שו"ת דברי חיים/א/אבן העזר/ב

סימן ב

עוד בענין הנ"ל ש"ר לכבוד ידידי מחו' הרב הנאון בו"ק ע"ה המפורסם כש"ת מ' יקותיאל יהודה ט"ב נ"י האבד"ק גארליץ יצ"ו:

גיה"ק הגיעני ותמהתי מאד מדוע החמיר למאד מחמת תשו' מהרד"ך ז"ל וכיוצא המחמירין וכי תנאי שקלת מעלמא הלא סברות המחמירין ידוע כתוב בספרי תשו' אחרונים ורמזתי' במכתבו ראשין וגם השאגא"ר מחמיר כמו שרמזתי שם. אולם דעתי מחמת עיגון לסמוך על מעיל צדקה והבית מאיר והמה בתראי ראו דברי שלפניהם והמה הכריעו להקל דכיון שהוא דרך קידושין ויש צד קדושין לא שייך ב"ז יעויין בדבריהם שכן הוא והביאו ראיות לזה. וע"ז הדרך בניתי ראייתי מהנ"י. וגם באמת גם לפ"ד מעכ"ת להחמיר בב"ז ורק דהתם מתירין משום שקרוב שלא יהי' ב"ז וכשיטת מהרד"ך ודעמי' באמת בנ"ד נמי קרוב שלא יהי' בב"ז חדא דדלמא מתה ואם חי' דלמא בכה"ג לא גזר הגאון [ר"ג מ"ה] וא"כ הקדושין חלין הגם שאין מקילין בזה הס"ס מחמת חזקת חי'. וגם כי הכנה"ג החמיר בס"ס בחרם אבל מ"מ לענין ב"ז הוי שפיר ס"ס דאין החזקה של אשה אחרת מגרע הס"ס דביאת זנות כידוע וגם הרבה מקילין בס"ס נגד חזקה אפילו בדאורייתא וכ"ש בפלגש דלרוב השיטות הוא מדרבנן ובפרט (בע"צ) [בצד] קידושין בכה"ג ודאי סמכינן אס"ס נגד חזקת של מאן דהו וגם כי מחמת שנשתקעה ונאבד זכרה קרוב הדבר שמתה ויעויין במרדכי ולכן בכה"ג לכ"ע לא שייך ב"ז וזה הדרך לפ"ד היותר נכון. אולם כבר אמרתי שלא לעשות מעשה בלתי אם יסכים כ"ת עמי עם עוד גדול אחד. והנה אחרי שהגאון החסיד מחו' מו"ה מרדכי דוד זלה"ה ולהבדיל בין החיים ידיד נפשי הג' הגאון מו"ה שלום נ"י הסכים עמי בכתוב להתיר לאיש אשר אשתו נאבדה ממנו ורק שרצו שאנכי ג"כ אסכים עמהם ולא כמותו מחמת שהם רצו לדון זה מעוברת ע"ד שהרחיקה נדוד ושארי טעמים (ואם) [ואני] החמרתי בזה אבל עכ"פ ע"ת לפ"ד אין מקום להחמיר אך אינני אומר קבלו דעתי כו'. ואודות הכתובה יש להקל הרבה כי כן ראיתי נוהגים כמבואר בצ"צ ובפרט בנ"ד דאין להוציא ממון מספק דדלמא מתה והוי כא"י אם הלויתני דא"י אם הגיע עת הפרעון ועכ"פ יש להקל כמש"כ בצ"צ וכיוצא בזה לפי שמראה לפניו ובד"צ. דברי מחו' חפץ שלומו וחג המצות יחוג בדיצות כנפשו ונפש אוהבו ד' צו תר"י לפ"ק צאנז. הק' חיים הלברשטאם:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף