שדי חמד/כללים/ח/לד
|
< הקודם · הבא > |
כלל לד חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום אם הוא מדאוריתא או מדרבנן כתב הרב דובב שפתי ישנים דלרש"י שהביאו התוס' במסכת מנחות ד' מ"ג ע"ב הוי מן התורה ולפירוש אחרים הוי מדרבנן כך מצאתי כתוב בכתיבת יד הרב מוהר"י אליקים וספר דובב ישנים אין מצוי אצלי לראות היכי משמע ליה מפירוש רש"י (שפירש אל תיקרי מה אלא מאה) דסובר דהוא מן התורה דהא נוכל שפיר לומר דהוא אסמכתא עיין (בשדי חמד ח"א) במערכת האל"ף אות קכ"ב דיתכן דדרשה הנדרשת בדרך אל תקרי דהיא אסמכתא ומי מזקיקינו להמציא מחלוקת בין הפירושים במקום שנוכל לומר דלכולי עלמא מדרבנן כדמשמע ליה משאר הפירושים והיה לו להביא דעת הרב בעל הלכות גדולות והרב מוהר"ש בן גיברול דסברי דהוא מן התורה. עיין להרב מוהרמד"ל בספר שתי ידות ד' ק"א ע"ב ולהרב תפלה לדוד ד' א' ודעת הרמב"ם והרמב"ן דהוא מדרבנן עי"ש ומר"ן חיד"א בספר מחזיק ברכה סי' ר"ץ אות א' כתב דממה שאמרו בש"ס מנחות ר"ה בריה דר"א בשבת וביום טוב הוה טרח וממלי להו באספרמקי ומגדי מדייחס הש"ס זה אליו דוקא משמע דהוא דוקא היה מצויין לטובה בהא מילתא למדנו דלטרוח בזה הוא מדת חסידות עי"ש הרי מבואר דמשמע ליה דאין בזה כל כך חיוב גמור רק מדת חסידות וכל שכן דאין לומר שהוא חיוב מן התורה אלא דאחרי המחי"ר יש לגמגם בדב"ק דאיך יתכן שלא יהיה זה חיוב גמור על כל אדם דלא מיבעיא לדעת הסוברים דהוא חיוב מן התורה דפשיטא דחייב לטרוח בגופו וממונו לקיים חיובו אלא אף למאי דנקיטינן דאינו אלא חיוב דרבנן למה לא יהיה חייב כל אדם כשיעורו אם בגופו אם בממונו כפי יכלתו וכבר השיגו הרב פתח הדביר שם אות ג' בטוב טעם עי"ש ועל כל פנים לומר שיהיה חיוב מן התורה אין לנו הכרח מדברי רש"י כלל:
וראיתי להרב אזן אהרן בקונטריס ארעא סמיכת"א במערכת המ"ם אות י"ג שאחר שהביא מה שכתב מרן חיד"א במחזיק ברכה סי' ר"ץ ושהשיגו הרב פתח הדביר כנז"ל סיים ועיין להרב פחד יצחק במערכת המ"ם דף רי"א ע"ד בזכור לאברהם שהביא משם הגאון חיד"א ביוסף אומץ סי' ן' דעלה בהסכמה דלכולי עלמא מאה ברכות מדרבנן לבד מברכת המזון דהוי דאוריתא עכ"ל וספרים הנ"ל אין מצויים אצלי לראות דברים בשרשן להבין אמרי בינה דאינו מובן מה שכתב לבד ברכת המזון דאם מה שכתב בתחלה דלכולי עלמא מאה ברכות דרבנן כונתו כפי המובן דמה שחייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום אין חיוב זה אלא מדרבנן מה הלשון אומרת לבד ברכת המזון דמשמע דברכת המזון חייב אדם מן התורה לברך בכל יום ואין האמת כן דאי בעי לא אכיל בשאר הימים כלל ואם כונתו דכל הברכות הן מדרבנן חוץ מברכת המזון מלבד שאינו מובן אם כן מאי שיאטיה הכא דאין זה מעניינינו ועוד מי זה אמר ראה ויספרה ברכות בחשבון אשר יאמר יעלו באחד ומאה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |