שו"ת דברי חיים/א/אורח חיים/לו

סימן לו

בשעה"מ והאחרונים הקשו על הר"ן בפ' לולב וערבה בהא דאמר ר"ז לא ליקני אינש לולבא לינוקא ביומא קמא וכ' הר"ן ז"ל דבהגיע לעונת הפעוטות מותר והקשו דהא פעוטות הוי רק דרבנן והאיך יוכל הגדול לעשות אח"כ המצוה של תורה. נ"ל דהנה מבואר בקצה"ח דבקטן המקנה קרקע בהגיע לעונת הפעוטות כיון שקונה המעות וניחא לי' בזכיות המעות הוי כמקנה לו ע"י אחר וכמו שזוכין בשביל הקטן והלוקח בעצמו מזכה ע"י לעצמו ומועיל זכותו כיון דלהקטן ניחא לי' שיזכה במעות וזוכה בו מדרבנן הוי זכות הקרקע להלוקח זכות והוי כזכה אדם בשביל הקטן להלוקח יעו"ש. וא"כ לפי מ"ש בריטב"א דלר"ז אין הקטן זוכה כלום וכיון דאין לו כח להחזיר המתנה בטלה א"כ לכאורה הוי זכות לקטן ויוכל הנותן לזכות בשבילו בהחזרה וכמו שמבואר שבדבר של זכי' יכולים לעשות עבור קטן ויעוין בנקה"כ (ובט"א) ובט"ז יו"ד סי' ש"ה] וכמו שמעשרין עבורו ומבואר שם המחלוקת שהט"ז והש"ך מחולקים בזה הענין אך דבר שמקרי זכות בודאי יכולים לזכות עבורו לאחר והנה לכאורה בכאן יהי' לו זכות שיוכל לזכות במצוה ע"י החזרה דאם לא יהי' החזרה מהני בטל המתנה וכדברי הריטב"א וכיון שהוא לו לזכות למה לא יוכל הנותן לזכות לו בחזרה זו וע"ד שכ' הקצות ז"ל דזה מקרי זיכוי ע"י אחר אך באמת שעכ"פ החזרה גופא חוב לא יוכל לעשות עבור הקטן שמ"מ מקרי חוב עצמות החזרה אך באם הגיע לעונת הפעוטות דמדרבנן מקחו מקח ועכ"פ צריך להחזיר בלא שום זיכוי הגדול הנותנו ורק שמה"ת לא מהני ויבוטל המתנה לזה שפיר הוי זכות גמור כיון שמ"מ צריך להחזיר טוב הוא לו שיהי' החזרה ע"י דעת אחרת ויהנה מה"ת כדי שממילא יזכה הוא עכ"פ ע"מ להחזיר ויכול לעשות המצוה ודו"ק:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף