שדי חמד/אסיפת דינים/חמץ ומצה/ג/ח

שדי חמד אסיפת דינים חמץ ומצה ג

ח) יין שיש בו ספק שנפל בו חטים קודם הפסח מותר בשתיה דאפילו אם תמצא לומר דנפלו הרי נתבטלו קודם הפסח ולא אמרינן חוזר ונעור כמו שכתב מרן בסי' תמ"ז ס"ד וגם בסי' תס"ב חטה שנמצאת ביין ודבש מותר ובלבד שלא נתערב בהם מים ובסוף סי' תס"ז כתב הרב פרי חדש דאף אם נמצא חטה מבוקעת ביין מותר היין ואף סינון לא בעי דדוקא בודאי נפל חמץ בעי סינון ולא בספק כן כתב הרב מלאכת שלמה נר"ו בסי' ד' וצריך לבאר היכי הוה גופא דההיא עובדא אם היה ביין תערובת מים או לא ודבריו קשים בלא ימנע אם לא היה תערובת מים אם כן הרי הלכה רווחת מי פירות אין מחמצין ומה הלשון אומרת דנתבטלו ואין חוזר ונעור הרי מעיקרא לא נאסרו כלל כיון דמי פירות אין מחמצין ומי הכניסם בכלל איסור כדי שיצאו על ידי ביטול ואם היה בו מים והם מי פירות עם מים דממהרים להחמיץ ואהכי הוצרך לומר שכבר נתבטלו אם כן מאי מייתי מדסי' תס"ב ותס"ז דאינו ענין כלל דהתם במי פירות בלי תערובת מים ואנן הכא במאי עסיקינן שיש ביין תערובת מים ועוד צריך להבין דכיון דהוא ספק אם נפל חטים ביין אם כן מסתמא לא ידעינן כמה חטין ואיך נוכל לומר דנתבטלו אף אני אכניס בכלל הספק שמא נפלו חטים הרבה שאין ביין כדי לבטלם וגם צריך לבאר באם תמצא לומר שהיו שם חטים שיעור ביטול ולא הרבה מ"מ איך נסמוך להתיר בלי סינון משום דנתבטלו הרי אם ישנה שם הן עוד היום יתנו טעם מחדש בפסח דהגם דקיימא לן דצונן לא בלע ולא פלט וכמו שכתבו הרבנים פרי חדש סי' תס"ז סי"א וי"ב וחק יעקב ס"ק ל"א ומוהר"ש זלמן בש"ע שלו אות כ"ט ול' ובית יהודה סי' י"ד [וכן כתבתי בזכרונותי בשם הרב משחא דרבוותא בסי' תמ"ב ד' כ"ה ע"ג ועתה אינו מצוי אצלי] מכל מקום אם יעבור מעת לעת הרי הוא כבוש וכו' ואין להתיר מטעם נותן טעם לפגם דמותר גם בפסח דהא חטה ביין ודבש וחומץ הוי נו"ט לשבח עיין להרב נהר שלום סי' תמ"ז אות ד' באופן דיש לצדד בגופא דהאי עובדא והרב נר"ו קיצר את הרחב ואיידי דחביבותיה גבאי צידדתי להבין ד"ק:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף