רידב"ז/שבת/י/ד

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז




רידב"ז TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png י TriangleArrow-Left.png ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תמן תנינן ר"ש השזורי ור"ש אומר לא נחלקו על דבר שהם בשם אחד כו' ר"א בשם ר"א כמ"ד בשם אחד נחלקו הסוגיא הזאת אמורה ופי' הק"ע ז"ל לא הבנתי להעמיד והפ"מ ז"ל מפיך הגירסא בכאן ואילו קרוב לאמר שצ"ל איפכא. ואילו הגי' כמ"ש ממש וה"פ דר"א בשם ר"א קאמר דע"כ מתניתין לאו ד"ה הוא אלא תניין אינון דתלי בפלוגתא דר"א ור"י דאם כמ"ד בשם אחד נחלקו יש מקום פטור אליבא דכו"ע ולמ"ד בשני שמות נחלקו יש מקום חיוב. אליבא דכו"ע וכיון דתנא ברישא פטור. ובסיפא חייב ורמינן עלה בבבלי דף צ"ב מרישא לסיפא ומשנינן לפניו ובא לו לאחריו היינו טעמא דפטור דנתכוין לשמירה מעולה ועלתה בידו שמירה פחותה לאחריו ובא לו לפניו היינו טעמא דחייב דנתכוין לשמירה פחיתה ועלתה בידו שמירה מעולה פי' דבעלתה בידו שמירה מעולה חשיב דאיתעביד מחשבתו. משא"כ בעלתה בידו שמירה פחותה. וע"כ בעלתה בידו שמירה מעולה חשוב נתכוין בה ועלתה בידו שמירה פחותה חשוב לא אתכוין לה. ובמס' כריתות נחלקו ר"א ור"י בלא ידע במה חטא. דר"א מחייב ור"י פוטר ופירש"י ז"ל במתניתין דף י"ט וז"ל ז"ל שם וכן בנתכוין בזו ועשה את זו דבה דכתוב בקרא בין אידיעה בין אחטאת הוא. לר' יהושע עד שיתכוין לחטא בה ולעת הידיעה ידע במה חטא. ולר"א כיון שנתכוין לדבר שיש בו חטא ולעת ידיעה נודע לו שחטא סגי עכ"ל ז"ל שם ור"ש שזורי ור"ש אמרי דלא נחלקו ר"א ור"י על דבר שהוא משם אחד שהוא חייב. ע"מ נחלקו ע"ד שהוא משום ב' שמות כו' שם אחד פי' רש"י ז"ל דנתכוין לקצור את זו וקצר אילן זו ממין אחד ב' שמות פי' רש"י ז"ל כגון קצר או טחן א"נ ספק תאנים ספק ענבים וכן בנתכוין את זו ועשה את זו. ועפ"ז מתפרש הסוגיא במס' שבת באר היטב דנתכוין לשמירה פחותה ועלתה בידו שמירה מעולה חשובה דאיתעביד מחשבתו וחשוב כמו שנתכוין לזה השמירה. דהוי כמו שם אחד. דנתכוין לשמירה. אבל כשעלתה בידו שמירה פחותה לא אתעביד מחשבתו דנתכוין לדבר אחר. ולא נתכוין לשמירה זו. ור"א קאמר שם דתברא מי ששנה זו לא תשנה זו וה"נ קאמר ר"א בשם ר' אלעז' הכא דתניין אינון כלומר מי ששנה זו לא שנה זו. ומפורש במסקנא. וה"פ ר"א בשם ר"א כמן דמר בב' שמות נחלקו הרישא דפטור דלא ס"ל לר"א דחילוק כשעלתה בידו שמירה מעולה דחשוב דאיתעביד מחשבתו ונתכוין לזה השמירה וכשעלתה בידו שמירה פחותה חשוב לא איתעביד מחשבתו ז"א אלא לדידי' שניהן שוין הן וע"כ קאמר כמ"ד בשני שמות. נחלקו כלומר דהכל אחד למאן דמחייב מחייב אפילו בב' שמות דחשיב לא איתעביד מחשבתו. ומפרש הגמ' ברם כמ"ד משם אחד נחלקו וכאן שני שמות הן והוא פטור דנוכל לאוקמי' רישא כד"ה דלמ"ד דבשני שמות אף ר"א מודה וה"נ כשעלתה בידו שמירה פחותה הוי כמו ב' שמות ואף ר"א מודה דפטור. וא"כ למ"ד דבשם אחד נחלקו הרי רישא דמתניתין אתיא כד"ה. ובסיפא כר"א הוא. דברישא בעלתה בידו שמירה פחותה הוי כב' שמות ופטור אפילו לר"א. ובסיפא בעלתה בידו שמירה מעולה חייב אליבא דר"א דהוי כשם אחד דנתכוין לשמירה ועלתה בידו שמירה חשוב דאתכוין לזה ע"ז קאמר ר"א בשם ר"א דרישא לאו לד"ה הוא דע"כ דרישא לא אתיא כר"א כמו למ"ד בב' שמות נחלקו. ור"א מחייב אפילו בב' שמות דלא בעי אתכוין לזה דווקא אפילו במתכוין לתאנים ועלתה בידו ענבים דלא איתעביד מחשבתו נמי חייב. דלדידי' רישא לאו ד"ה הוא לאחריו ובא לו לפניו. חייב. כמ"ד בשם אחד נחלקו. הוא דברי ר"א בשם ר"א דאפילו בשם אחד נמי פוטר ר"י. ומפרש הגמ' ברם כמ"ד בשני שמות. וכאן בשם אחד והוא חייב אליבא דכו"ע וא"כ מתניתין כחד תנא אתיא דהוא ר"י דפוטר דווקא בשני שמות וכאן חשוב כשם אחד. והאי ברם כמאן דאמר דגרסינן ב' פעמים הוא לפרש דברי ר"א בשם ר"א דסבירא ליה רישא כמאן דאמר בב' שמות נחלקו וסיפא כמ"ד בשם אחד נחלקו הוא דלא תימא דחד תנא הוא או ר"א או ר"י דרישא הוי כב' שמות וסיפא כשם אחד משום דחשוב איתעביד מחשבתו ונתכוין לזה ע"ז קמ"ל ברישא דכמאן דאמר בשני שמות נחלקו פי' כי היכי דלמ"ד בשני שמות נחלקו רישא לאו ר"א הוא ורישא לאו ר"א הוא וכמו דמפרש דלא תימא כמאן דאמר בשם אחד אבל רישא כב' שמות וד"ה הוא קמ"ל דלא וכן בסיפא קמ"ל ר"א בשם ר"א דלאו ד"ה הוא כמו למ"ד בשם אחד דלא תימא כמ"ד בשני שמות וכאן בשם אחד הוא ואתיא הסיפא כד"ה קמ"ל דרישא לא מצי לאוקמי' כר"א וסיפא דלא כר"י כמו למאן דאמר בשם אחד נחלקו ע"כ סיפא לאו כר' יהושע אתיא ולא דמוקי רישא כהאי מאן דאמר דבשני שמות נחלקו וסיפא כהאי מ"ד דבשם אחד נחלקו ז"א אלא דקמ"ל דרישא לאו ר"א כמו אליבא דמ"ד בב' שמות נחלקו וסיפא לאו ר' יהושע כמו אליבא דמ"ד בשם אחד נחלקו דרישא וסיפא שוין הן אי שניהם חשוב כשם אחד או כב' שמות כדפריך מ"ש לפניו ובא לאחריו דפטור דלא איתעביד מחשבתו לאחריו ובא לפניו נמי הא לא איתעביד מחשבתו ולא אמרינן דרישא הוי כב' שמות וסיפא כשם אחד והילכך אתיא מתניתין כחד תנא או כר"א או כר"י למ"ד דבשם אחד מחלוקת אבל בב' שמות ד"ה פטור רישא ככו"ע ולמ"ד דבב' שמות נחלקו אבל בשם אחד לכו"ע חייב. סיפא כדכו"ע. ע"כ קמ"ל ר"א בשם ר"א דז"א דרישא לא אתיא בשום אופן כר"א כמו אליבא דמאן דאמר בשני שמות נחלקו וסיפא לא אתיא כר"י כמו אליבא דמאן דאמר דבשם אחד נחלקו והעיקר קמשמע לן ר"א בשם ר"א דליכא שום אופן בעולם לאוקמי' רישא כר"א וסיפא כר"י ובשום אופן לא אתיא רישא כר"א וסיפא כר"י והאי ברם כמאן דאמר דגרסינן ב' פעמים הוא דמפרש היכי היה יכול לאוקמיה מתניתין באופן אחר קמשמע לן דברם כמאן דאמר כך היה אוקמיה באופן אחר. ולר"א לא ניחא לאוקמיה כן משום דלא מחלק כן דרישא בב' שמות וסיפא בשם אחד ועל כרחך תניין אינון כדמסיק ר"א בשם ר"א תניין אינון. מאן דאמר תמן חייב הוא ר"א אוף הכא חייב מ"ד תמן פטור אוף הכא פטור פירוש ר"י דפטור התם הכא גם כן פטור. ואם כן. רישא כר"י וסיפא כר"א. ובזה מובן מה דקאמר ר"א בבבלי דף צ"ג ע"ב תברא מי ששנה זו לא שנה זו והוא דרישא ר"י וסיפא ר"א:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף