שו"ת דברי חיים/ב/יורה דעה/כב

סימן כב

שאלה בשו"ב שהוציאו עליו קול שחשוד על העריות ונמנעו קצת לאכול משחיטתו והרינון הי' מריבה אחת שאמרה הלעז עליו:

תשובה הנה בסנהדרין (כ"ו ע"ב) אי' וז"ל הש"ס אר"נ החשוד על העריות כשר לעדות אר"ש עני מרי ארבעים בכתפי' וכשר א"ר ומודה ר"נ לענין עדות אשה שהוא פסול כו' עכ"ל ופסק רש"י והרי"ף כר"ש והרא"ש פוסק כר"נ וגם נחלקו בפירוש חשוד על העריות הרי"ף ורש"י פי' בא על הערוה והרא"ש ז"ל פי' רגיל עם העריות ומתייחד עמהם ומה שאמר ר"ש ארבעים בכתפי' היינו מלקות משום לא טובה השמועה ובש"ע פסק הרמ"א בח"מ (סי' ל"ד] דמשום קלא לא פסלינן כלל לעדות רק לעדות אשה ובשארי ענינים שיצא על עדים קול גניבה כתבו האחרונים כולם כדברי הרמ"א ז"ל שכשר והטעם פשוט שבעריות י"ל ארבעים בכתפי' דמלקינן לי' משום לא טובה השמועה א"כ לר"ש פסול דמ' בכתפי' ולר"נ משום דיצרו תוקפו כשר לשארי עדות ואפי' לרשב"א מביאו (אה"ע) (ב"י בח"מ סי' ל"ד] עכ"פ צריך קלא דלא פסיק וגם מבואר באה"ע (סי' מ"ו] דקול הוי שהוחזק מפי שנים ושאמרו ששמעו קול הברה דנשואין אבל בנ"ד דהקול בא מן ריבה אחת בודאי לא מהימנא אפי' לחוש לדברי' ואדרבא מבואר במ"א (נ"א) נ"ג סק"כ] דיחיד יוכל למחות מ"מ אם טען מחמת פסול אין יכול למחות משום פגם כן נמי הכא אין רשאים להחמיר ע"ע משום פגמו וכן מבואר ביו"ד שאין לחוש (לכ"ע) [לע"א] ולכן כיון שבש"ע אה"ע [הנ"ל] מבואר שאין לחוש כלל לדברי שטות הנ"ל בודאי השו"ב כשר והמבזהו עתיד ליתן דין והי' שלום:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף