שדי חמד - פאת השדה/כללים/ב/טו
|
< הקודם · הבא > |
בעלי חיים. אם אוסרים פליטתם. כתבתי בנדפס אות קי"א בשם הגאון שואל ומשיב בתליתאה ח"א סי' מ"ג שהוכיח דאינה אוסרת ונשמט משם דמסיק בצ"ע ושהבאתי תורף דב"ק בקונטריס אסיפת דינים במערכת הדל"ת אות ז' וקבלתי מכתבים מרבני דורנו יצ"ו שהשיגו עלי בזה והבאתי דב"ק באסיפת דינים הנ"ל לך נא ראה ואחר ששלחתי חלק אסיפת דינים הנ"ל לבית הדפוס השגתי ספר יקר דלתי תשובה ח"ב לידידי הגאון אבד"ק פיקעלין יצ"ו וראיתי שם בהלכות בשר בחלב בדף כ"א ע"ב שכתב בשם הגאון שערי שמחה סי' ט"ז דבעלי חיים אינם מפלטים וכתב על דבריו (בד"ה ומ"ש הגאון) וז"ל ומ"ש הגאון דבעל חי אינו מפליט עיין חתם סופר יורה דעה סי' צ"ד ובשו"ת יד אליעזר סי' קכ"ה מסכים לדינא דבעל חי מבליע ומפליט ועיין בשו"ת גור אריה יהודה סי' נ"ג שהביא ראיה שאינו מפליט מהפוסקים שפירשו אדכלבית האמור בעבודה זרה ד' ט"ל הוא דג טמא ואינו אוסר ומשמע אף שאין ששים אך הגאון עולת יצחק בסי' ג"ן דחה ראיתו כיון דנתהוית מהציר לכן אין טבעה להפליט שם דאם היתה מפלטת לא היתה נוצר וכמו סלמנדרא בסוף חגיגה שאינה נשרפת מהאש יען שנוצרה משם וכתב עוד שם דברותחים אפשר שמפליט אבל בכבוש מסתברא שאינו מפליט שאם יעמוד בעל חי בבור מים וראשו חוץ לבור מעת לעת בודאי לא יפליט שום דבר אלו תורף דברי הרב עולת יצחק:
ובהלכות תערובות סי' ק"ד ד' ע"ז הביא (בדלתי תשובה) סברות הפוסקים בזה והזכיר גם תשובת הגאון שואל ומשיב במהדורא ג' ח"א סי' מ"ג ובסוף דבריו כתב ועיין בשו"ת עמודי אור סי' ד"ן שכתב דברור דכל זמן שהוא חי אינו מפליט כלל והתפלא על גאון אחד שנשא ונתן בזה אי בעל חי מבליע כי לדעתו פשוט הדבר שאינו מבליע והביא שם מה שכתב בעולת יצחק סי' נ"ג שהביא בשם גור אריה ראיה דבריה מחיים אינו מפליט מכלבית הנ"ל ושדחה שם אבל סברות דחיתו קלושות הן וידידי הרבני ר' צבי אריה ווילקי שו"ב יצ"ו אמר לי שנמצא אצלו ספר יוסף דעת להגאון בעל שואל ומשיב וראה בסי' פ"ג סק"י שהאריך בדין זה ולא איסתייעא לשואלו ממנו ולעיין בו אבל כמדומה לי שהוא הספר דברי שאול שהזכיר הרה"ג מסאפינקא יצ"ו שהבאתי דבריו בשדי חמד אסיפת דינים במערכת הדל"ת אות ז' (בד"ה וזאת להודיע):
ועל' טוב יזכר שם ידידי הגאון מוהר"ר ישראל אברהם לערניר אבד"ק טירעשפאל יצ"ו שהערני במכתבו שבספר דרכי הוראה דבר בדין זה ועיינתי שם וראיתי שבחלק שני פרק מ"ח הביא דברי הגאון חתם סופר שבחלק יו"ד סי' צ"ד ועל הראיה ברורה שהזכיר בשם תלמידו מדברי הרא"ש בפרק בתרא דעבודה זרה סי' יו"ד שאמר המן הרשע זורקו ושותהו וכו' כתב הגאון המחבר יצ"ו דאין משם ראיה וכו' וכתב שיש ראיות ברורות דאין בעל חי מפליט א) מגטין ד' מ"ה בנתיה דר"ן הוו בחשן קדרה בידייהו וקשה הא בשר אדם אסור בעשה ואיך עשו כן לכתחלה ושקיל וטרי קצת לבאר ראיתו ב) מדתנן בבכורות ד' ז' דג טמא שבלע דג טהור מותר באכילה ומשמע אפילו שהה בתוכו מעת לעת וכו' וסיים דראיות ברורות הן דחי אינו מפליט דלא כהחתם סופר עכ"ד יצ"ו ועיין במה שהבאתי בקונטריס ההערות סי' כ' ושם בסי' צ"א אות זיי"ן:
והנה באסי"ד שם במערכת הדל"ת אות ז' (בד"ה אמר המחבר) כתבתי שאין אצלי ספר נחלה לישראל ושוב השגתיו (בששו"ן) מהמחבר אבד"ק ניזנוב יצ"ו ועיינתי שם בקונטריס הלכה למשה הלכה כ"ה שנסתפק בנמצאת שממית בתוך המים ועודנה חיה אם מותר לשתות המים לפי מה שכתב המגן אברהם בסי' שט"ז ס"ק ז"ך דאסור להרגה בשבת וכו' וגם אחד מאלף שהיא מסוכנת במאכל ונסתפק אם דוקא במתה פולטת הארס ולא בחיה ועל זה הביא שדעת החתם סופר לענין איסורין דגם בחי שייך פליטה אכן בגור אריה יהודה סובר דבחי אין שייך פליטה וכן העלה מרנא ורבנא בס' טוב טעם קמא סי' קנ"ח והאריך בדברים נכונים ובאמת הרי מצינו לענין טומאה גם כן דשרץ חי אינו מטמא והביא הרב יצ"ו מה שכתב להגאון מוהרש"ק לפלפל בראיתו מהפרי מגדים באשל אברהם סוף סי' תמ"ז שהבין הדברים כפשטן דבדגים חיים אין שייך בליעה שאינם בולעים כלל שזה היפך ש"ס בחולין דף ח' ע"ב בשוחט בסכין של נכרים שהבהמה בולעת מהשמנונית והאריך בזה אך לא לסתור דינו הוא בא אלא גם הרב יצ"ו מודה דבעל חי אינו אוסר משום פליטה שוב ראיתי שבספרו שו"ת הד"ר סי' כ"ה השני (שאחר דף ט"ל בהדפיס שאין רשום עליהם סכום הדפים) באות ה' (בד"ה ומה שהעיר) שכתב בשם הרב השואל שהוכיח מדברי הפרי מגדים בסי' צ"ח בשפתי דעת סק"א ד"ה שמעתי דלא אסר למכור היורה לנכרי ומוכרח דבעל חי אינו פולט וכתב על דבריו דאי מהא לא איריא דיש לומר הטעם דגבי בן נח לא טעם כעיקר וכבר נסתפק בזה המלא הרועים בערך בן נח גם החתם סופר לא כתב רק דהש"י להורות נתן בלב הגדול שלא יתבייש אבל לדינא יש לומר דבעל חי אינו פולט וכתב עוד שבספר מחנה יאודה סי' ל"ו ראה שבא לדחות דבריו שבנחלה לישראל הנ"ל אבל טעה בכוונת דבריו וכו' עי"ש וידידי הגאבד"ק וואלטישיסקי יצ"ו בקונטריסו שהבאתי לעיל במערכה זו אות ד' שקיל וטרי בענין זה עי"ש בס"ק י"ג והלאה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |