שדי חמד/כללים/ה/נה
|
< הקודם · הבא > |
נה היינו ת"ק זימנין דלא מקשינן הכי כגון היכא דאפ"ל דהתנאים האחרונים מחולקים בסברת הת"ק דלמר הכי אמר ולמר הכי אמר עיין להרב תוי"ט פ"ב דנגעים מ"א ד"ה לא שחורים ונר' דלזה נתכוון הרשב"ם במסכת בתרא דף ע"ז ע"ב במתניתין בד"ה לא מכר את הצמד שכתב דברי הכל היא אלא דפליגי ר"י ורבנן בפי' דהך מילתא וכו', והיינו שהוקשה לו מאי דתנן וחכ"א אין הדמים ראיה דלכאורה היינו ת"ק ומפרק כלאחר יד דר"י ורבנן לפרושי מילתיה דת"ק אתו ומצאתי למרן חיד"א ביעיר אזן במער' הפ"ה אות י"ב שכתב כלל זה בשם התוס' וחידושי הר"ן ותוספי הרא"ש וז"ל היכא דאיכא דברי ת"ק ואח"כ פליגי תרי תנאי אפשר לפרש דהתרי תנאי פליגי בדעת ת"ק מר סבר שכונת ת"ק הכי ואידך סובר שכונת ת"ק הכי וכיוצא בזה יש לפרש כאשר יהיה האופן זה באמוראים כ"כ התוס' בפסחים ריש ד' פ"ב דרב זביד ורב חנא פליגי אליבא דר"ח בר עוקבא וכ"כ בדף פ"ג ד"ה ור"ש דר"י ור"ש פליגי אליבא דת"ק וכ"כ הר"ן בחי' סנהדרין על דף כ"א גבי לא ירבה לו נשים די"מ דר"י ור"ש פליגי אליבא דת"ק ושם יש הגהה דכתוב בתוספי הרא"ש דכה"ג איכא בפ' חזקת ובפרק המזבח מקדש בזבחים עכ"ל חידושי הר"ן לסנהדרין אין אצלי אך ראיתי כן בחי' רבינו יונה לסנהדרין שם שאחר שכתב דג' מחלוקות בדבר כתב ואיכא למימר דטעמא דרבנן לא איתפרש ור"י ור"ש פליגי אליבייהו והאי טעמא טפי עדיף עכ"ל, ומה שיקשה לכאורה לפי כלל זה מאי פריך הש"ס בשבת דף כ"ד ע"ב חכמים היינו ת"ק והוצרך לשנויי דאיכא בנייהו דרב ברונא ואמאי לא משני דנחום המדי ורבנן פליגי בפי' מלתיה דת"ק ע' במכתב לחזקיהו בחלק השיטה דף כ"ז ע"ד:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |