שדי חמד/כללים/ו/לג
|
< הקודם · הבא > |
כלל לג וא"ו בכל דוכתא דריש ר' שמעון וא"ו והא דאמר דלא דריש וא"ו לאו בכל דוכתא אלא הכא הוא דלא דריש תוספות הובא בילקוט ראובני פרשת בהר וע' תוספות מועד קטן ד' ז' לר' יאודה אי דריש וי"ו וביבמות ד' ע"ב עמוד ב' איתא אפילו מאן דלא דריש וי"ו וי"ו ה' דריש ועיין שבות יהודה דף קכ"ו ע"ב כן כתב גדול בדורנו יצ"ו בס' אברהם אזכור במערכה זו אות ד' ואין אתי ס' ילקוט ראובני לראות איה מקום כבוד דברי התוס' ואולי כונתו לדברי התוס' בסנהדרין ד' י"ד ע"א ד"ה ורבי שמעון וז"ל ויש לומר דהא דקאמר דלא דריש לאו משום דלא דריש ליה כלל אלא דוקא לההוא דרשא קאמר וכן כתבו במנחות בפרק התכלת ד' נ"א ע"ב וכתבו דכי האי גוונא איכא טובא עי"ש ובזבחים ד' ח"י ע"ב ד"ה ואידך ומה שציין הרב יצ"ו לדברי התוס' במועד קטן ד' ז' לגבי ר' יאודה אי דריש וי"ו נראה שהוא טעות סופר ודבריהם הם בדף ח' ע"א ד"ה מאי וביום וגם במנחות שם כתבו בזה עי"ש ומה שכתב הרב יצ"ו דאפילו מאן דלא דריש וי"ו מכל מקום וי"ו ה"ה דריש כן אמרו שם אליבא דר' אלעזר ומשמע דר' יוחנן סובר דגם וי"ו ה"ה לא דריש (מאן דלא דריש וי"ו) ועיין להרב מלא הרועים בחלק שני במערכה זו אות ג' ובמה שציין שם:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |