שדי חמד - פאת השדה/כללים/ג/כה
|
< הקודם · הבא > |
גאון אמרו קדמוננו שבחרו בשם זה שהוא גמטריא ששים לרמוז שהוא בקי בששים מסכתות כן כתב מרן חיד"א בשם הגדולים ח"א (בקונטריס אחרון) באות גאון וציין לעיין במה שכתב בראש הועד (לחכמים) בהאי מניינא והמביא לבית הדפוס שנית ציין לעיין גאונים להלן ולא ידעתי כעת איה מקום כבוד דב"ק בזה וחידוש הוא על מרן חיד"א די כל רז לא אניס ליה דנקיט הכי בפשיטות שהן ששים מסכתות ואנכי הרואה שהגאון מוהר"י ברלין בהקדמתו לספרו שאילת שלום (ביאור על השאלתות) שדי נרגא בזה וז"ל ומלת גאון דאתא לידן וכו' מצאתי בספר התשבי בשרש גאון כתב בזה הלשון גאון יש גאון הוא לטובה וכו' ותמהתי איך נעשה מן גאון שם תואר ואינו אלא שם דבר וכן קצת החכמים שהיו אחרי האמוראים נקראו גאונים כגון רב שרירא גאון וכו' ושמעתי שנקראו כן בעבור שהיו בקיאים בכל התלמוד שהם ששים מסכתות גאון בגימטריא ששים עכ"ל אמר המחבר במנין המסכתות ראיתי מה שכתב הגאון חתם סופר הובאו דב"ק בספר זכר ישעיהו בתשובותיו ריש סי' ז' ומה שכתב על דבריו הגאון המחבר בסי' ח' ואיה"ש אביא דב"ק בשדי חמד מערכת המ"ם בס"ד) וכתבתי על צדו מספר המסכתות ידוע שהם ששים ושלש והסמ"ג נתן סי' ולבך יהי ג"ס בהן ואפילו לדעת הרמב"ם בהקדמתו לסדר זרעים דקחשיב תלתא בבא לחדא מסכתא והארכתי בזה בהקדמתי לחיבור יש סדר למשנה דמדברי רב הונא בב"מ ע"ו ובע"ז ז' וכן לתירוצו של ואיבעית אימא דמסיק שם גם רב יוסף מודה לר"ה בהא דתלתא בבא הוי תלתא מסכתא ואין כאן מקום לקבל אריך) על כל פנים הוו ששים ואחד מסכתות גם בפירוש המחזור כתב בסידור רב עמרם יש אחר ברכת התורה ברכת כהנים שיש בהם ששים אותיות כנגד ס' מסכתות שיש בששה סדרים וכו' וכ"כ עוד בברכת אתה חונן שיש בברכה זו ס' אותיות נגד ששים מסכתות וכבר כתבתי בגליון המחזור אשר לי בס"ד הנראה בזה עכ"ל הרי מבואר שאינו פשוט לומר שהן ששים מסכתות אלא או ששים ואחת או ששים ושלש כדכתב הסמ"ג (עיין לקמן בד"ה ומצאתי):
והנה לא זכינו לראות מה שכתב בגליון המחזור ואנא עניא אשכחנא מרגניתא אשר דבר בענין זה הגאון מתא דירושלים (על הירושלמי דסדר מועד) ולרגל מלאכתי אעתיק תורף דב"ק והוא שהביא שם (בד"ה אלא אזכרה) שנשאל מתלמידו כי ראה בספר שפתי ישנים בהקדמתו שכתב שיש ס"ג מסכתות וסימן ולבך יהי ג"ס בהן ותמה שהוא נגד מדרש חזית שיר השירים וי"ו סי' ט' ר"י פתר ששים המה מלכות אלו ששים מסכתות של הלכות וכו' הרי המדרש אמר דרק ששים מסכתות הן וכן מורגל בפי העולם דכותבים לתלמיד חכם גדול גאון דידע ששים מסכתות כמספר גאון וכן ראה בהקדמה של הגהות הגר"א מווילנא על ההלכות קטנות ואיך כתב איהו דיש ס"ג מסכתות אלו דברי תלמידו והשיבו שעיין בהקדמת הגר"א הנ"ל וכתב שם דמשום הכי נקרא גאון משום שבדורות הראשונות שאחר התלמוד לא סמכו אדם שינהיג את דורו עד שידע ששים מסכתות כמספר גאון עכ"ל וזה תמוה דהרמב"ם בהקדמה לפירוש המשניות דף צ"ה ע"א כתב והיו כל מסכתות המשנה ששים ואחת מסכתות ולא כרמז הגאון וגם על הרמב"ם קשה מהמדרש חזית הנ"ל דמפרש דששים מסכתות הם וכתב ליישב דהאמת שהם ס"א מסכתות הששים הם גופי הלכות בדיני התורה והמצוה ואחת היא מסכת אבות שהיא מוסרים ומדות טובות ויראת שמים ואם כן מה שאמרו במדרש חזית הנ"ל שהם ששים היינו על מסכתות שיש בהם גופי הלכות כמו שדקדקו לומר ששים המה מלכות אלו ששים מסכתות של הלכות והרמב"ם דקאמר שהם ששים ואחת היינו שבאמת הם ס"א מסכתות עם מסכת אבות והיינו כשנחשוב כל השלש בבות לאחת והסמ"ג שכתב שהם ס"ג ואשר ממנו לקח הספר שפתי ישנים הנ"ל) הוא לפי שחושב השלש בבות לשלש מסכתות וכו' אלו תורף דב"ק והאריך בהקדמתו ברמזים ודברים נכונים ראוים אליו עי"ש אלא שדברי סידור רב עמרם שהביא הגאון שאילת שלום אין מתיישבים בדרך זו דמשמעות לשונו הוא דבכל הששה סדרים אין בהן כי אם ששים מסכתות ולא הזכיר של הלכות כי היכי דנימא דיש עוד מסכתא שאינה מההלכות גם רבינו הרוקח בספר יין הרקח (הובא בספר בתי מדרשות שנדפס בירושת"ו תרנ"ג למוהרש"א ווערטיימער יצ"ו בהמבוא לבית הראשון צד 4) כתב ששים המה מלכות אלו ששים מסכתות ושמנים פלגשים אלו שמונים מדרשים עכ"ל ולא אמר ששים מסכתות של הלכות (שוב ראיתי בבתי מדרשות הנ"ל בהבית השני בהוספות והערות להבית הראשון שכתב בצד ל"א שנראה שרבינו הרוקח שאב דבריו בזה מספר נכות ההלכות ושם כתוב ששים המה מלכות אלו ששים מסכתות של הלכות וכו'):
אמנם מצאתי למרן חיד"א בשם הגדולים באות האל"ף (רב אחא משבחא) שהזכיר שם (בד"ה וחזה הוית) דברי הגאון שאילת שלום בהקדמתו הנ"ל והעיר קצת על דבריו ועל מה שכתב שהן ס"ג מסכתות או ס"א כתב וז"ל ומה שהעיר על מנין המסכתות הנה ברעיא מהימנא והתיקונים אמרו כמה זימני שתין מסכתות ונראה דמעשרות ומעשר שני נחשבות לאחת והכי מוכח מה שכתב מר זקני בחסד לאברהם בדפוס ובכתיבת יד במטתו של שלמה שהיו לו ששים דפים ובכל דף כתוב מסכתא ובכתיבת יד מפרש שסדר זרעים הם עשרה מסכתות ובהכי אתי שפיר עכ"ל ולפי זה נוכל לומר שזו גם כן כונת הפסיקתא דתני שהן ששים מסכתות ולא אתא לאפוקי מסכת אבות אלא גם היא בכלל ורק מעשרות ומעשר שני אחת הן ומתיישבים שפיר גם דברי סידור רב עמרם ובהקדמת מתא דירושלים הנ"ל כתב שבשו"ת יהודה יעלה האריך בזה וכנראה הוא הספר של הגאון מוהר"י אסאד שמזכירים רבני דורנו יצ"ו ואין נמצא בידי אלא הספר יתודה יעלה לרב גדול משאלוניקי ואין שם מזה:
וגדול בדורנו הרב מוהרי"ץ פלאג"י יצ"ו בספר נפש היפה (דף קי"ב אות י"ט) כתב בשם רבין חסידא כהנא רבא בספר מדרש תלפיות ד' פ"ג ע"ד החכמים שהיו אחרי האמוראים לפי שהיו עד תכלית הענוה היו קורים אותם בשם גאון על דרך סגי נהור ראה זה חדש כי כל על דרך סגי נהור הוא שמכניס את הדבר המגונה בלשון שבח וזה בהיפך מכניס את השבח בלשון גנאי ואינו נכון לדעתי העניה ועיינתי במדרש תלפיות ודבריו הם בענף גאוה בדפוס שלפני זיטאמר תר"כ הוא בדף ס"ו ע"א) ושם הביא מה שכתב בספר התשבי דנקרא גאון על שם שבקי בששים מסכתות והוא כתב שהוא על דרך סגי נהור וכו' ועוד כתב שאפשר שרצונם לומר לזה נאה שיתגאה מרוב חכמתו והרב יצ"ו בחר בפירוש האמצעי וזנח הראשון והאחרון ובערוך בתחלת אות הגימ"ל כתוב בהגהה א"ב (כנראה הוא נוטריקון אמר בנימן) אחר רבנן סבוראי נקראו החכמים הגדולים ובפרט ראשי ישיבות ואבות בתי דינים גאונים וגאון הוא שם דבר ולא שם תואר אולי נקראו כן מפני שהם גאון ופאר הדור או על שם ישיבת גאון יעקב אשר שם ישבו כסאות למשפט כסאות לגאונים כמבואר בערך אביי או הישיבה נקראת על שמותם עכ"ל ובין למר ובין למר צר לי ומאד מר לי מר על אשר נתפשט תואר זה מאד בזמננו לאנשים כבני גילי ולא אחד בהם משתי המעלות האלו וכבר גליתי טפח מצערי בזה בשדי חמד מערכת החי"ת כלל ק"מ ורב גדול בדורנו יצ"ו כתב לי לעיין בשו"ת הרדב"ז ח"ד סי' ק"ז קרוב לסופו והבאתי דבריו בקונטריס ההערות סי' י"ט אות ב' ודברי התשבי שבמדרש תלפיות ומה שתמה בשאילת שלום כנז"ל רמוז בספר ילקוט הגרשוני להגאבד"ק מ' לודאש יצ"ו בח"א במערכת הגימ"ל וציין לעיין בשו"ת יהודה יעלה להגאון מוהר"י אסאד בסי' א' תשובה נפלאה בבקיאות גדולה אכן נודע שזהו הספר יהודה יעלה שהזכיר בס' מתא דירושלים הנ"ל (בד"ה אמנם) וסופר אחד בס' כנסת הגדולה החדש בספר רביעי צד 84 אות ב' העיר מהמדרש חזית אשר הזכיר הגאון מתא דירושלים הנ"ל (בד"ה והנה) וכנראה אין אצלו ספר התורה הנ"ל:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |