שו"ת דברי חיים/ב/יורה דעה/יב

סימן יב

אודות השו"ב ר"ז אשר מבוארים מעשיו ממעל לגליון לא ידעתי מה זו שאלה הלא דבר פשוט כיון שהעידו שני עדים שרצה להאכיל טריפות ולהאכיל הבהמה שראו בהדי' שהיא טריפה בודאי אסור לאכול משחיטתו ואם הי' אומר טעיתי או שוגג הייתי מאיזה טעם יש מקום להקל באיש המוחזק בחזקת כשרות אבל באם אינו נותן שום אמתלא לשגגתו או לטעותו בודאי הוא מזיד גמור ובכל התשובות המקילים הי' הטעות יוכל להאמר אבל להכשיר טריפה בלא שום טעם ואמתלא כלל כולם מודים שאסור לשחוט ובפרט בעוד הרבה קלות וע"א בשתיקת הבע"ד דעת הראב"ן ז"ל בסי' כ"ז שהוא פסול לכל עדות שבתורה ולפי מכתב הזה שנודע קלותו לעין כל בודאי אין מהפכין בזכותו לומר שהי' שוגג או מוטעה וא"ל דלאח"ז נתקלקל דהרי לפי הדברים שלמעלה הוא רשע מרחם אמו ואין כדאי להשיב ולפלפל ע"ד כאלו כי אין בזה פלפול וחמסי על הרבה גדולים שפלפלו בענינים כאלו בשיטות חמורות בש"ס אם נאמן לומר טעיתי או אם פ"ד וכיוצא הרבה ובאמת אין בדברים אלו רק לפי ראות הב"ד וע"ז נאמר ועמכם בדבר המשפט ולכן אני אומר בקצרה שאם אמת כפי הכתב למעלה מעשה השו"ב ר"ז בודאי שחיטתו אסורה כנבילה וטריפה גם הרב הנקרא ר"א פ' אשר השיג גבול הרב האב"ד וגם אינו בקי כלל בהוראת או"ה בודאי ראוי לגרשו ואסור לנהוג בו כבוד ואדרבה מצוה לפרסמו כמבואר בש"ע ח"מ וביו"ד כן הוא האמת לדעתי והשומע ישמע:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף