שבות יעקב/ב/ו
|
< הקודם · הבא > |
בר"ח סיון תע"ו לפ"ק שהיה חל ביום וי"ו שנהגו להתענו' פה וורמייש"א מיו' גזירת תתנ"ו עד אחר חצות היום בכל ר"ח סיון ובזמן מנחה גדולה מתפללין מנחה גדולה ואח"כ אוכלין כדי שלא יתענו בר"ח תענית גמור ואח"כ מתפללין תפלת ערבי' כפי מנהגם כל השנה וכשחל ר"ח סיון בערב שבת נהגו להתפלל מנחה ומעריב מיד אחר שעה ג' מכ"ד שעות אחר חצות ומקדשין השבת וכשראיתי זאת תמהתי מאוד עליה' על שמתפללין תפלת ערבית שלא בזמנה כולי האי וצווחתי על זה ככרוכיא ולא שמעו אלי ושמעתי שגם רבנים הקודמין מיחו ולא עלתה בידם ואולי יטעו דורו' הבאים לומר מדשתקו רבנן ולא מיחו ש"מ שנעש' ברצון חכמי' ויקבעו הלכ' לדורו' אף גם שפרשתי מהם בענין זה ולא התפללתי עמהם תפלת ערבי' כדרכי בשאר כל הימים אף על זה ריננו העם לומר שאין לפרוש מן הציבור בענין מנהגם ואין כח בידי לשנות מנהגם וכדי לברר הדבר לעין כל שמנהגם בזה הוא בטעות אכתוב כל טענת' מה שבאפשר לטעון בעד מנהגם לקיימו ואשיב על ראשון ראשון ראש דבריהם דהא מצינו בגמ' פ' תפלת השחר דף כ"ז ע"ב רב צלי של שבת בערב שבת ש"מ שהתפלל ערבית בעוד היום גדול ובפרטות שעיולי יומא בשבת זריזין ומקדימין כדאיתא פ' כל כתבי דף קי"ח דאמר ר' יוסי יהא חלקי עם מכניסי שבת בטבריא פרש"י מפני שהיא עמוק' ומחשך מבעוד יום מתפללין בעוד יום גדול ותו טענו כיון שזמן תפלת ערב הוא בפלג מנחה והיום ארוך בימי סיון מעלות השחר י"ל דבשעה ג' אחר חצות הוי זמן פלג מנחה ועיקר טענתם כיון שכבר נהגו כן מאלף החמישי מזמן גזירת תתנ"ו אין לבטל מנהגם כי מצינו מנהג עוקר הלכה כל זה יש לכאורה לטעון ולהתנצל בעד מנהגם:
אשיב עליהם כסדר לסתור דבריהם כל עדר ועדר ואף שהרבני' הקודמין גזרו ולא קיבלו דבריהם אולי אזכה שיקבלו דברי כי עיקר תפלת ערבי' יעקב תקן בפרטות כשיראו דבור על אופניו והנה מה שאמרו מהא דרב צלי של שבת בערב שבת זה אין ראיה דהאי דרב דצלי של שבת בע"ש הפי' מפלג מנחה ולמעלה וכ"כ להדיא התוספ' והרא"ש שם דף כ"ז יע"ש וכן דעיולי יומא מקדמינן פירושי ג"כ הכי מפלג מנחה ולמעלה שהוא זמן המוקדם לתפלת מעריב כמבואר בדברי הפוסקים והרמב"ם בפ"ג מהל' תפלה כתב וז"ל ויש לו להתפלל תפלת ערבית של לילי שבת בע"ש קודם שתשקע חמה והטור בסי' רס"ז וכתב וז"ל ומקדימין להתפלל ערבית יותר משאר ימי החול כדאמרי' עיולי יומא מקדימין לי' ואמר ר' יוסי יהא חלקי עם מכניסי שבת בטבריא שהי' יושבת בעמק בעוד היום גדול היה נדמה להן ערב ופי' התוספת' שמפלג מנחה ולמעלה יכול להדליק הנר ולקבל שבת בתפלת ערבית וכ"כ הב"י בשם הרא"ש והתוספ' ורבינו יונה וכ"פ בש"ע בא"ח סי' רס"ג ורס"ז דזמן תפלת ערבית מפלג מנחה קטנ' ולמעל' והמתפלל קודם לזה לא יצא אפי' דעביד צריך לחזור ולהתפלל ועיין בסי' רס"ג סעיף י"ד וכן מבואר בסי' רל"ג ע"ש במ"א ס"ק וי"ו ומתי נקרא זמן פלג מנחה הנה בש"ע סי' רל"ג פסק כדעת תרומת הדשן שלעולם משערין שעות אלו לפי ענין היום ואף אם היום ארוך משערין לי"ב שעות והם נקראי' שעות זמניות וחושבין היום מעלות השחר עד צאת הככבים וא"כ בימים אלו שהוא ר"ח סיון כשחשבינן מעלות השחר עד צאת הככבי' היו' הוא ארוך לפי ערך בקרוב ח"י שעות משעות שכ"ד הם יום ולילה נמצא מגיע לכל שעה זמניות שעה ומחצ' ממילא זמן תפלה ערבי' שזמנה שעה ורביע קודם לילה הוא עכ"פ אחר שעה וי"ו אחר חצות גם לדעת הלבוש שחשבינן היום מזמן זריחת חמה עד שקיעתה ג"כ אין להתפלל תפלת ערבית קודם זמן הזה לפי ערך החשבון ואף דקי"ל תפלת ערבי' רשות מ"מ מצוה מיהו איכא ואין לבטלה בחנם כמ"ש תוספ' בשבת דף ט' ע"ב ד"ה למ"ד תפלת ערבית רשות והכי איתא בא"ח סי' רל"ה ע"ש בב"י ומעתה אפי' אם רצינו לומ' דעת שלישי' המכרעת לחשוב היום י"ב שעות אמצעים של ימים הגדולים מתחלת היום מתחיל ששה שעות קודם חצות היום וששה שעות אחר חצות מתחיל הלילה נמצא לפי חשבון זה זמן מנחה קטנה שהיא מט' ומחצ' שהוא חצי שעה על שעה ד' וכשתרצה לידע זמן פלג מנח' צריכן לחלק אותן שתי שעות ומחצה האחרונים שהוא אחד שעה ורביע קודם לילה שהוא זמן פלג מנחה קטנה כמבואר ריש פ' תפלת השחר ובטור ובש"ע סימ' רל"ג נמצא זמן פלג מנחה הוא ג' רביעית שעה על שעה ה' אחר חצות והמתפלל קודם לזה ודאי אינו יוצא כלל ידי תפלת ערב ומה שטענו שכן נהגו זה כמה מאות שנה ומנהג עוקר הלכ' אמת שכן אמרו בש"ס דיבמות דף ק"ב ע"א אמר רב כהנא א"ר אם יבא אליהו ויאמר חולצין במנעל שומעין לו אין חולצין בסנדל אין שומעין לו שכבר נהגו העם בסנדל והכי אמרינן בפ' הקומץ גבי נהגו העם בסתומת וכן הוא במסכת סופרים ובירושלמי פרק הפועלים גבי הכל כמנהג המדינה שהמנהג מבטל הלכ' וכ"כ בערוך ערך נהוג ע"ש ובתשוב' מהרי"ק שורש ט' ע"ש איברא כד מעיינן שפיר תראה שבונין בנין קבוע על יסוד רעוע חדא דדוקא מנהג שהוזכר בש"ס שהיו נוהגין כן מקדם שנקבע הלכה זו בש"ס שייך לומר מנהג עוקר הלכה כיון שהמנהג קדום כיון דכבר נהגו כן אין לעקור המנהג מפני ההלכה שנקבעת מה שא"כ בדבר שכבר נקבע ההלכה בש"ס בודאי אין כח ביד שום אדם לבטל ולשנות המנהג נגד ההלכה רק מצינו אם הלכה רופפת בידך תלך אחר המנהג ולא להיפך לשנות המנהג מחדש נגד ההלכה והמהפך מנהג כזה אותיות גהנם ועיין בתשובת באר שבע סי' כ"ב שכתב גם כן כמה חילוקים בזה ולפי החילוק שכתבתי מיושב בזה כמה דקדוקים שמדקדק שם וא"כ כיון שנהגו פה וורמיישא להתפלל ערבית דכל שנה מפלג מנח' כדינו דש"ס רק שבזמן גזירת תתנ"ו לאלף החמישי שינו מנהג' כזה ואיך יש כח בידם לבטל ההלכה שנקבעת זמן תפלת ערבית מפלג מנח' ולמעלה לכל היותר ובפרט הלכה זו שיש לו שורש ורמז בתורה שיעקב תקון תפל' ערבית ושקעה השמש בעבורו ועיין בתוספ' פ' תפלת השחר דף כ"ו ע"ב ד"ה יעקב תקון ובר מן דין מצאתי ראיתי בפרי חדש לאורח חיים סימן תצ"ו בדיני מנהגי איסור מסיק דלא אמרינן מנהג מבטל הלכ' במילת' דברירא אפי' הוי איסור דרבנן ומחינן ליה במרזפתא למי שלא ירצה לשמוע דברי חכמים (אך לפעמים סומכין אפי' על היחיד שסובר כן ושמ"ש הרא"ש בעיבוד העורות לתפילין וס"ת וכמ"ש הרב בש"ע סימן רע"א וכן הסכמת האחרונים שם להקל בזה מצד המנהג ובחנם השיג עליהם בתשו' פנים מאירות סימן מ"ה ע"ש) ומ"מ כדי שלא להוציא לעז על הראשונים שעשו חלילה נגד ההלכה ואיך יבטלו דברי חז"ל הלא אין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד אלא א"כ גדול ממנו בחכמה ובמנין לכן נ"ל עיקר שהאחרונים שגו וטעו שראו דורות ראשונים היו מקדמין קצת להתפלל ערבית דהיינו ג' רביעת שעה בשעה ה' שהוא זמן המוקדם היותר באפשר לפי ערך החשבון ע"פ הדין כמ"ש לעיל ע"כ היו קוראין לבית הכנסת אחר שעה ד' ותפלת מנחה עם קריאת ויחל והזכרת נשמות ואב הרחמים בניגון כפי מנהגם היו ממשיכין עד ג' רביעית שעה על שעה ה' ואחר כך התפללו ערבית בזמנם לפי דעתם וטעו האחרונים והקדימו וציוו לקרא בבית הכנסת אחר שעה ג' ואל תתמה על טעות כזה דהרי אפי' לענין עדות שאדם צרי' לדקדק בעדותו כדי שלא יעבור על לא תענה ברעך עד שקר אפ"ה מסקינן בש"ס דפסחים דף י"א אחד אומר בשתי שעות וא' אומר בשלש עדותן קיימת כי אדם טועה שעה יע"ש וכ"פ הרמב"ם פ"ב מה' עדות וז"ל אמר עד אחד בשתי שעות ביום והשני אומר בשלש שעות הרי עדותן קיימת שדרך העם לטעות בשעה אחת עכ"ל א"כ מכ"ש יש לומר שטעו האחרונים בשעה אח' ושלא לתלות הגנאי בראשונים ח"ו שעשו נגד דין התלמוד לכן נ"ל פשוט אי איישר חילי וכל מי שיש בו ריח תורה יראה לבטל מנהג זה שנעשה בטעות אלא יתקנו שיתפללו רק מנחה כמו שמתפללין ברוב השנים שאינם חלין בע"ש ויאכלו מיני מגדים ולא לקבוע סעודתן משום כבוד שבת ואח"כ יתפללו ערבית ככל השנה או לכל הפחות יתפללו מנחה ומעריב בענין שיתפלל ערבית ג' רביעית שעה על שעה חמישית שהוא הזמן היותר מוקדם שאפשר ליישב המנהג וכמ"ש לעיל אף דלפי מסקנת הסוגיא והפוסקים נראה דגם זה אינו נכון דמחשבין הכל על פי שעות זמניות ואם כן זמן תפלת ערב אחר שעה ששית אחר חצות מ"מ כדאי הוא כל זה ליישב מנהגם של ראשונים דהיינו ג' רביעית שעה על שעה חמישית ולא קודם ויתלה הדבר בראשונים חלילה לגנאי רק עלינו לשבח דברי הראשונים ומנהגם בפרט ק"ק וורמיישא שרוב מנהגם מיוסד על פי התורה והיראה והשלום כנ"ל הק' יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |