רש"י/נחום/ג

רש"י ‏ נחום ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

פרק. גזל שמפרקו מיד בעליו:

לא ימיש טרף. מתוכה תמיד:

ב

קול שוט. להכות סוסים היה נשמע בה תמיד:

וקול רעש. אופני מרכבות:

וסוס דוהר. דולג ומקפץ וכן מדהרות דהרות אביריו (שופטים ה כב):

ג

ולהב חרב. רולימל"א בלע"ז כי סכין וחרב קרוי להב כמו (שם ד) ויבא הנצב אחר הלהב:

וברק חנית. חנית מרוטה ומברקת אור יוצא ממנה פלנדו"ר בלע"ז:

וכובד פגר. היו מרבים פגרים ולא היה חשבון לגויות נבילותיה המושלכות בה עד שהיו העוברי' נכשלים בגויות הפגרים:

ד

מרוב זנוני זונה. מרוב חנופות עיר שהיו יודעי' לפתות לב מלכי הארץ להתחבר עמם וסוף היו כובשי' אותם תחתיה':

ה

שוליך. הם שפולי בגדי האשה:

מערך. גלויך כמו (מיכה א) עריה בשת:

ו

שקוצים. בגדים צואים המנוולים אותך לפי הענין שדימה אותה לזונה דבר הכתוב:

כראי. כזבל לשון והסיר את מוראתו בנוצתה (ויקרא א טז):

ז

ידוד ממך. יתרחק ממך:

ח

התיטבי מנוא אמון. ומה תבטחי בעשרך ובגבורתך וכי גדולה את מנוא היא אלכסנדרי' של מצרים אמון לשון פדגוג מנוא הגדולה שהיתה אומנת מלכי מצרים דמרבי בה מלכו:

אשר חיל ים. אשר היה הים לה לחיל ולחומה שורא ובר שורא:

ט

כוש עצמה. כושים היו לה לחוזק:

פוט ולובים היו בעזרתך. והפוטים והלובים אשר היו בעזרתך גם הם היו בחילה:

י

גם היא לגולה הלכה. אף היא הלכה בגולה אעפ"כ גדולתה לא עמדה לפני נבוכדנצר:

רתקו. נכבלו לשון רתוקות כסף (ישעיה מ) עשה הרתוק (יחזקאל ז) שלשלות:

בזיקים. שלשלאות:

יא

גם את. אף לפי גדולתך תשכרי כמותה בכוס התרעלה ותהיה נעלמה:

יב

כל מבצריך תאנים עם בכורים. כל ערי מבצריך יהיו נוחים ליכבש ולבוז מה שבתוכה כאילני תאנים וכשהן עם בכורות מבושלת שבהם שכשמניעים האילן נופלים הבכורים לתוך פי האוכלים:

תאנים. אילני תאנים:

אם ינועו. אשר אם ינועו ביד אדם בחזקה:

יד

מי מצור שאבי לך. עיר שבאים לצור עליה אוספים להם בני העיר מים רבים לתוכה בתוך חביות לשתות בימי המצור כשאין בתוכה בורות:

באי בטיט ורמסי. אותו לעשות ממנו לבינים כדי לחזק בו בדקי החומות:

החזיקי מלבן. אחזי בידך המלבן העשוי לדפוס הלבינים ללבון בתוכה:

טו

התכבד. במטאטי השמיד:

כילק. הגומר ומכלה כל ירק השדה ויש פותרין התכבד כילק תתכסי בכובד גייסות כילק והתכבדי לשון עם כבד:

טז

ילק פשט ויעוף. יהיו קלים לצאת בסחורה כילק שפושט ועוף:

יז

מנזריך. שריך והמ"ם יסוד ושורש בתיבה כמ"ם של משמרתך ושל משמעתך ושל מנעליך ופעמים שהיא נופלת ממנה כמו נזיר אחיו (בראשית מט), וכן נזיריה שריה (איכה ד):

וטפסריך. הממונים שלך:

כגוב גובי. כחיילי גובאי גובי, קומלנגשטדי"ץ בלע"ז:

החונים בגדרות ביום קרה. כן דרך הארבה והזבוב החסיל והילק בעת הקור נדבקים בכתלים וכשיבא חום הן נודדים משם והולכים להם כך יגלו כל עמך:

ונודד. ומטלטל:

ולא נודע מקומו אים. איפה הם ואנה הלכו:

יח

נמו רועיך. ל' תנומה:

ישכנו. אין יכולים לקום:

נפושו. כמו נפוצו וכל האותיות היוצאת ממוצא אחד מתחלפות זו בזו זי"ן שי"ן סמ"ך צד"י כולן יוצאין מסוף הלשון ושולי השניים:

יט

אין כהה לשברך. אין מיצר על שברך כי הכל שמחים, כהה ל' דבר עמום:

תקעו כף. לשמוח:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף