שדי חמד/כללים/ח/מד
|
< הקודם · הבא > |
כלל מד חרם כתב הרב נודע ביהודה במהדורא קמא בחלק יו"ד סי' ס"ו (בד"ה ועכ"פ) דבחרם לא בעינן שיענה אמן או שיקבל החרם דהחרם חל בעל כרחו אפילו עומד וצווח ואפילו לא היה במדינה באותה שעה עי"ש וכן כתב הרב משנת ר' אליעזר ח"ב בזכרונות ד' י"ג אות מ"א בשם הרבנים משפטי שמואל (סי' ק"א) ולחם רב סי' רי"א (ד"ה למדנו) וכנה"ג יו"ד סי' של"ד הגב"י אות ט"ו דלא בעינן שיענה אמן ושכן כתב בהדיא הריב"ש (בסי' קע"א) בשם הרמב"ן אלא דמדברי רבינו הגדול בשו"ת פאר הדור סי' קנ"א מתבאר דגם חרם אינו חל בלתי עניית אמן כשבועה שכתב וז"ל והשאלה ששאלתם על אותו החרם שהחרימו מקצתם על הרשות ונוסח דבריכם בשאלה כך היה אמרתם שהחרם היה שלא ישמעו לאדם שבעולם לא לראש הישיבה כל מי שהיה עומד בבית הכנסת בשעת החרם וענה אמן נתחייב בשבועה ומי שלא ענה פטור מכלום ואין צריך לסתום אזניו ולא לעצום עיניו כמו שאמרתם אף על פי שהוא עומד בצד המחרים אפילו היה אוחז ס"ת בשעת החרם אם לא הוציא שבועה מפיו ולא ענה אמן פטור מכלום קל וחומר למי שלא היה בבית הכנסת וכל אלו שלא ענו אמן או שלא היה שם בשעת החרם אם קבלו עליהם אחר כך כגון שאמרו לאחד מן הנשבעים גם אני כמוך או הרי קבלנו על עצמינו מה שקבלתם וכל כיוצא בעניינים אלו אינם פטורים שהמתפיס בשבועה חייב הוא וכו' עי"ש ומי שנמצא אצלו הספרים הנ"ל יעיין בהם אולי יש לחלק בנושאים ועיין להרבנים יד שאול בסי' רכ"ח ס"ק ל"ו ובן אברהם בשו"ת ליו"ד ד' כ"א ע"א וע"ג:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |