובכלל כהנים הם וקמ"ל הרמב"ם והיינו דאיצטריך תרי קראי אהרן ובניו גם תחתיו מבניו דבירושלמי א' לנשואה לישראל וא' לפנוי' ואם נדרוש טעמא דקרא נאמר גם בפדיון הבן זכהו ה' לכהן הראוי לעבוד מפני שהוחלפו בכורים בכהנים לעבודה כמבואר סוף זבחים עד שלא הוקם המשכן עבודה בבכורות וכו':

וצ"ע קצת איך ליתן מתנות כהונה או מכ"ש פדיון לאשה שיש לה בעל ישראל או מכ"ש לבעלה בשבילה הא גוזל השבט דה' סלעים או זרוע לחיים וקיבה שנותן לאשה קנתה הגוף והפירות לבעל וממילא חזר חסרה לי' שווי הפירות ולא יהיב להשבט כל הסך המגיע אם לא שיתן לאשה על מנת שאין לבעלה רשות בה ואם אולי נדחק ונאמר אה"נ מה שאמר רב כהנא וכל אמוראי אכלי בשביל נשותיהם לא דאכלי דאחריני ז"א משום ק' הנ"ל אלא דדהו אכלי ולא יהבי לכהני אחריני [ומלשון הר"ן דפ' הזרוע משמע קצת כמסתפק בזה] הוה א"ש מ"ש הטור י"ד סי' ס"א דבעל כהנת פטור משמע ואינו פוטר ועיין מה שכ' ט"ז שם ולפי הנ"ל א"ש ודוחק וצ"ע:

מ"מ נלענ"ד מי שלאחר כל הטרחות א"א לו להגיע לכהן ביום פדיונו וכבר הגיע לגבורו' או שהוא מן הזריזי' ואינו רוצה להשהות כי מי יודע מה יולד יום עכ"פ יתן ביומו לכהנת בלי ברכה ויהיה מתנה שאינה מתכוון לצאת בה אלא אם לא יזכה למצוא כהן ואם ימצא כהן אחר כך יחזור ויפדה בברכה כראויה כי אז לא יי"ח למפרע כי כן אנו מתנין בהנחת תפילין דרבינו תם ובק"ש של ערבית בעוד יומם ויעיין ברא"ש סוף סוכה ובהגה שם והארכתי בזה במקום אחר ונ"ל אם קשה עליו ליתן סכום הפדיון שני פעמים יכול ליתן לכהנת על מנת להחזיר אפי' לכתחילה ואין בזה משום גזירה שתהי' רגילה לעשות כן ויהיה כהן המסייע בבית הגרנו' כיון דבלאה"נ אין רגילים ליתן לה לפדות לא תבא להרגיל העולם אצלה ובשגם דבלאה"נ סבירא ליה להרמב"ם דהכא לא שייך כהן המסייע כמה שכ' המגיה ברמב"ם הלכו' ביכורים פי"א הל' ח' כל זה כתבתי בנחיצה רבה פה ק"ק מ"ד יו' ב' כ"ז מרחשון תקסג"ל. מש"הק סופר מפפ"דמ:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

שולי הגליון