שו"ת דברי חיים/ב/אורח חיים/כח

סימן כח

להמו"צ דק' גלינא:

קבלתי מכתבו ובאמת אינני מופנה מכל צד אך למען כבודו לקחתי מועד לעיין בהשאלה אם מותר לטלטל בגנה יותר מבית סאתים ובתוכה נזרע פרחים ומיני ירקות של בשמים בצבעים שונים להתענג באוירן בש"ק והנה בעיני כ"ת פשוט להתיר דהא עיקר הטעם שהזרעים מבטלין הדירה משום שאין זורעים במקום דירה אבל בדבר שאדרבה דרך השרים לזרוע בחצר פרחים כזה שפיר לא מיבטל הדירה באותם הזרעים שהם להתענג בחצרות דירתו וגם צירף דעת הרא"ש עירובין כ"ד] שמסופק בחצרות אי נתבטל הדירה ע"י זריעה ולפענד"נ דא"א לומר כלל שמיני זרעים יפים למראה וריח לא יבטלו הדירה דא"כ מאן מפיס בזרעים דיש ג"כ הרבה מיני זרעים שזורעים אותן לנוי כמו מיני שושנים וכשות שהוא נחמד למראה ירוקתו ומשיכתו מצמיחה למעלה וכן במיני פולין יש הנקראים פאסאליס שיש בהם פרחים צבועים נחמד למראה וכן כמה מיני זרעים וזורעים מהם שדות שלימות ויש כמה ב"א שזורעים רק לנוי וכי נימא שאותן מינים לא מבטלים הדירה וגם במיני אילנות יש כמה מיני אילנות שאין להם צל גדול ואין דרך ב"א להסתופף תחתיו וכי נימא שבאמת אותן נטיעות מבטלין הדירה גופא זה ליתא דא"כ למה אמרי' בש"ס ופוסקים סתמא נזרע רובא אסור ניטע מותר הו"ל לומר ולחלק אם זרע או נטע שאין דרך לב"א להסתופף תחתיהן מבטלי לדירה ואותן שדרך ב"א להתענג בהם אין מבטלין ואין חילוק בין זריעה לנטיעה א"ו מלתא פסיקא נקטו חז"ל דנטיעי שדרך ב"א לנוטען בחצרות דירתן לא מבטלי דירה אבל זרעים שאין דרך ב"א לזורען רק קצת מינים לוקחים השרים ונוטעין לטייל זה לא מיקרי דירה וגם באמת במדינתינו אפי' אצל שרים הגדולים עושים הני מינים לא לטייל ולהלוך בהם בבית סאה רק קצת למראית עין ובאמת כן הי' בימיהם כמבואר ב"ב פ"ק [דף ו' ע"א] יעו"ש גבי המשכיר בית (לדירה) לחבירו בבירה] יעו"ש [ע"ש ברש"י ד"ה אבל בתרבץ ולכן זה ודאי מבטל הדירה שאין עליו שם דירה. ומה שנשא משלו שהמכניס לביתו עציצי נקוב שיבטל דירת ביתו נעלם ממנו דברי ש"ס עירובין ע"ח ע"ב] הממלא ביתו קש וכרים וכסתות כו' כי מש"ס הנ"ל יראה דאשר הי' לצחוק בעיניו הוא מלתא דאשמעינן בש"ס ובטעמא דאין אדם מבטל ביתו בדבר המטלטל ולכן לדעתי בודאי אסור לטלטל ביותר מבית סאתים כנ"ל פשוט וכן מצאתי בדברי הריטב"א עירובין דף כ"ג שכ' וז"ל בד"ה קרפף ולהכי נקטי גינה ולא נקט שדה לאשמעינן דגינה לא הוי לדירה אפי' הוא אלנות הרי כדברי ודבריו מבוארים בש"ס ועיין בב"ב [דף ס"ח] בהמוכר עיר דממעט בי באגי וכתבו שם (התו') (הרשב"ם] דבגינה דרך לטייל לפעמים ואעפי"כ אמרו בש"ס נזרע רובו הרי הוא כגינה הרי בהדי' שגינה אסור בכל גווני אך נלענ"ד שנמצא היתר לחלק בקנים פחות מג' ושיהי' מיעוט החצר דאז ליכא שום איסור. עוד אודיע כי אם צד הכותל של הזרעים לצד חוץ אסור להשתמש בו דהוי ככותל העשוי לנחת דאינה מחיצה כמבואר גבי ליוורנא וצריך לעשות כותל זולת כותל הזה כן הוא לפענ"ד ברור אך מי אני להכריע אם גדולי הדור יתירו להם:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף