שדי חמד/אסיפת דינים/חמץ ומצה/ט/לב
|
< הקודם · הבא > |
שדי חמד
אסיפת דינים חמץ ומצה ט
לב) מי שעשה שליח את אשתו למכור את החמץ שהיה הוא בעיר אחרת וכתב כן לאשתו והיא לא ידעה בטיב משא ומתן ואמרה לאביו שהוא ימכור ומכר כדין וחכם אחד רצה לבטל המכירה משום דאמרינן בקידושין ד' מ"ח ע"ב א חציף איניש לעשות את אביו שליח על מעשה זה השיב הרב אומץ יוסף הובאו דבריו בספרו יוסף אומץ בדף ע' ע"א דבמכירה אין צריך שליחות ורב אחד שם כתב שהוא הוכיח במקום אחר מהר"ן והרשב"א דגם במכירה בעינן שליחות אלא שיש לומר בנדון זה כיון שהיא לא ידעה למכור יכול האב לעשות את עצמו שליח מטעם זכיה ואף להרשב"א בנדרים ד' ל"ו דהיכא דאינו זוכה בשבילו דבר חדש לא מיקרי זכיה רק ניחותא ובעינן לדעתיכם מובא בקצות החשן סי' רמ"ג סק"ח מכל מקום הכא כיון שזוכה מחיר החמץ בשבילו או המלוה שזקפו הנכרי עליו ובלעדו יהיה החמץ צריך ביעור מיקרי זכיה והנה הגם דלא חציף איניש לשויי לאביו שליח נראה דהיכא דלא מינהו בפירוש רק על ידי בקשת אשתו והוי כארצויי ארצי קמיה שם בקידושין והרי חזינן דגם רצון התורה כן הוא דהא לפי סוגיא דגטין ריש פרק כל הגט דשה לבית אבות דאורייתא ואפילו הכי שוחט אביהם בשבילם ולדעת רש"י ריש פרק שני דקידושין בשחיטת קדשים היא מטעם שליחות הרי היכא שלא מינהו בפירוש הוי כשורה ודרך התורה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |