שדי חמד - פאת השדה/כללים/א/מב
|
< הקודם · הבא > |
מ"ב) אין הלכה כתלמיד במקום הרב בנדפס מערכה זו אות של"ח הבאתי מ"ש הרב יד מלאכי באות ל"ח דאף לגבי רבו שאינו מובהק אמרינן הכי עי"ש והנה מכלל הראיות שהביא הרב יד מלאכי להוכיח כן אחת היא מדברי מרן כסף משנה בפרק ו' מהלכות ביכורים שכתב דודאי כר' חייא קיימא לן לגבי רב אסיה דהא רביה דרבה הוא ואין הלכה כתלמיד במקום הרב הרי דאף דלא למד מרביה דרביה כלום קרי ליה תלמיד במקום הרבו עכ"ל וכן ראיתי למרן מוהרד"ף בשו"ת מכתם לדוד בחלק יו"ד סי' י"ד (בדף ס"ו ע"א בד"ה ולפי דרכנו) שכתב בפלוגתא דר' אבהו משמיה דר' אלעזר וחזקיה דהלכה כחזקיה משום דר' אבהו ור"א תלמידי ר' יוחנן ור' יוחנן תלמידיה דחזקיה וכיון שאין הלכה כר' יוחנן לגבי חזקיה כל שכן שאין הלכה כתלמידיו נגד חזקיה ומצא שכך כתב הרשב"א בתורת הבית בית א' ש"ג בשם הרמב"ן דליתא לדר"א במקום חזקיה רביה וכו' עי"ש ואני עני מצאתי תנא דמסייע ליה מר ניהו הרא"ש בפרק גיד הנשה סי' טו"ב שכתב בההיא פלוגתא דר' אבהו וחזקיה (דמיירי הרב מוהרד"ף) דהלכה כחזקיה משום דר"א תלמידיה דר' יוחנן ורי"ו תלמידיה דחזקיה וכיון שאין הלכה כחזקיה כל שכן שאין הלכה כר' אבהו עי"ש ועיין בשדי חמד במערכת החי"ת אות ץ' ועתה (סת"ר) השגתי ספר יקר אהל ישרים וראיתי שבמערכה זו אות ט"ו אף הוא היה מתכוין להוכיח כדברי הרב יד מלאכי מדברי הרא"ש בפרק כיצד מברכין ד' ט"ל ע"ב והלכתא כר"י לגבי ר"ה דר"ה ליתא לגבי דרב שהיה תלמידו וכל שכן לגבי ר"י ליתא ומזה הבוא ראיה למה שכתב מרן בבית יוסף יו"ד סי' ל"ב אליבא דהרי"ף והרא"ש שהביאו מחלוקת ר"י ור"ל בסתם ולא הכריעו שהוא משום דמסתמא אין הלכה כתלמיד וכו' ורבי יוחנן רבו דריש לקיש ורבי ינאי רבו דר' יוחנן והרב המגיה הביא דברי הרא"ש בפרק א"ט (אלו טרפות) סי' ל"ו ועוד דרבי ינאי רבו דרבי יוחנן והלכה כמותו נגד ר' יוחנן וכל שכן לגבי ריש לקיש ועיין להרב מע"מ (מעדני מלך) שם הרי דאפלוגתא דרבי ינאי וריש לקיש כתב הרא"ש כדברי מרן:
ובמה שהבאתי בנדפס באות קס"א בעיקר כללין דאין הלכה כתלמיד במקום הרב אם הוא דוקא כשנחלקו פנים בפנים (וסימנא מילתא בדאיכא אמר ליה התלמיד לרבו) ולא כשחולקים זה שלא בפני זו או לא שנא והנה הבאתי שם מערכה מול מערכה בדעות גדולי הפוסקים בכלל זה עיי"ש עתה ראיתי לידידי הגאון אבד"ק ליאדי יצ"ו בס' כרם חמד ח"א דף ז' ע"ב שהביא מה שכתב הרשב"א בסוף פרק תולין דדוקא בדאיכא אמר ליה וכו' ויישב בזה קושיות איזה מחברים וחידוש גדול לרוב בקיאותו שתופס כן בפשיטות ולא זכר דעת החולקים ולדעתם אין זה מן הישוב כמובן:
ואם כלל זה דאין הלכה כתלמיד במקום הרב הוא דוקא לגבי יחיד או אף נגד רבים כתבתי בשדי חמד במערכת הכ"ף אות קי"ט (בד"ה ומה שדחק):
וכתב הגאון מלבי"ם בספר ארצות החיים סי' ג' במאיר לארץ ס"ק ס"ד הובאו דבריו בספר אלף המגן לידידי הגאון מדובנא יצ"ו בריש סי' ד' דאף שבתשובת חות יאיר כתב. דמאביי ורבא ואילך הלכה כבתראי אפילו כתלמיד במקום הרב הנה בפרק תולין פסק הרז"ה כרב פפא דבתרא הוא והשיגו הרמב"ן דרבא רבו של רב פפא וכו' ופסקו כולם כרבא ועיין הרא"ש פרק ב' דעירובין וסוף פרק קמא דמציעא ים של שלמה בבא קמא פרק שני סי' ט"ו הליכות עולם פ"ג בשם הגאונים מוהר"י קולון שרש פ"ד הרמ"ע סי' קי"א שארית יוסף דף ל"ז ובתשובת בית חדש סי' צ"ה כתב דהלכה כרבא נגד ר"ח בר אבין שהיה תלמידו וכו' ועל פי זה האריך להשיג על הרבנים טורי זהב ומגן אברהם אלו תורף דב"ק. וממה שלא הזכיר הגאון מלבי"ם את ספר יד מלאכי נראה שלא היה מצוי אצלו שהרי עיני הרואה תחזינה מישרים ביד מלאכי במערכת האל"ף סי' י"ז שכתב לדבר ברור דהא דאין הלכה כתלמיד במקום הרב אינו אלא עד אביי ורבא אבל מכאן ואילך קיימא לן הלכה כבתראי ואפילו כתלמיד במקום הרב שכן מבואר בהליכות עולם שער ה' פרק ג' בשם הגאונים והתוספות ובספר כריתות ימות עולם שער ג' סי' וא"ו והרא"ש בפרק שני דעירובין ושבסוף פרק קמא דבבא מציעא הוסיף שכן כתב הרי"ף בכמה מקומות וציין ים של שלמה פרק שני דבבא קמא סי' ט"ו וטעם לזה עיין מוהר"י קולון שרש פ"ד וצ"ד וק' וקכ"ב וק"ע ובשארית יוסף דף ל"ז והרמ"ע סי' קי"א ועל פי זה התפלא מאד על מרן הבית יוסף ועל הרבנים בית חדש וכנסת הגדולה שכתבו בהיפך מזה והגדיל התימה שהם עצמם כתבו במקומות אחרים כמו שהוא האמת דמאביי ורבא ואילך הלכה כבתראי אף כתלמיד במקום הרב אלו תורף דב"ק. הנך רואה שמהקומות שהוכיח הגאון ארצות החיים סברתו כנז"ל מאותם המקומות עצמם מביא הגאון יד מלאכי ראיה להיפך וכבר ראיתי להגאון המחבר יצ"ו שהרבה להשיב על דבריו אמנם גם הוא לא ראה דברי היד מלאכי שבסי' טו"ב הנ"ל כי אם מה שכתב וביד מלאכי) בסי' קס"ז והאריך מאד בחריפות ובקיאות כיד ה' הטובה עליו עי"ש דבריו הנחמדים:
וידידי הרה"ג מוהר"ר שמחה כהנא אבד"ק לאקישעווקא יצ"ו כתב לי לעיין בתבואת שור סי' ל"ב סק"ה ובבית אפרים בא"ח סי' ז"ך (ד"ה והנה הר"ן) שהאריך בכללין (אין הלכה כתלמיד במקום הרב) ושהביא מנימוקי יוסף ריש פרק כיצד הרגל ושה"ג שם דאם התלמיד מאריך ימים אחרי רבו וחלק עליו הלכה כמותו ושבזה יש לחלק כמה קושיות וציין קרבן נתנאל בשבת פרק שואל אות ד' עכ"ד יצ"ו ותשובת הגאון בית אפרים העתיקה אלי רב אחד יצ"ו בהערותיו שהבאתי בקונטריס הערות לכללים בסי' קס"ג אות ב' עי'"ש:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |