שדי חמד/כללים/י/מג
|
< הקודם · הבא > |
כלל מג ימים אם בכלל ימים משמע לילות מתבאר מש"ס דסוכה דף מ"ג ע"א דאין לילות בכלל ימים זולת היכא דאיכא הוכחה דגם לילות בכלל כמו בסוכה וכיוצא והרב נאות יעקב בקונטרס מענה לשון במערכה זו דף ך' ע"ג לא זכר שר סוגיא זו אך הביא כן בשם הש"ס בפרק כל שעה שבעת ימים מצות תאכלו עד יום האחד ועשרים וכו' לפי שנאמר שבעת ימים מצות תאכלו אין לי אלא ימים לילות מנין תלמוד לומר עד יום האחד ועשרים לרבות לילות (חפשתי בפרק כל שעה ולפום ריהטא לא חזינא כי האי סימנא אך מצאתי דבר זה במכילתא פרשת בא פרשה יו"ד עי"ש) וכן דרשו במכילתא על פסוק ושמרת את החקה הזאת מימים ימימה וכו' ומזה הקשה על מה שכתב הרשב"א (הביא דבריו הרב משנה למלך בהלכות מתנות עניים פרק ח') בח"ב סי' ב"ן בכל לשון נכללו לילות בכלל ימים הלכך מי שנדר ליתן פרוטה בכל יום צריך ליתן בין ביום בין בלילה וכו' עי"ש ועיין להרב יוסף אברהם בפרשת בא דף ט"ו ע"ב שביאר דכונת הרשב"א היא רק על לשון בני אדם ולגבי נדר אזלינן אחר לשון בני אדם אבל גם הוא מודה דבלשון תורה ימים ולא לילות (עיין לעיל במערכת הבי"ת אות ב' בשדי חמד ח"א) וגם פירש בכוונת הרשב"א דרוצה לומר דצריך ליתן בכל יום ונתינה זו תהיה בין ביום בין בלילה כלומר אם רצה ביום ואם רצה בלילה (אעפ"י שהלשון דחוק) דאין סברא לומר דחייב ליתן ביום וגם בלילה. ועיין ירושלמי פרק ב' דברכות הלכה א' ובעירובין ריש פרק עשירי הנותן תפלין בלילה עובר בעשה שנאמר מימים ימימה ימים ולא לילות:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |