שדי חמד/כללים/ה/קי
|
< הקודם · הבא > |
קי הקריבהו נא לפחתך וכו' לא אמרינן אלא בדבר שהיה ראוי מעיקרו ונתקלקל ומחמת קולקולו נפסל דומיא למאי דכתיב בקרא עור פסח וכו' שכ"ז במינו היה ראוי ונתקלקל משא"כ דבר שריחו רע מעיקרו מצד טבעו, וכיוצא לזה כ' בחיי אדם כלל ג' סי' י"ב דדבר שריחו רע מצד טבעו אין צריך להרחיק ממנו לד"ת דדוקא צואה שנתהוה הריח רע ע"י עיפוש וסרחון וכו' אבל לא עטרן וכו' והיינו משום דדרשינן מעניינא דקרא וכסית את צאתך והיה מחניך קדוש דוקא צואה שנסרח ע"י עיפוש וכו' הכ"ן מעניינא דקרא וכו' כ"כ הרב פתח הדביר בח"ג סי' ס"ד אות ח' עי"ש שכ' כן מכח קושיא ואין דבריו נראים לע"ד דודאי אין סברא לחלק בזה דסוף סוף כיון שאין הדבר ראוי להקריבו לסגנים יש לפוסלו לצורך גבוה מק"ו דלהדיוט ולא דמי כלל לההיא דהרב חיי אדם דאין אנחנו עושים שום מצוה עם הדבר הסרוח רק שעושים המצוה כנגדו ומגיע ממנו ריח רע ולזה ילפין מעניינא דקרא דאין זה ריח רע שאסר הכתוב ואף בההיא לולא מצינו גוף הדין דמוכח כן בש"ס דילן וירוש' (כמ"ש במ"א) לא היינו דורשים ומוציאים דין מדעתינו, ולענין הקריבהו וכו' דלא מצינו שום הכרח בש"ס לחלק כן מאן ספין לדרוש כן מדעתו ובפרט בדבר שהוא נגד הסברא (עיין מה שרשמתי בקונטרס כללי הפוס' סי' י"ו אות נו"ן):
וכתב בפתח הדביר בסי' ער"ב אות א' שהרב בית עובד בכת"י נסתפק בדבר שנאסר למצוה משום הריח רע ותקנו ע"י תערובות דברים אחרים עד שסר ממנו הריח רע כאילו לא היה אי אף בכה"ג איכא משום הקריבהו והביא ראיה לצד זה והוא ז"ל דחה ראיתו ודעתו דבכל כה"ג ליכא משום הקריבהו וכו' כיון דהריח רע חלף הלך ויעבור והנה איננו:
ובספר עמודי אש סי' ה' אות כ"ד כ' בשם ס' ויכוח מים חיים דאין שייך הקריבהו וכו' אלא בדבר מאוס כעכבר שנפל לשמן ושתמה עפ"י זה עמ"ש בת"ח דבשמים שנתנו ביין אסור להבדיל בהם משום הקריבהו וכו' ומני"ר הג' עמ"א נר"ו כ' ע"ד דליתא כמ"ש הרמב"ם ורש"י ותוס' ובאמת היא משנה מפורשת סוכה מ"ח שהיין והמים מגולין פסולים לגבי מזבח ומסיק בנמ"ר דאף דמותר בשתיה אסור משום הקריבהו, ולענ"ד מדין גילוי אין כ"כ סתירה דשפיר נוכל לומר דחשיב מיאוס לגבי סגנים ושרים אף בענין שאין לחוש כ"כ משום ארס בדבר שמועיל בו העברת מסננת מ"מ לבם נוקף שמא נשתייר מהארס כל שהוא כמ"ש בירושלמי סו' פ"ד דסוכה עד כדון מים יין אר"ש המשמח אלהים ואנשים וכ' הרב קרבן העדה דאפילו העבירו במסננת אינו משמח דיראים לשתות ממנו וכו', ועי"ש במפתחות כ' ליישב דברי ס' מי"ח דכוונתו דרק כשיש גריעותא במהות הדבר ולא במה שאין בו שום גריעותא רק שנעשה בו דבר איסור בזה לא שייך הקריבהו וכו':
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |