שאלות חזרה/ברכות/פרק ראשון

שאלות חזרה ברכות פרק ראשון

<דף זה מרכז את שאלות החזרה על כל דפי פרק ראשון במסכת ברכות. לעריכת השאלות והתשובות יש ללחוץ על הקישור "עריכה" שעל ידי שמו של כל דף >

פרק ראשון

דף ב

מתי מתחיל זמן קריאת שמע של ערבית?

מחלוקת: 1. קידש היום בערבי שבתות. 2. כהנים טובלים. 3. צאת הכוכבים. 4. עני אוכל פתו במלח. 5. בנ"א אוכלים פתם בערבי שבתות. 6. בנ"א אוכלים פתם בימות החול.

---

מתי מסתיים זמן קריאת שמע של ערבית?

מחלוקת: 1. עני עומד ליפטר מתוך סעודתו. 2. סוף האשמורה הראשונה, שליש הלילה. 3. חצות. 4. עלות השחר.

---

אלו דברים זמנם עד שיעלה עמוד השחר והאם גזרו חכמים עד חצות?

הקטר חלבים ואברים, אכילת קרבנות שזמן אכילתם יום ולילה, קריאת שמע. בהקטר חלבים ואברים - לא גזרו, באכילת קרבנות ובקריאת שמע - דעת חכמים שגוזרים (יש לדון בדעת רבן גמליאל באכילת קרבנות).

---

באר, ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים, הוכח?

אכילת תרומה בכהן שנטמא וטבל היא אחר הערב שמש ואינו צריך להמתין להקרבת קרבנותיו, וביאת שמשו היינו שקיעה וטהר יומא ולא ביאת אורו וטהר גברא שהרי לא כתוב וטהר, וגם בברייתא מפורש זכר לדבר צאת הכוכבים.

---

דף ג

כמה אשמורות בלילה?

לרבי נתן ורבי אליעזר - שלוש [האשמורה התיכונה, ויש לדחות תיכונה שבתיכונות, ודחיית הדחייה מי כתיב תיכונה שבתיכונות]. לרבי - ארבע [סתירת הפסוקים, חצות לילה אקום וקדמו עיני אשמורות, ויש לדחות: 1. כרבי יהושע שהמלאכים קמים אחרי 2 שעות ביום וממילא יש 2 אשמורות של 4 שעות. 2. משמרה ופלגא משמרות קרי להו.

---

מדוע לא אמר רבי אליעזר זמן מדוייק לתחילת זמן קריאת שמע של ערבית, ומהם סימני האשמורות ועל איזה זמן באשמורה הם מורים.?

להשמיענו שיש משמרות גם בארץ וניתן לזהותם על פי סימנים. הסימנים: 1. חמור נוער. 2. כלבים צועקים. 3. תינוק יונק משדי אמו ואשה מספרת עם בעלה. ומורים על השעות: 1. סוף ראשונה, אמצע אמצעית ותחילת אחרונה. 2. סוף כל המשמרות, ובעינן לסימן במשמרה אחרונה למאן דגי בבית אפל שידע מתי זמן קריאת שמע.

---

מה למד רבי יוסי מאליהו הנביא כשהתפלל בחורבה?

1. שאין נכנסים לחורבה. 2. שמתפללים בדרך. 3. שהמתפלל בדרך מתפלל תפילה קצרה (הביננו).

---

מפני מה אין נכנסים לחורבה ומדוע נצרכים כל הטעמים?

1. חשד - חורבה חדשה ו2 פרוצים.
2. מפולת - חורבה ישנה ו2 כשרים.
3. מזיקין: א. חורבה חדשה ו2 כשרים ובמקומן חיישינן. ב. חורבה חדשה ואחד ובשדה כך שאין חשד כיון שאשה לא נמצאת בשדה.

---

מתי קם דוד המלך?

סתירה בפסוקים: חצות לילה אקום להודות לך, קדמתי בנשף ואשוועה (נשף הוא ערב, ואף שכתוב ויכם דוד מהנשף ועד הערב ומדלא כתוב מהנשף ועד הנשף ומערב עד הערב ע"כ שהכוונה לבוקר, מכל מקום נשף פירושו קפיצה ויש 2 נשפים בבוקר ובערב): 1. עד כאן מתנמנם כסוס מכאן ואילך מתגבר כארי. 2. עד כאן בדברי תורה מכאן ואילך בשירות ותשבחות. 3. כוונת דוד שמעולם לא עבר עליו חצות לילה בשינה כי תמיד היה קם קודם לכן.

---

דף ד

האם דוד ומשה ידעו מתי חצות?

1.משה לא ידע - שהרי אמר כחצות ובודאי שה' לא אמר לו כן כי ליכא ספיקא קמי שמיא. דוד ידע - כיון שהיה לו כינור שהעיר אותו משנתו כשנשבה בו רוח צפונית. 2. משה ודוד ידעו - משה אמר כחצות שמא יטעו אצטגניני פרעה ויאמרו משה בדאי הוא, ודוד היה צריך כינור להתעורר משנתו ככתוב עורה כבודי עורה הנבל וכינור אעירה שחר. 3. משה ודוד ידעו - משה אמר כחצות כיון שהיה אז חצות ליל יד ואמר כן על אותה שעה למחרת בליל טו, ודוד הוצרך לכינור להתעורר.

---

לדוד שמרה נפשי כי חסיד אני, מדוע היה סבור דוד שהוא חסיד?

1. שכל מלכי מזרח ומערב קמים בשלוש שעות ודוד חצות לילה אקום להודות לך. 2. שכל מלכי מזרח ומערב יושבים אגודות אגודות בכבודם, וידי דוד מלוכלכות מדם (לדעת אם דם טמא) שפיר (אם הוא מרוקם ותשב עליו ימי לידה) ושליא (אם כטפח ותחילה כחוט של ערב וסופה כתורמוס). וגם שאל על כל פסק את מפיבושת רבו ולא בוש.

---

לגבי מה ראינו שיש לחשוש שמא יגרום החטא (3)?

1. דוד אמר לולא האמנתי לראות בטוב ה' בארץ חיים - שמאמין בשכר לצדיקים אך אינו יודע אם יזכה לו, וקשה שאמר שהוא חסיד - וי"ל שחשש שמא יגרום החטא. 2. יעקב הובטח לו והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך כו' ולמרות זאת כתוב ויירא יעקב מאד - שחשש שמא יגרום החטא. 3. עד יעבור עמך ה' עד יעבור עם זו קנית - שהיו ראויים ישראל שגם בימי עזרא יבואו ביד רמה כפי שבאו בימי יהושע - אלא שגרם החטא.

---

האם צריך לסמוך גאולה לתפילה ומדוע?

בשחר - צריך, משל לאוהבו של מלך שדפק על דלת המלך שכשמזכיר גאולה אחר התפילה הרי זה כאילו פתח המלך את הדלת ומצאו שהפליג. בערבית - מחלוקת לרבי יוחנן צריך ולרבי יהושע בן לוי לא צריך. נחלקו בסברא אם גאולת הערב היתה מספיק חשובה להצריך בה סמיכה, או שנחלקו בפסוק שכתוב ובשכבך ובקומך ומקישים שכיבה לקימה, האם ההקש הוא מה בשחר ק"ש ואח"כ תפילה כך גם בערב, או מה בשחר ק"ש סמוך למיטה כך גם בערב.

---

בכמה תעופות עפים המלאכים?

מיכאל - באחת. גבריאל - בשתיים. אליהו - בארבע. מלאך המוות - בשמונה ובשעת המגיפה באחת.

---

דף ה

אלו הן יסורין של אהבה?

מחלוקת: 1. שאין בהם ביטול תורה. 2. שאין בהם ביטול תפילה. 3. אלו ואלו יסורין של אהבה.

---

מה לומדים מהכתוב "ומתורתך תלמדנו"?

1. מי שיש לו יסורין ופשפש במעשיו ולא מצא, יתלה בביטול תורה. 2. יסורין של אהבה אין בהם ביטול תורה. 3. יסורים נלמדים בק"ו משן ועין שעבד יוצא בהם לחירות וק"ו ליסורין שממרקים כל גופו של אדם 4. תורה נקנית ביסורין.

---

מה גורם למחילת עוונות?

1. עסק התורה. 2. גמילות חסדים. 3. קובר את בניו. ככתוב: בחסד ואמת יכופר עוון ולומדים עוון עוון בגזירה שווה.

---

האם נגעים ובנים יכולים להיות יסורין של אהבה?

נגעים: 1. אינם יסורים של אהבה אך הם מזבח כפרה. 2. בארץ ישראל שחייב בשילוח חוץ למחנה אינם יסורים של אהבה. 3. בפרהסיא אינם יסורים של אהבה. בנים: אם לא היו לו אין זה יסורים של אהבה אך אם היו לו ומתו יתכן והם יסורים של אהבה שהאבילות מכפרת לו.

---

דף ו

בקיבוץ כמה אנשים מישראל שורה שכינה?

באחד העוסק בתורה. בשניים העוסקים בתורה אף נכתבים בספר הזכרונות. בשלוש אף שעוסקים בדין ולא אומרים שדין הוא שלמא בעלמא. בעשר השכינה מקדימה ובאה לפניהם.

---

האם מותר לרוץ בשבת, ובימות החול מתי מצוה ומתי אסור לרוץ?

בשבת אסור לרוץ כנלמד מהפסוק אם תשיב משבת רגלך אך לשמיעת הדרשה מותר, ובימות החול להיכנס לבית הכנסת מצווה לרוץ אך ביציאתו אסור לרוץ.

---

מה הפירוש "כי זה כל האדם"?

1. כל העולם לא נברא אלא בשביל זה. 2. כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה. 3. שקול זה כנגד כל העולם.

---

דף ז

מתי הקב"ה זועם, כמה זעמו ומי ידע לכוון אותה שעה?

בשלש שעות ראשונות של היום כשהתרנגול עומד על כרעו האחת וכרבולתו מחווירה לחלוטין, ובאותה שעה מלכי מזרח ומערב מניחים כתריהן בראשם ומשתחווים לחמה. משך הזעם הוא רגע ככתוב כי רגע באפו וחבי כמעט רגע, ורגע הוא כמימריה או 5,888 בשעה. בלעם ידע לכוון אותה שעה כנלמד מהכתוב ויודע דעת עליון והרי אף דעת בהמתו לא ידע, אך באותם ימים לא זעם ה' ולכן לא יכל לקללם.

---

אלו דברים ביקש משה מהקב"ה והאם נענה?

1. שתשרה שכינה על ישראל. 2. שלא תשרה על אומות העולם. 3. שיודיעו ה' את דרכיו מדוע יש צדיק ורע לו ורשע וטוב לו. על 2 השאלות הראשונות נענה ועל השאלה השלישית נחלקו אם לא נענה אלא השיב לו ה' וחנותי את אשר אחון אף שאינו ראוי, או שהשיב לו: בהו"א - תלוי אם היה בן רשע או צדיק, למסקנא - תלוי אם הוא צדיק או רשע גמור או שאינו גמור.

---

ע"ש מה נקראו ראובן ורות ומנין ששמא גרים?

ראובן - ראו מה בין בני לבן חמי, שעשו כעס אף שמכר את בכורתו וראובן הציל את יוסף אף שקיבל את בכורתו של ראובן בעל כרחו. רות - שיצא ממנה דוד שריווהו להקב"ה בשירות ותשבחות. ולומדים זאת מהכתוב אשר שם שמות בארץ אל תקרי שמות אלא שמות.

---

האם מותר להתגרות ברשע?

בקיום 3 תנאים: 1. מילי דשמיא. 2. רשע שאין השעה משחקת לו. 3. צדיק גמור.

---

דף ח

איפה מאריכים ימים?

בעיקרון רק בארץ ישראל ככתוב "על האדמה" אך גם בבבל היו שהאריכו ימים כי השכימו והעריבו לבית הכנסת.

---

על זאת יתפלל כל חסיד, על מה?

1. תורה. 2. אשה. 3. מיתה. 4. קבורה. 5. בית הכסא.

---

האם מותר לצאת מבית הכנסת באמצע קריאת התורה או לעסוק בדברים אחרים?

לצאת מותר בין גברא לגברא, ובין פסוק לפסוק בעיא דלא איפשיטא. ורב ששת היה מחזיר פניו ולומד ואומר אנן בדידן ואינהו בדידהו.

---

מהו הדין להיזהר בורידין?

דעת רבי יהודה שבעוף לפי שצולהו כאחד צריך לחתוך את הורידין כדי שיצא כל הדם.

---

אסור לשבת על מטה ארמית, מה הפירוש?

1. לא לישון בלי קריאת שמע. 2. לא לשאת גיורת. 3. כפשוטו ומשום מעשה שהיה.

---

מה גדר הזמן שבין עלות השחר לנץ החמה לענין קריאת שמע?

לרשב"י - זמן ק"ש של שחרית, לרשב"י בשם ר"ע - זמן ק"ש של ערבית, וכך פוסקים בשעת הדחק.

---

דף ט

מדוע לא מוזכר במשנה אכילת פסח על חצות?

המשנה כדעת רבי אלעזר בן עזריה שזמן אכילת פסח מדאורייתא עד חצות.

---

במה נחלקו התנאים אם אכילת פסח מדאורייתא עד חצות או עד עלות השחר?

1. האם חפזון פירושו חפזון דישראל או דמצרים. 2. אם דורשים בלילה הזה בלילה הזה לגזירה שווה ממכת בכורות, או שבלילה נדרש ולא ביום והזה נדרש ולא בלילה הבא, ובוקר בוקר שני.

---

מה הפירוש "וישאילום"?

בעל כרחם: 1. של מצרים ולכן נקרא שלל. 2. של ישראל משום משוי.

---

מתי מתחיל זמן קריאת שמע של שחרית?

1. משיכיר בין תכלת שבה ללבן שבה. 2. בין תכלת לכרתי. 3. בין חמור לערוד. 4. בין זאב לכלב. 5. שיכיר חברו העומד בריחוק ד' אמות [וכן הלכה, או שכן הלכה לענין תפילין] 6. סמוך לנץ החמה [י"א שכן הלכה].

---

מנין שפרקים א' וב' בתהילים הם פרק אחד?

1. יהיו לרצון הנאמר אחרי י"ח ברכות כנגד י"ח פרקים שאחריהם נאמר בתהילים ולא י"ט פרקים. 2. ברכי נפשי שאמר דוד אחרי שראה במפלת רשעים אחרי ק"ג פרקים ולא ק"ד. 3. כל פרשה שהיתה חביבה על דוד פתח וסיים בה באשרי, ופרק א' פותח ופרק ב' מסיים.

---

דף י

כמה פעמים אמר דוד ברכי נפשי וכנגד מה?

חמשה פעמים. 1. כנגד חמשה עולמות שדר בהם: מעי אמו, כוכבים ומזלות, שדי אמו, מפלתן של רשעים, יום המיתה. 2. כנגד הנשמה שיש בה חמשה דברים משותפים לקב"ה, רואה ואינה נראית, מלאה כל הגוף, זנה את כל הגוף, טהורה ויושבת בחדרי חדרים.

---

אלו דברים עשה חזקיהו והודו לו ועל מה לא הודו לו, ובאלו דברים תלה בקשתו להתרפא?

הודו לו: 1. גנז ספר הרפואות. 2. קיצץ נחש הנחושת. 3. גירר עצמות אביו על מטה של חבלים. לא הודו לו: 1. סתם מי גיחון. 2. קיצץ דלתות היכל ושיגרם למלך אשור. 3. עיבר ניסן בל' אדר שראוי להיות ניסן, והחודש הזה זה ניסן ואין אחר ניסן. ותלה בקשתו: 1. סמך גאולה לתפילה. 2. גנז ספר הרפואות.

---

במי יש לתלות בשעת התפילה?

בזכות אחרים. כמשה שתלה בזכות האבות ותלו לו בזכותו ולא כחזקיהו שתלה בזכות עצמו ותלו לו בזכות דוד.

---

איך ראתה האשה השונמית שאלישע קדוש?

1. לא ראתה זבוב על שולחנו. 2. הציעה לו סדין של פשתן ולא ראתה עליו קרי.

---

הקורא את שמע אחר זמנה האם יברך?

כן, ויש צד בגמרא שלא יברך יוצר אור אך נדחה צד זה מברייתא.

---

דף יא

מה לומדים מהכתוב "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך"?

לב"ש - עוסק במצווה פטור מן המצווה, לכת דידך ושבת דידך. לב"ה - לומדים גם שק"ש נאמרת בכל דרך ולא רק בעמידה ביום ושכיבה בלילה.

---

האם מותר לנהוג כדעת ב"ש בקריאת שמע?

מחלוקת: 1. עשה כבית שמאי עשה. 2. עשה כבית שמאי לא עשה ולא כלום. 3. עשה כבית שמאי חייב מיתה. 4. שמא יראו התלמידים ויקבעו הלכה לדורות.

---

יוצר אור ובורך חושך עושה שלום ובורא את הכל, האם נוקטים בלשון הפסוק?

לא, אלא בלשון מעליא, ואעפ"כ מזכירים חושך כדי להזכיר מידת לילה ביום.

---

על מה צריך לברך ברכות התורה?

מחלוקת: 1. תורה. 2. מדרש. 3. משנה. 4. גמרא.

---

איזו ברכות מברכות קריאת שמע ברכו בבית המקדש?

אמת ויציב לאחריה, ולפניה אהבת עולם, ובגמרא אמרו שיש מי שאמר שברכו יוצר אור שהרי למד מכך שברכות אין מעכבות זו את זו ואם לא ברכו יוצר אור הרי יתכן שלא ברכו זאת כיון שלא הגיע עדיין הזמן והשלימוה אחר כך. אך דוחה הגמרא שהפירוש הוא שאין סדרן של הברכות מעכב.

---

דף יב

אלו פרשיות נקבעו בק"ש ואלו לא ומדוע?

נקבעה פרשת ציצית שיש בה ששה דברים: ציצית, עול מצוות, ע"ז, עריות, מינות, יציאת מצרים. לא נקבעו: פרשת בלק - טורח ציבור, ולומר רק את הפסוק כרע שכב כארי שהוא כעין ובשכבך ובקומך אי אפשר כיון שפרשה שלא פסקה משה אין פסוקים אותה. עשרת הדברות - מפני תרעומת המינים שאמרו לעמי הארץ אין תורה אלא זו.

---

האם בברכה הולכים אחרי החיתום, ציין מתי אין שאלה ומתי השאלה קיימת?

ספק שלא נפשט, אמנם יש מקרים שבודאי יצא בברכתו: 1. נקיט כסא דחמרא וסבר דשכרא, שהרי אף אם היה מסיים בברכת שהכל היה יוצא ידי חובתו. 2. התחיל לברך ברכת הזן שהיה סבור שאכל לחם ונזכר שאכל תמרים, שאף התמרים זנים ואם היה מסיים ברכת הזן היה יוצא ידי חובתו. 3. לדעת רב שסגי בהזכרת ה' ולא בעינן מלכות, כל ברכה שיש בה חתימה סגי בחתימה.

---

איך צורת הכריעה ובאיזה שלב בברכה?

כרע כחוטרא זקיף כחיויאה, כשהוא כורע כורע בברוך וכשהוא זוקף זוקף בשם, ה' זוקף כפופים, ומפני שמי ניחת הוא ולא בשמי.

---

אלו שינויים עושים בנוסח התפילה בעשי"ת?

מחלוקת: יש אומרים שאומרים המלך הקדוש והמלך המשפט, וכך הלכה.

---

המתבייש בדבר עבירה שעשה למה זוכה, ומנין?

מוחלים כל עוונתיו. אין ללמוד מלמען תזכרי ובשת כו' בכפרי לך כו' כיון שדילמא ציבור שאני, אך יש ללמוד כן משאול שהתבייש להזכיר לפני שמואל ששאל באורים ותומים לפי שהרג את נוב עיר הכהנים, ונמחל לו כפי שאמר לו עמי במחיצתי או שיצאה בת קול ואמרה בחיר ה'

---

האם מזכירים יציאת מצרים בלילה ולעתיד לבא?

לראב"ע ובן זומא - רק בלילה, לחכמים - רק לעתיד לבא. דורשים זאת מהייתור "כל ימי חייך". ונחלקו אם לעתיד לבוא תשכח לגמרי יציאת מצרים או רק תעשה טפל.

---

דף יג

מה דין הקורא לאברהם אברהם, לשרה שרי ולישראל יעקב, ומדוע?

לאברהם - עובר בעשה ולא תעשה, ומה שמצאנו שהנביא קראו, לפי שסידר שבח רחמנא מה שהיה תחילה. לשרה - אין כל איסור שהוא איסור פרטי לאברהם. ליעקב - אין כל איסור שהרי הכתוב חוזר וקראו יעקב ופירושו שהשם יעקב יהיה טפל וישראל עיקר אך לא שנעקר לחלוטין.

הדרן עלך פרק מאימתי

פרק שני - היה קורא

מעבר לתחילת הדף