שדי חמד - פאת השדה/כללים/א/ס

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שדי חמד - פאת השדה כללים א ס

ס') אין בישול אחר בישול את חטאי אני מזכיר שבנדפס אות כ"ח רשמתי לעיין בס' קהלת יעקב בתוספות דרבנן אות פ' והיה לי להזכיר תורף דב"ק והוא שנסתפק לענין בישול בשר בחלב אי יש בישול אחר בישול דבאיסורי שבת הוא מחלוקת יש סוברים דאין בישול אחר בישול ויש אומרים דבאיסורי שבת לא אמרינן הכי שוב הביא שבס' אליא זוטא בהלכות חנוכה השיג על מה שנסתפק הרב שער אפרים אם מותר להדליק בנרות שנעשו מחמאה שנאסרה מבשר בחלב על ידי שנתבשלה בקדרה של בשר בת יומא דאיך לא השגיח דהוי על ידי ההדלקה בישול בשר בחלב דמוכח דפשיטא ליה דלא דמי לאיסור שבת ולכן אף אם בשבת אין בישול משום דלא הוי מלאכה מכל מקום לענין בשר בחלב יש בישול אחר בישול ושוב מצא שהרב שבות יעקב בח"א סי' ל"ח האריך להכריח דבבשר בחלב לכולי עלמא יש בישול אחר בישול עי"ש:

ומצוה להביא מן החדש מה שראיתי עתה בפרי מגדים יו"ד סי' פ"ז בשפתי דעת סק"ב (בד"ה כתב בשו"ת) שהביא מה שהשיג באליא זוטא על השער אפרים דהא יש בישול אחר בישול כמבואר בסי' שי"ח וכתב על דבריו וז"ל ולדעתי אף יבש או רותח לח דלא שייך בישול בשבת אפילו הכי בבשר בחלב הוי בישול ובמקום אחר כתבנו ולהלין בעד שער אפרים יש ליישב קצת דטיגון לאו בישול ואסור בהנאה מדרבנן כיש"ש עכ"ל גם בפרי מגדים א"ח בסי' תרע"ג באשל אברהם סוף סק"א רמז מה שתמה בא"ז על השער אפרים דבבשר בחלב יש בישול אחר בישול וכתב ליישב באופן אחר וז"ל ובמקום שמשימין חמאה בחלב ועושין נרות שרי להדליק נר חנוכה דלאו ליהנות ניתנו עיין שו"ת ש"א ובאליהו רבה אות א' והנה בשבת קיימא לן אין בישול אחר בישול ובבשר בחלב כתבתי בפריי דיש בישול אחר בישול בין בלח וביבש (ובשבת בלק צונן יש אומרים דיש בישול אחר בישול עיין סי' שי"ח) היינו בכל אחד לבדו ולערבם יחד בנותן טעם על הבישול מה שאין כן כשכבר מבושלים ומעורבים יחד בנותן טעם יש לומר דתו אינו עובר בבישולו אחר כך ביבש כי האי דחמאה וחלב או בקדירה בת יומא עיין יו"ד פ"ז בש"ך ח"י ובפריי שם עכ"ל וכפי הנראה בשיטה זו קאי רבינו עקיב"א שבחידושי רע"ק ריש סי' פ"ז כתב בשם הגהות שערי דורא כלל ל' סי' ד' חתיכה שנכבשה בחלב אסור לבשלה דעד עתה היתה איסור כבוש מדרבנן ועתה עובר על איסור בישול דאורייתא וכתב דמשמע מזה שאם נתבשלה חתיכה בחלב מותר לחזור ולבשלה ועיין פרי מגדים במשבצות סי' ק"ה ס"ב עכ"ל ומשמע שדעתו היא דאף דיש בישול אחר בישול בבשר וחלב ואם יש בשר מבושל וכן חלב מבושל שנתבשלו כל אחד בפני עצמו אסור לחזור ולבשלם ביחד מכל מקום כשכבר נתבשלו הבשר והחלב ביחד אין עליהם עוד איסור בישול בשר וחלב והא לך לשון הפרי מגדים שציין (והוא בד"ה עוד למדנו). עוד למדנו ממ"ש בהגהות שבסוף הספר דאסור לבשל חתיכה כבושה מעת לעת בחלב דמעיקרא כבוש ועתה איסור תורה משמע חתיכה שבישלה בחלב כבר מותר לחזור ולבשלה מיהו בשר מבושל וחלב מבושל אסור לבשלן אחר כך יחד דיש בישול אחר בישול ולא דמי לשבת ואסור נמי בהנאה וכדבריו נראה בהלכות בשר בחלב אלא דכאן שהחתיכה בלועה מחלב אין איסור אלא במעיקרא כבוש והשתא בישול וגם זה צריך עיון עכ"ל כנראה שחזר בו ממאי דהוה פשיטא ליה מעיקרא למילף מהגהות דכל שכבר נתבשלו הבשר והחלב ביחד ונאסרו על ידי הבישול ביחד אין עוד איסור משום בישול וזהו שציין בחידושי רע"ק את דברי הפרי מגדים כלומר שמה שפשוט בעיניו מסופק בעיני הפרי מגדים ולא היו למראה עיני רבינו עקיבא דברי הפרי מגדים שבא"ח סי' תרע"ג ששם נראה בעליל דנקיט לחלק כן אך ממה שלא כתב בס' פ"ז בשפתי דעת סוף סק"ב להליץ בעד השער אפרים על פי חילוק זה נראה דלא ברירא ליה האי דינא אהכי איצטריכא ליה למימר משום דהוי טיגון (ועיין לקמן בד"ה ומקרוב):

וראה זה חדש ממש בס' מנחת קנאות שיטה למסכת סוטה לרב גדול בדורנו (נדפס בשנת תנז"ר) וראיתי שם בקונטריס מנחת פתים (נימוקים על ש"ע א"ח) בסי' תרע"ג אשכח מרגניתא מה שכתב רבינו גרשון (פירוש רגמ"ה) למסכת חולין דף ק"ח ע"ב (בד"ה ובבא מיורה גדולה) דבבשר בחלב אין בישול אחר בישול זולת היכא שלא נתבשל כל צרכו בבישול הראשון אז חייב על בישול השני וכתב שפירושו מרווח מאד בסוגיא שם והיו הדברים האלה ליישב מה שמקשים על הרב שער אפרים דהאיכא משום מבשל בשר בחלב עי"ש:

ומרן חיד"א בברכי יוסף סי' תרע"ג אות א' כתב דאפשר להמליץ בעד הרב שער אפרים שסובר דגם למאן דאסר בישול אחר בישול הני מילי כי איתיה בעיניה אבל הכא דליכא אלא טעם בשר והוא בישול אחר בישול שרי וכן ראיתי להרב כרתי ופלתי סי' פ"ז שהעלה בפלתי סוף ס"ק י"ג דבלוע שנתבשל כבר אין בו משום בישול וכולי האי לא אמרינן ואף שכתב שם משפתי כהן ואחרונים להחמיר גם בזה הוא דרך חומרא ואינו מן הדין והרב שער אפרים קאי לדינא וכבר אסיק לאסור מטעם אחר והגם דלא אשתכח באחמתא זו תשובה שלמה נראה שדעתו לאסור וכן כתב בספרו מחזיק ברכה יו"ד סי' פ"ז אות טו"ב (ד"ה ואני בעניי):

והרב פתחי תשובה בסי' פ"ז סק"ד ציין על דברי השפתי דעת הנ"ל לעיין בשבות יעקב סי' ל"ה הנ"ל ועול ציין לעיין בתשובת רבינו עקיבא איגר בהשממוט לסי' פ"ד ואלה דבריו שם ובזה מיושב קושית האליה רבה על שער אפרים דמתיר להדליק נר חנוכה בחמאה שנתבשלה בקדירת בשר בת יומא וליכא ששים דמצות לאו ליהנות ניתנו ומכל מקום הרי במה שמסיק עובר על מבשל בשר בחלב ולפי דברינו ניחא דלגבי הך בישול כיון דהבשר הבלוע בחמאה הוא טעם שני אינו עושה בשר בחלב אלא דהחמאה אסורה בהנאה דנעשית בשר בחלב כשבלעה טעם בשר אבל אחר הבליעה אין הבליעה שבתוכה עושה אותה מחדש בשר בחלב וליכא שום מבשל בשר בחלב והחמאה לענין זה כמו ירק שבלעה מקדירת בשר דמותר לבשל בחלב ואף דיש מחמירין דעל ידי בישול לא הוי נותן טעם בר נותן טעם מכל מקום הא קיימא לן בש"ע דבדיעבד מותר ואם כן יש לסמוך על זה במקום מצוה עכ"ל:

ובספר יד דוד בסי' פ"ז בהגהות הטור אות י"ג כתב בשם תשובה מאהבה ח"ג שציין למה שכתב בח"ב בא"ח סי' תרע"ג וכתב אחרי שהשאלה לא היתה כי אם בקדרה של בשר בת יומא ואין האיסור אלא ע"י הבליעה בעלמא דלית בה משום איסור בישול מן התורה ומותר בהנאה ויען ראיתי בפרי מגדים בשפתי דעת ס"ק ח"י דוקא הבלוע שבתוך הקדרה מבשר בחלב יחד שיפלוט ויתבשל לא חשו דזה לא הוי דרך בישול אבל בשר בקדרה בת יומא מחלב ודאי הוי דרך בישול עכ"ל וצ"ע דאינו משמע כ"כ בכרתי ופלתי ע"כ דברי הרב תשובה מאהבה שהביא הרב יד דוד וציין לעיין בקול אליהו ח"א יו"ד סי' ז"ל ואין מצוי אצלי ועוד ציין לעיין בקהל יהודה דף ג' ע"ג ועיינתי בו ולא ראיתי שדבר בדבר זה:

ובחידושי יד אברהם (אשר סביב האשלי רברבי החדשים דפוס ראם) בסוף סי' פ"ז ראיתי שכתב ליישב שנראה לו כמו שכתב השואל שבשער אפרים דהדלקה לא חשיבא בישול אלא הבערה שהרי מחממו כדי לבערו מן העולם וכן משמע בהדיא ביבמות דף ל"ג ע"ב וכן כתב בחדושי הרשב"א שם דף ו' גבי בישול פתילה ותדע דהא בשר בחלב הוא מהנקברים ותנן ר' יהודה אומר אם רצה לשרוף הנקברים רשאי שמעת מינה דלא הוי בישול (נראה שאין כונתו דנקיטינן כר' יהודה דזו מחלוקת ישנה כנודע אלא מדרבי יהודה נשמע לרבנן דהא בהא לא פליגי) ובזה אתי שפיר מה שהקשה הפרי מגדים בא"ח סי' תקי"ד דאמאי מדליקין שמן בבית הכנסת ביום טוב הא הוי מבשל ובבישול לא אמרינן מתוך רק בהוצאה והבערה ולפי מה שכתבתי אתי שפיר דהכא נמי הבערה ועיין בא"ח הלכות שבח סי' רס"ד שמביא האחרונים שאסור להדליק נר של שבת בבשר בחלב עכ"ל:

גם אשור להרב ערוך השלחן ביו"ד סי' פ"ז אות י"ג דשקיל וטרי בנר של חלב המעורב בו חמאה דאף דלענין אכילה אין איסור חל על איסור מכל מקום אסור הוא בהנאה וכו' וכתב מיהו משום בישול בשר בחלב ליכא דאף למאן דאמר יש בישול אחר בישול אפשר דבבשר בחלב מותר דדרך בישול אסרה תורה ומה שהקשה בפלתי סק"ג מדאסרינן בריש פרק כל הבשר להעלות עוף עם הגבינה באילפס א' ובודאי אינו מעלה על השלחן אלא דבר שכבר נתבשל לא קשיא דהתם לא משום איסור בישול אלא דברותח נותן טעם זה בזה ואסור באכילה מדאורייתא עי"ש ברש"י ובאמת שהרא"ם בס' יראים סי' קמ"ח כתב שמא יעלה באילפס פירוש ועובר משום לא תבשל עי"ש מיהו נראה דבשר בחלב שנתבשל כבר יחד אם מבשלו אחר כך אינו עובר כמו בעלמא למאן דאמר אין בישול אחר בישול אבל אם בישל הבשר לבדו והגבינה לבדה וחוזר ומבשלם יחד הכי נמי דעובר משום לא תבשל כיון דנותן טעם זה בזה בבישול וכל שכן אם הגבינה חייה דאפילו הבשר כבר נתבשל ודאי דעובר עכ"ל הנה מתבאר מכל האמור שדעת רבנן קדישי הנז"ל דיש בישול אחר בישול באיסור בשר בחלב לא דבדין החמאה להדלקת הנרות אמור רבנן ליישב דאין איסור מצד בישול בשר בחלב (לא שמותר להדליק בה נר חנוכה עיין במה שכתבתי בדברי חכמים סי' מ"ח אות ו' בשם כמה רבנים שגם הרב שער אפרים לא התיר אלא כוונתו שמצד בישול בשר בחלב אין איסור):

ובענין זה כתב לי ידידי הרב הגביר מוהר"ר משה היילפרין מעיר בערשיד יצ"ו וז"ל בספרו חלק הכללים מערכת האל"ף סי' כ"ח אי אמרינן גם בבשר בחלב אין בישול אחר בישול נראה מדברי עמוד ההוראה הרב פרי מגדים ביו"ד סי' ק"ה בשפתי דעת סק"ב דיש בישול אחר בישול עי"ש כי קצר מאד ודבריו עמוקים קצת ומבוארים בס' מים קדושים על מסכת בכורות ד' ו' בסוגיא חלב מנא לן דשרי וכו' ובאריכות בנודע ביהודה מהדורא תניינא חלק יו"ד סי' ל"ו עכ"ד יצ"ו ולא איסתייעא לי להעמיק בדברי הרב פרי מגדים וגם ס' מים קדושים הנ"ל אין מצוי אצלי ומי שנמצא אצלו ישכיל בדב"ק האמנם כבר כתבתי שדעת הרב פרי מגדים בא"ח סי' תרע"ג וביו"ד סי' פ"ז דיש בישול אחר בישול בבשר בחלב אף בענין שאין בשבת משום בישול אחר בישול ושכן דעת כמה רבנים הנז"ל וקצת תימה על ידידי הרב הנ"ל יצ"ו דבהדי דקעסיק בדברי הגאון פרי מגדים בסי' ק"ה בשפתי דעת סק"ב לא שלטו מאורות עיניו בדבריו שבמשבצות שם סק"ב הנז"ל (בד"ה ומצוה):

אך ידידי הרב מוהר"ר שמואל אביגדור יצ"ו כתב לי בענין זה וז"ל בספרו שדי חמד בכללים אות כ"ח הביא להסתפק אי יש בישול אחר בישול בבשר בחלב לדעתי יש לי שני עדים דאין בישול אחר בישול. א'. הרמ"א בסי' פ"ז סעיף ו' כתב דאין לערב מים שהדיחו כלי בשר עם מים שהדיחו כלי חלב ליתן לפני בהמה משום דאסור בהנאה ולא אסר משום מבשל ודומה לי שעמד בזה הגרע"א. ב. ש"ך סי' צ"ב סק"כ כתב דאף אם יש ששים נגד מקום הטפה ובחדשה אין לערות התבשיל דרך אותו מקום משום דאסור לבטל לכתחלה (ויש להעיר מזה על מה שכתב בריש ספרו הקדוש ד"ה וביטל ויש לדחות) ולא אמר דאיכא איסור דאורייתא משום דמבשל החלב עכ"ד יצ"ו ועם כי אין דרכי לעיין ברוב ככל ההערות מרבני דורנו יצ"ו על דברתי בשדי חמדתי ואם אמרתי לחזור על לימודי ולעיין במילתייהו דרבנן קדישי לא יספיק לי הזמן כי ברבים היו כמה מאות הערות ומה גם כי קשה עתיקא מענין לענין היום כאן ומחר בענין אחר וכן על דרך זה יום יום ידרשון בכל זאת בענין זה שכל רבני האחרונים הנז"ל תופסים בפשיטות דבבשר בחלב יש בישול והרב הנ"ל יצ"ו כותב בהיפך ומעיד עדים על זה הוצרכתי לראות אם עדותו נאמנה ואם כדאי לשוב מדעתי הראשונה והנה על ראיתו הראשונה מדברי הרמ"א מה שעלה בדעתי העניה לדחות דאצטריך לטעמא דאיסור הנאה לומר דאף אם בדיעבד עירבן אסור ליתנן לפני הבהמה משום איסור הנאה ראיתי שכבר בא חכם הגאון יד אברהם (באשלי רברבי החדשים דפוס ראם) וביאר דברי הרמ"א באופן זה ויותר נכון וז"ל דאסורים בהנאה מילי מילי קתני דלערב לבד הוא גם כן איסור דהוי מבשל בשר בחלב ואם עירב אסורין בהנאה עכ"ל ולפי זה מתבאר יפה מדברי הרמ"א שיש בישול אחר בישול בבשר בחלב וכדעת כל רבנן קדישי הנ"ל וגם ראיתו השנית מדברי הכהן הגדול בשפתי כהן נראה לדעתי שיש לדחות שהוצרך לטעם דאסור לבטל לכתחלה כדי לאסור מטעם זה אם יארע שנפלה טיפה של חלב (תרבא) אחורי הקדרה ואין לאסור לערות התבשיל דרך אותו מקום משום בישול אפילו הכי יש לאסור משום ביטול איסור לכתחלה ובלאו הכי אין דעתי העניה נוחה להוציא דין על פי דיוקים כאלו בדברי רבני האחרונים בפרט בדבר שמפורש בדברי שאר רבני האחרונים בהיפך:

ומקרוב השגתי ספר חדש יקר מאד לרב גדול ומופלא בדורנו יצ"ו הכי קרא שמו משמרת שלום והוא חבור נפלא לבאר כל דברי מרן הפרי מגדים חיו"ד וראיתי שפלפל מאד בדברי הפרי מגדים בשפתי דעת סי' פ"ז סוף סק"ב הנז"ל וביאר דבריו באריכות כדרכו בקדש ועל מה שכתב להליץ בעד השער אפרים דהוי טיגון וכו' כתב שהיה יכול ליישב על פי מה שכתב הוא עצמו במשבצות סי' ק"ה סק"ב (ד"ה עוד למדתי) דחתיכה שכבר משום בשר בחלב על ידי בישול מותר לחזור ולבשלה וכן כתב בא"ח סי' תרע"ג וכו':

ועל פי הנחה זו דחה מה שכתב הגאון שבות יעקב בח"א סי' ל"ח לחזק מה שתמה הגאון גיסו על הגאון שער אפרים דהא כשמדליק הנרות יעבור על בישול בשר בחלב דאף מאן דסבר בשבת דאין בישול אחר בישול בבשר בחלב יש בישול וראיה מחולין דף ק"ד ע"ב דאף בכלי שני שעולים יחד מקרי בישול בבשר בחלב אף שכבר נתבשלו תחלה כל אחד לבדו וגדולה מזו בתוחב כף חולבת בת יומא בקדרה של בשר דאסרינן הכל בהנאה אם אין ששים כביו"ד סי' צ"ד אף דחלב הבלוע בכף כבר נתבשל וגם הבשר ואם איתא דמן התורה אינו נאסר דאין זה דרך בישול הוה לן להתיר בהנאה וכו' על זה כתב דלפי דברי הפרי מגדים בסי' ק"ה ובא"ח סי' תרע"ג אתי שפיר דברי השער אפרים וכל ראיות ששבות יעקב אינם מכריעות דשם מיירי דהחלב נתבשל לבדו וכן הבשר דבזה אמרינן בבשר בחלב בישול אחר בישול לא כן בגוונא של השער אפרים שהחמאה נתבשלה תחלה בקדרה של בשר דבזה שנתבשל תחלה הבשר בחלב יחד לא אמרינן שוב בישול אחר בישול ולדינא בנרות שנעשו מחמאה וחלב עיין עקרי הד"ט יו"ד סי' יו"ד אות ט"ז אלו תורף דב"ק עי"ש וכבר כתבתי למעלה (בד"ה ומצוה) שהפרי מגדים בסי' ק"ה הנ"ל מסיק זה בצריך עיון ושבשיטה זו קאי בסי' פ"ז ולכן הוצרך להא דטיגון וכו' וכפי הנראה לא ראה הרב יצ"ו את חידושי רע"ק שהבאתי למעלה שנראה שהבין שהפרי מגדים שם מסופק בזה וכן ראיתי בספר היקר דלתי תשובה ח"ב לידידי הגאון אבד"ק פיקעלין יצ"ו (שנדפס מקרוב) בסק"ט שהביא מדברי הפרי מגדים דמאי דפשיטא ליה לחידושי רע"ק למילף היתרא מדברי ההגהות דבשר שנתבשל בחלב מותר לבשלה אחר כך בחלב רפיא בידיה דהרב פרי מגדים ואם כן לא נפלאת לומר שזו דעת השבות יעקב אלא דמכל מקום יפה אמר רב ליישב דעת השער אפרים כמובן ומה שסיים שם (בדלתי תשובה אחר שכתב שהפרי מגדים הניח דין זה בצ"ע) וגם בשר שנתבשל לחודיה וגם חלב מבושל לחודיה אסור לבשלם יחד דלא אמרינן אין בישול אחר בישול רק בשבת עכ"ד יצ"ו לא זכיתי להבין אמאי איכפל תנא לאשמועינן האי דינא דאם בחתיכה שנאסרה כבר בבישול בחלב מצריך עיון הפרי מגדים תו לא צריכנא למימר דאם נתבשלו כל חד וחד לחודיה דאסור לחזור ולבשלם:

והנה במכתב לחזקיאו מידידי ההה"ג מוהר"ר שמחה כהנא אבד"ק לוקישאווקא (מניסטיריץ) יצ"ו בפרשת משפטים דשנתינו (תנז"ר) כתב איזו הערות על ספרי שדי חמד וגם בענין זה הניף ידו באות ד' וז"ל באות כ"ח אין בישול אחר בישול אי אמרינן כן בב"ח יעויין פרי מגדים סי' ק"ה מש"ז סוסק"ב ובסי' פ"ז שפ"ד סוסק"ב שחילק בין נתבשלה החלב והבשר לבדן ואח"כ בישלם ביחד בזה שפיר אמרינן יש בישול אחר בישול וחייב משום בישול בב"ח אבל אם בישלו בשר עם חלב ונצטנן ואח"כ בישלו עוד הפעם אין בו משום בישול עיין פרי מגדים א"ח סי' תרע"ג א"א סוסק"א ובזה מתרץ דברי הש"א אשר עמד עליהם בשבו"י ויעויין יד אפרים סי' פ"ז בקיצור בב"ח אות ג' עכ"ד יצ"ו ועם כי כבר הבאתי למעלה בעה"י דברי הפרי מגדים שבשלש מקומות הנ"ל עוד טרם שראיתי דברי מכתבו כתבתי כל דבריו מפני האהבה ומשום דבר שחדש ובא לציון דברי היד אפרים שלא ראיתים עד עתה ואפריון נמטייה ומה שסובר הרב יצ"ו שדעת הרב פרי מגדים באמת כן היא לדינא שיש לחלק בין בישול אחר שנתבשלו (הבשר והחלב) כל אחד בפני עצמו לבישול שאחר שנתבשלו (הבשר והחלב) ביחד כבר כתבתי למעלה שהרב פרי מגדים לא החליט הדבר ומסיק בצריך עיון ואעתיק פה דברי הגאון יד אפרים הנ"ל וז"ל שיעור הבישול שיתחייב עליו הוא כמבשלו עד שיהיה ראוי לאכילה קצת דהיינו שליש בישולו למאכל כל אדם ויראה לי אם כבר נתבשל כל אחד בפני עצמו כשיעור הזה ושוב חזר ועירבן יחד כמו שהן מרותחין מכלי ראשון הרי זה דרך בישול ועובר עליו וכן אם נתבשל בשר בחלב יחד ונצטנן והחזירו לאש עד שהרתיח הרי זה עובר על איסור בישול אבל אם בישל בשר בקדירת חלב בת יומא או להיפוך אף על פי שאסור אינו לוקה וכן אסור להניח בשר חם מכלי ראשון עם גבינה חמה מכלי ראשון או זה על גב זה אפילו העליון צונן והתחתון חם אבל אינו לוקה על זה עכ"ל ועיין במה שהבאתי בקונטריס הערות לכללים (שקבלתי עתה בששון) בסי' קי"ח אות:

ועל מה שרשמתי בנדפס שם באות כ"ח אם יש בישול אחר אפיה וצלי עיין במה שהבאתי בקונטריס הערות לחלקי הכללים בסוף סי' ס"ט:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף