שו"ת חתם סופר/ב/סב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שלום ושי"ט לתלמידי הרבני החריף המופלג מה"ו גדליה נ"י.

גי"ה הגיעני נידון שלוש מאות ושבעים צאן שבבקר השכם בא הרועה אל החצר מצא ג' מומתים והרביעי נאכל חציו ועוד י"ג נפצעים והשאר לא ניכר בהם דבר ועוד י"ז צאן שבודאי לא היו בספק נתערבו אחר כך בהספיקות הנ"ל ונפשו היפה בשאלתו מה משפט הצאן וחלביהן להצילו בהפסד מרובה כזה: -

יומא קא גרים שלא להאריך גם מכותלי כתבו ניכר שכבר צלל במים אדירים וכוון ההלכה אל האמת שאין להתיר הצאנים תחת זה ישראל דחיישי' לתקלה ומ"ש מעלתו לרש"י דכ' דחיישי' אתי למיכל מיניהו והני אינם עומדים כ"א לחליבה ולגדל תמהתי אפי' נפרש כפשוטו דוקא שמא אתי למיכל מבשריהו ולא מחלב אלא דוקא אכילת בשרם חיישי' אם נשתבש ונפרש כן וכי אלו הצאן אינם ראוים לאכילה בתמי' אינם עומדים לכך ומ"מ אם יזדמן לו קונה או אקלעי לי' אורחים יעשה להם גדי או טלה ועוד מה"ת לא נחוש למכשול חלב שעומדת לכך אדרבה הוא חמיר טפי ובמק"א כתבתי [עיין סי' ס"א] ליישב קו' פר"ח על הבית יוסף דהפר"ח שפך סוללה על הרב"י דנמשך אחר לשון רש"י בשרקפי דס' דרוסות דדוקא בהרבה חיישי' לתקלה ולא בא' וקשה מכמה מקומות דאפי' בביצה א' חיישינן וכמ"ש מג"א רסי' תס"ז ואמרתי די"ל דס"ל לרש"י לחלק דתקלה אינה אלא מחשש שכחה וטעות וי"ל דבר הצריך שחיטה ותקון אדהכי והכי מדכר דכיר ולא חששו אא"כ יש הרבה אבל בביצה דראוי' לאכילה בעינא חיישי' אפי' בא' נמצא רש"י נמי לא אמר אלא דעופות או בהמות זכרים אבל היכי דאיכא בצים וחלב מודה רש"י כן י"ל יהיה איך שיהיה אין להתיר כאן דאיכא טובא וגם חולבות: -

ושם התרתי להרהן אצל הגוי במשכנתא או למוכרו לגוי שאם לא יתן המעות אחר יב"ח בטל המקח ואפי' למפרע אע"ג גבי חמץ כה"ג לא מהני דנמצא אם יפרע להגוי אחר הפסח ה"ל חמצו של ישראל אבל הכא לא איכפת לן אם הוא של גוי או של ישראל רק ששניהם אינם רשאים לאוכלם או למוכרם יהיה ע"י איזה תחבולה שיהיה באופן שלא תבוא תקלה והכא כיון ששניהם אינם רשאים א' מהן עד אחר יב"ח ויד ישראל מסולק מהם לגמרי אלא שמשועבדים לו על חובו א"כ לית כאן תקלה ושרי': -

אך צריך לעיין מה לעשות בחלב באותן הימים הנה בתשו' מהרמ"ל סי' ק"ד הוה עובדא שר א' היה לו ג' מאות צאן ונהרגו מהם הרבה ונפצעו מהם לערך ט"ו ואותן הופרשו כולם והנשארים בספק חכר יהודי מן השר החלב לגבן והורה הואיל שיש שם גם ארבעים פרות ואומרים העולם פרה א' חולבת כמו עשרה כבשים וכ' שם בודאי לא פגעו הזאבים ברובם אע"ג שלפני זה כ' וז"ל מדהומתו כ"כ ניחוש שהיו כמה זאבים מ"מ כ' מסתמא לא פגעו ביותר מערך עשרים או שלשים וא"כ חלב בטל בס' ואי משום ביטול אי' לכתחלה כיון שנעשית ע"י גוי פועל של השר ויהודי רק עומד על גבו לשומר ושוב נוטל הגבינות שחכר יש להתיר משום הפ"מ אלו דבריו ז"ל: -

ולכאורה הם תמוהים מה ששיער שדרסו הזאבים עוד עשרים כבשים וא"כ בעינן י"ב מאות כבשים שיהיה ס' נגד כ' וכל הצאן לא היה אלא ג' מאות ומ' פרות נחשב כל פרה לעשרה כבשים יהיה ד' מאות צירוף הכל עולה לשבע מאות ואין כאן ס' דאנן בעי' י"ב מאות ואפשר הכא בעינן ס' מדינא דחלב וגבינה מחלב פרה הוה אינו מינו בטעמא עם חלב וגבינות כבשים מיהו לזה י"ל סלק שאינו מינו כמו שאינו ומינו רבה עליו ומבטלו וסגי ברובא שוב הוה שיעור ס' דרבנן בעלמא אבל קושי' ראשונה קשה דליכא ס' וצ"ל דס"ל למהרמ"ל דכבשים הנדרסים המתנוונים והולכים למות חלבם מועט ולפי שהוא דרבנן דיינינן כנשפך ושיער באומד שעשרים נדרסים בטלים בשבעה מאות בריאים כצ"ל ליישב דברי הגאון דלא לשוי' טועה ח"ו: -

וכיון שזכינו לדין נבוא לנדון שלפנינו ונאמר דכאן בודאי לא הי' יתר מזאב א' דאלו היו ב' זאבים ומכ"ש יותר לא היו משיירי' חצי כבש שאכל חצי והניח חצי דמה יש זה ליתן לפני ב' או ג' זאבים אע"כ לא היה שם אלא א' ואם מהרמ"ל ז"ל שיער במין שאינו מינו החמור לפי אומד דכמה זאבים דרסו עוד עשרים אחר שפצעו ט"ו נאמר זאב אחד אחר י"ז לא פגע אלא עוד בד' או ה' ומהרמ"ל שיער עשרים דרוסות בז' מאות בריאות שיעלה לס' כיון שחלב הדרוסות מועט אנן במב"מ דקיל נשער ה' דרוסות בשלש מאות וחמשים בריאות הנותרות שיהיה חלבם ס' נגד חלב הדרוסות אם נניח שהיו דרוסות בשגם שהוא ספק ויפה כ' מעלתו שכ' ש"כ ססי' קי"ד לענין כרכום כיון דאיכא ספיקא אם יש כאן אי' כלל מותר לבטל לכתחלה בס' ועוד כיון שכבר נמכרו לגוי בקנין גמור על תנאי הנ"ל הו"ל הביטול בשל גוי כמ"ש המהרמ"ל ושוב יחכור מעלתו החלב מן הגוי הקונה אחר שכבר נתבטל ועיי' עוד בכללי ס"ס שבש"כ סי' ק"י אות י"ט ד"ה ואין להקשות וכו' עש זהו מה שנלע"ד להקל בהפ"מ כזה וישמח בחג המצות בדיצות הכ"ד א"נ: - פ"ב נגהי ליום ב' י"ב ניסן תקצ"ד לפ"ק: משה"ק סופר מפפ"דמ.

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

שולי הגליון