שדי חמד/אסיפת דינים/חמץ ומצה/ז/ד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שדי חמד אסיפת דינים חמץ ומצה ז

ד) מעשה שנתערבו כלי חרס חמץ בכלים חדשים עשרים כלים חמץ בשלש מאות חדשים ואין ניכר התערובת כתב רב השואל נ"י דלפי דברי המג"א סי' תמ"ז סק"מ דכלים הוי דבר שיש לו מתירין אם כן כל הכלים אסורים אך לכאורה יש תקנה ליקח מהתערובת כמנין הכלים שנתערבו ולהשתמש בהם קודם פסח חמץ ונוכל לתלות ולומר דהם הני שנתערבו עיין סי' תס"ז במג"א סק"ד בשם הרב"ח דמותר לכתחלה ואין כאן מבטל איסור אך צ"ע עדיין דהרי צריך לאכול תרתי תרתי ובכלים לא שייך אך הא דצריך לאכול תרתי תרתי הוא משום דהוי כספק ספיקא שמא האיסור נפל ואם תמצא לומר דהאיסור עדין בהתערובת דלמא בשעה שאוכל כל תרתי ותרתי הם דהיתרא דחדא ודאי דהיתר ומדהא דהיתר דחברתה נמי היתר ובנדון זה בלאו הכי הוי ספק ספיקא דילמא הלכה דחמץ לא הוי יש לו מתירין ואת"ל דהוי ולמ"ת דילמא הני שלקחו מהתערובת הם אותם שנתערבו וכן כתב דגול מרבבה לענין יבש ביבש דאין צריך לאכול תרתי מאחר דיש ס' אי חוזר ונעור וזה פשוט דהוי כנפל לים מאחר דהנך כלים שלוקחין מהתערובת להשתמש בהם חמץ אין אנו צריכים לדון עליהם וזיל בתר טעמא וכן מצאתי בפ"מ במשבצות סי' תמ"ז ס"ק ט"ו אך מאחר שיש מתעקשים אשר יעקימו עלינו את הדרך באתי לימלך וכו' עכ"ד:

והנה עיינתי בפרי מגדים וז"ל ודע דכלי חמץ שנתערב בין כלי פסח וכלם כלי חרס ונשבר אחד מהם אין לומר דהותרו אחרים דבעינן תרי תרי דהיתר [כמ"ש ביו"ד סי' ק"י ס"ז] וזה לא שייך כאן ולבשל בשתי קדרות ולערבם יחד צ"ע ואם היה מותר באופן זה הוא הדין אם נאסר אחר כך אחד מהתערובת בבירור הותרו האחרים משא"כ בכ"מ דמהני הגעלה לשאר איסורין חמיר טפי עכ"ל הנך רואה דפשיטא ליה דבעינן תרתי תרתי אלא דמצדד אי בישול בשתי קדרות ועירבם יחד חשיב כתרתי תרתי או לא ומסיק בצ"ע ואם כן בנדון זה אף אם ישתמשו חמץ בהכלים אשר יקחו מהתערובת ויהיו נחשבים כנשברו מאחר שהם נאסרו בבירור מכל מקום צריך תרתי תרתי ואם היה פשוט דמהניא תקנתא דבישול בשתי קדרות ולערבם יחד היה צריך בנדון זה לבשל בארבעים כלים ולערב יחד וזה דבר בלתי אפשר ומה גם דלפי האמת לא פשיטא ליה להרב דמהני זה במקום אכילת תרתי תרתי ואפשר דמפני זה סתמו הפוסקים וכתבו דכלי חמץ שנתערב אסור ולא כתבו תקנה זו דלהשתמש באחד מהם בחמץ אם הוא כלי חרס משום דסברי דבעינן מיהא אכילת תרתי תרתי ולא שייך בכלים ולענין השאלה הנ"ל עיין בש"ע הגאון מוהרש"ז בסי' תמ"ז סכ"ג דכלי חרס חמץ שנתערב ברוב כלי חרס של היתר מותר להשתמש בכל הכלים בחמין בערב פסח עד הלילה ומותר לאכול חמין הללו בפסח אבל להשתמש בהם בחמין בתוך הפסח אסור כדין יבש ביבש שנתבטל ברוב קודם הפסח דחוזר ונעור בפסח ועי"ש לענין כלי מתכות דגם זה אסור והרב חיי אדם כלל ק"ך אות כ"ב כתב דכלי חמץ שנתערב בכלים אינו בטל ומכל מקום בהפסד מרובה ומניעת שמחת יום טוב יש לסמוך על מה שכתב אליהו רבה בשם כנסת הגדולה דבאינו בן יומו יש להקל ויסיר כלי אחד ממנו וסיים דאפשר דהכנה"ג כתב כן לשיטת הסוברים נותן טעם לפגם מותר וצ"ע בכנה"ג עכ"ל ונראה דמה שכתב להקל משום מניעת שמיו"ט והפ"מ היינו בשכבר נשתמשו בהכלי [ואף בזה מסתפק דשמא דוקא להמתירים נותן טעם לפגם] אבל להשתמש לכתחלה וכל שכן לקנות הכלים כדי להשתמש הא ודאי אי אפשר דמאני דפחרא מישכח שכיחי ואין שייך מניעת שמחת יום טוב ומניעת ריוח המוכר לא הוי הפסד [עיין בשדי חמד ח"א בחלק הכללים במערכת ה"ה אות ס"ט מה שרמזתי בזה] והרב עולת שבת הביא דבריו הרב זכור לאברהם בח"א ד' ץ' ע"ב [על דברי הבאר היטב סי' תמ"ז סק"ד] כתב דאף אם יפריש אחד מן הכלים אסור להשתמש בשאר ודוקא בפסח עצמו אבל קודם לכן אפילו משש שעות ולמעלה אין להחמיר וכתב על דבריו וז"ל ועיין במג"א דאפי' מקודם הפסח אסור עכ"ל משמע דכונת העולת שבת היא לחלק בין כשהתערובת היה בתוך הפסח דאז הוא דאסור לכשהיה התערובת קודם פסח ממש דשרי ולפי זה בנדון זה שהיה התערובת קודם פסח שרי ועי"ש שהביא דברי החיי אדם הנ"ל בשם הא"ז דיש להקל באינו בן יומו על ידי שיסיר כלי אחד והנה ס' הא"ז אין אצלי ונראה שדעתו להתיר באינו בן יומו אף לבשל לכתחלה [ותנאי דהפסד מרובה ומניעת שמחת יום טוב שכתב הרב חיי אדם הוא מסברת עצמו דאילו הא"ז דעתו להקל לבשל בהם משום שאין הכלי בן יומו] ומשמע דבין בכלי חרס ובין בכלי מתכות דעתו להתיר והרב זכור לאברהם ד' צ"ה ע"ב [על דברי הרב באר היטב ס"ק ל"ח] הביא דעת הרב פרי חדש בסוף סעיף ט' דלכתחלה אפילו אינו בן יומו אסור לבשל בהם והרב שלחן גבוה כתב דאם אין לו כלים אחרים רק אלו חשיב כדיעבד ושרי דהרי אין להם תקנה בהגעלה בפסח שחוזר ובולע מי ההגעלה כמבואר בסי' תב"ן ס"א דהרי קיימא לן נותן טעם לפגם מותר ע"כ ולפי זה בכלי מתכת קודם הפסח אין להתיר בלא הגעלה אבל כלי חרס בין בפסח בין קודם הפסח שרו כיון דאין להם הכשר בההגעלה ובשם ש"ע גור אריה כתב דכלי חמץ שנתערב חד בתרי בטיל אף לדעת הרי"ף שסובר דיבש ביבש בפסח אפילו באלף לא בטיל דאין זה אלא בגוף האיסור ולא בטעם עכ"ל והרב מאמר מרדכי בסי' תמ"ז אות כ' שקיל וטרי בדין זה ומסיק דלפי מאי דקי"ל כהרי"ף דיבש ביבש בפסח אפילו באלף לא בטיל פשוט דכלי חמץ אם נתערב בכלים אחרים אסור וכל מה שכתבו הרב בית חדש ודעמיה לאסור משום דיש אומרים גם בשאר איסורים דהוי דבר שיש לו מתירין וכו' לא נצרכה אלא לדעת הרא"ש דיבש ביבש בפסח חד בתרי בטיל וכו' וכתב דלא ניחא ליה לחלק בין גוף האיסור לטעמו באופן דבנדון דידן דהיינו במוכר כלים שנתערבו לו עשרים כלי חרס בשלש מאות חדשים במחלוקת שנוי אם אפשר להתירם וכיון שאין שום דוחק דכלים כהם מצויים הם רק מניעת ריוח המוכר והשואל רמז במכתבו שיש חכמים שאוסרים לו למוכרם לצורך הפסח לכן לא כתבתי לו צד היתר וביניהם יכריעו:

עתה נדפס ס' נר למאור לידידי הגאון מרדכי אליה' ראבינאוויץ יצ"ו וראיתי שבסי' כ"ב נשאל בכלי חמץ שנתערב בכלים של פסח אם יש להם תקנה להשתמש בהם בפסח והשיב דקיימא לן דיבש ביבש בפסח לא בטיל וכתב המג"א [תמ"ז סק"מ] דכל שכן שיש להחמיר בכלים ובפסח עצמו פשיטא דאסור דלא עדיף משאר יבש ביבש ומבואר בסי' תנ"ב דבפסח לא מהני הגעלה שחוזר ובולע משהו ומכל מקום כתב להתיר הכלים על ידי הגעלה לפי דברי הא"ז שהביא החק יעקב בס"ק מ"ד דחתיכה שנאסרה במשהו ונתערבה יבש ביבש בטלה וכן כתב פרי מגדים באשל אברהם סק"מ בכלי דאם נאסר במשהו בטל ברוב ואם כן כשיגעילם אין לחוש למשהו שיבלעו בהגעלה דלזה אהני מה שנתערבו ונתבטלו ברוב לפי דברי הא"ז והפרמ"ג וכתב בש"ע הרב מוהרש"ז בסי' תמ"ז סי"ז לסמוך על הא"ז בשעת הדחק או בהפסד מרובה ולהסיר כלי אחד לפי המנהג ויזהר שלא יגעיל כל הכלים ביחד דאז יאסרו כולם בודאי על ידי שיבלעו בודאי משהו מכלי חמץ אלא יגעילם בכלי מיוחד לכל אחד ואחד שוב חקר דאולי יש בזה משום אין מבטלים איסור לכתחלה אם נאמר דכשם שאסור להוסיף על האיסור כדי לבטלו הכי נמי דאסור לפחות את האיסור כדי שיתבטל האיסור הנשאר במיעוטו שאם כן יש לומר בנדון זה נמי שאין להתיר על ידי הגעלה דאף שכבר נתערבו מכל מקום כיון דלא מהני להו ביטול התערובת בפסח אפשר שאין להתיר על ידי הגעלה שישאר משהו ויועיל על ידי זה הביטול שנתערב עם עוד כלים דהוי כמחסר ופוחת איסור כדי שיועיל הביטול להמשהו הנשאר והאריך בזה הוא הצ"ד צדדים לכאן ולכאן לשפוט ספקו ומסיק להתיר משום צורך יום טוב את"ד יצ"ו עיש"ב:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף