שדי חמד/כללים/א/שמז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שדי חמד TriangleArrow-Left.png כללים TriangleArrow-Left.png שמז

שמז ר' אלעזר בן פדת היה תלמיד חבר לר' יוחנן כ"כ בס' יוחסין בסדר האמוראים אות האלף (ד' צ"ב ע"א מדפוס זיטאמר) ולפי הנראה יש הוכחה לזה מדמצינו בחגיגה י"ג ע"א א"ל ר' אסי לר"א תא ואגמרך מעשה המרכבה א"ל אי זכינא גמירנא מרי"ו רבך ואם הי' רבו ממש לא הול"ל מרי"ו רבך כדמוכח ביבמות ק"ה ע"ב בעובדא דרי"ש בר' יוסי ואבדן דא"ל רי"ש וכי רבך אליקי"ם הוא ואמרי' שקליה ר' למטרפסי' דא"ל רבך ולא רבי דמוכח דאור ארעא לומר רבי או רבינו לאדם גדול אף שאינו רבו ממש דרי"ש בר"י לא הי' לרבי אלא חבר ולא תלמיד וכ"ש תלמיד גמור ודאי אינו הגון לומר לחברו על רבו רבך (וכן ראיתי ביד מלאכי מערכת הרי"ש אות תר"א שכ' בשם מרן הב"י והתוס' וכנה"ג בשם רלב"ח ומשפטי שמואל דרך הש"ס למימר רביה על מי שגדול ממנו בחכמה ומה שציין למ"ש במערכת ה"ה הוא באות רי"ד עי"ש) דאף דבההיא דרי"ש אמר הכי קמיה רבי מדאמרי' שקלי' למטרפסי'. ואילו בההיא דר"א לא הוה קמיה דר"י מ"מ אם ר"א תלמיד גמור הוה נר' דשלא בפני ר"י דידיה הוה כבפני רבי בההיא דרי"ש בר רבי יוסי וקצ"ת על הרב ס' היוחסין שלא הכריח סברתו מההיא דחגיגה ושם בסמוך מלפניו הזכיר ש"ס הנ"ל עי"ש. ובחפשי מצאתי ביד מלאכי באות תרס"ד שהאריך בזה וערך הכהן מערכה מול מערכה דיש סוברים דת"ח הי' וי"ס דתלמיד גמור הוה וכן הוא דעתו והוקשה לו מההיא דחגיגה וכ' ליישב דכיון דר' אסי למד מר"י מעשה מרכבה והוא לא הוה ידע שייך שפיר לשון רבך כלומר שכבר לימדך מעמ"ר דבערך לימוד זה הוא רבך ולא רבי ע"כ ואולי מפני זה לא הכריח ביוחסין סברתו מש"ס הנ"ל. אלא דלענ"ד דוחק לומר כן דאם על מי שגדול ממנו בחכמה אף שאינו רבו אורח ארעא למימר רביה (כמו שהוכיח הוא עצמו באות תר"א הנ"ל) כ"ש לרבו מובהק אף שלא למד ממנו דברים אחדים. ומה שקיל מטרפסי' שייך לרבי בעובדא דאבדן הנ"ל. וראיתי להרב אח"א בס' השומר אמת ד' מ"ד ע"ב והלאה שהאריך בענין זה להוכיח דר"א היה ת"ח לר"י וגם בס' ויקרא אברהם ד' קי"ז אות ד' שקו"ט בזה והביא דהרשב"ץ ס"ל שהוא תלמיד גמור והרדב"ז ס"ל דהוא חבר עיש"ב ובס' שיח יצחק ליומא ד' ה"ן ע"א ד"ה שם ר"א אומר שלא יטעה וכו' נקיט בפשיטות דר"א תלמיד גמור לרי"ו הוה והוק' לו בזה פסק הרמב"ם כיעי"ש ולא זכר דאינו פשוט לומר כן:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף