רידב"ז/שבת/ד/א

רידב"ז שבת ד א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לפי שהדברים הללו רותחין ומרתיחין והוא נוטלן והם תשים לתוך ידו פי' נצטנן קצת. ומחזירן והן מוסיפין רתיחה לפיכך אסרו לטמן בהם. פי' לא כדאמרינן בש"ס דילן שמא יטמין ברמץ ואתא לחתוי בגחלים כשלא בישל כ"צ ואפילו כשבישל כ"צ נמי גזרינן משום לא בישל כ"צ כדפי' רש"י ז"ל דף ל"ד עיי"ש. ז"א הטעם לשיטת הירושלמי אלא שיטת הירושלמי הוא ע"פ גי' הרב אלפס ז"ל דגרס שמא ירתיח גבי בדבר המוסיף הבל מבעו"י ופי' הר"נ ז"ל והרמב"ן ז"ל במלחמות דגזרינן שמא יצטרך לגלות הקדירה משום שתתחיל להרתיח ויהיה מוכרח לגלות הקדירה שמניח מרתיחה ואח"כ יחזור ויטמין בהם והוי כטומן לכתחלה בשבת ומביאין ראי' מהירושלמי הזה ועפ"ז יתבאר הירושלמי לפי שהדברים הללו רותחין ומרתיחין והוא נוטלן פי' והדברים הללו והן תשים לתוך ידו ר"ל תשיש כח פי' דכשמכניסן לתוך ידו נעשו רפוים כלו' שנתקלקל מקום מושב שלהן שהיה מתחלה כמו כירה ותנור וכשנוטלן המה רפוים ותשים בתוך היד וכשמחזיר אותם אח"כ הוי כהטמנה חדשה והוא כר"א ב"ע דס"ל לקמן גבי דבר שאינו מוסיף הבל דאם נוטל הקדירה ונתקלקל מקום מושב הקדירה ונראה התבן אסור להחזיר מפני שהוא כהטמנה חדשה כדפי' הרמב"ם ז"ל בפי' המשניות וז"ל הרמב"ם ז"ל התם כי נהרס המקום ונתרפה התבן אסור לו להושיב הקדירה לאותו התבן שמקומו נפסד ורפה כו' ונמצא כמו שטומן בשבת עכ"ל ז"ל והטמנה חדשה אסור בשבת אף בדבר שאינו מוסיף הבל כדמוכח ממתניתין ספק חשיכה הא אם חשיכה אסור להטמין וזהו מקור הדין שאין טומנין בדבר שאינו מוסיף הבל משחשיכה הוא מזה מתני' כדפי' רש"י ז"ל דף ל"ד עיי"ש וע"כ ס"ל לרבנן דתמן אם היתה יורה ולא קופה מותר אף להחזיר משום דלא הוי כהטמנה רק בקופה עי' בהרא"ש ז"ל פ' ב"ט ובק"נ ז"ל שם ס"ק ה' כיון דתחילת נתינת הקדירה שם לא היתה לשם הטמנה ומה שמכסין עתה באפר צונן חזרה מקרי ולא תחלת הטמנה משא"כ קופה תחלת הטמנה הוא עכ"ל ז"ל וה"נ כיון דהיורה לא הוי לשם הטמנה אפילו נתקלקלו הדברים הללו ויצטרך לתקן ע"י מושב הקדירה לא הוי אלא חזרה ולא כתחלת הטמנה כיון דתחלת נתינת הקדירה בתוכו לא הי' לשם הטמנה וזהו הפי' בהסוגי' דחיישינן שמא יהיו רפוים בתוך ידו. וכלשון הרמב"ם ז"ל בפי' המשניות הנ"ל דנהרס המקום ונתרפה התבן אסור להחזיר דהוי כמו שמטמין בשבת מחדש ע"כ קאמר הכא שמא ירתיח ויטלן והם תשים כלומר נרפים בתוך ידו ומחזירן והוי מוסיף הבל בשבת והוי טומן בשבת והן מוסיפין רתיחה בשבת וע"כ מסיק כר"א ב"ע וע"פ שיטת הרמב"ם ז"ל דטעמא דר"א ב"ע הוא משום דהחזרה הוי כמו מטמין בתחלה בשבת ולא כשיטת רש"י ותוס' ז"ל דטעמי' דאיסור דחזרה הוא משום טלטול הגיזין. ז"א אלא משום איסור הטמנה בשבת אף בדבר שאינו מוסיף הבל עי' בב"י ז"ל סי' רנ"ט וע"כ קאמר וכר"א ב"ע דס"ל דחיישינן שמא כשיחזור הקדירה והוא כטומן לכתחלה ולא משום איסור טלטול הגיזה ז"א אלא כרבנן דתמן דאינון אמרין אם היתה יורה ולא קופה מותר כיון דלא מחזי כטומן וע"כ האיסור דחזרה הוא משום דהוי כטומן מחדש כיון דנתרפה מקום מישבו וכ"ת דהאיך תימר דהטעם דר"א ב"ע הוא משום הטמנה הא הוא מיירי בדבר שאינו מוסיף הבל ומ"ל דאין טומנין בדבר שאין מוסיף הבל משחשיכה ז"א דטומן בשבת אסור אף בדבר שאינו מוסיף הבל כדתנינן תמן ספק חשיכה כו' הא אם חשיכה אסור לטלטלו וזהו מקור הדין דאין טומנין בדבר שאינו מוסיף הבל משחשיכה [דבלא משנה הזאת לא מצינו דין זה בשום משנה ועי' ברב אלפס ז"ל פ' ב"מ דכתב מפורש דמקור הדין הוא ממתניתין דדווקא ספק חשיכה הא אם חשיכה לא וכן מדויק טומנין בפירות ובכנפי יונה דווקא מבעו"י הא משחשיכה לא. וממתניתין דלא כסוהו מבעו"י אין ראי' דלמא כיסוי שאני משא"כ הטמנה דכיסוי והטמנה ב' ענינים הן עי' בר"נ ז"ל ואילולי זאת המשנה לא מוכח ממתניתין דראב"ע ורבנן דהטעם הוא משום דאין טומנין בדבר שאינו מוסיף הבל משחשיכה דע"כ איסור חזרה הוא משום טילטול הגיזה אבל כיון דשמעינן ממתניתין דספק חשיכה דאסור לטמון אף בדבר שאינו מוסיף הבל משחשיכה. ע"כ שמעינן טעמא דאיסור חזרה גבי פלוגתא דראב"ע ורבנן הוא משום איסור הטמנה] ואין להקשות א"כ לראב"ע ורבנן והא אסור להטמין מבעו"י אפילו בדבר שאינו מוסיף הבל שמא יחזור משחשיכה ז"א דדווקא גבי דבר המוסיף הבל חיישינן שיהא מוכרח ליטול הדברים הרותחין לתוך ידו כדי שיהא נח מרתיחתו אבל בדבר שאינו מוסיף הבל לא חיישינן ולענין ליטול הקדירה מתוך הקופה ס"ל לראב"ע דתיקון ליה רבנן שלא יטול אלא יטה קופה על צדה ורבנן לא חיישי על קילקול הגומא אף דס"ל לרבנן דאם נתקלקלה הגומא דאסור להחזיר מ"מ ס"ל דנוטל לכתחלה דלא חיישי על קילקול הגומא אבל הכא שיטול הדברים הרותחין מעל הקדירה פשיטא שתתקלקל בתוך ידו ע"כ בזה כו"ע מודים והא דקאמר וכראב"ע משום דשמעינן ליה דקאמר הכא דבנתקלקל מקום מושבו ורפה התבן הוי כטומן מחדש בחזרה לאחר הקילקול הגומא ע"כ קאמר דבזה כו"ע ס"ל כראב"ע דהתם גבי קופה מטה על צדה באם היה ברור שתתקלקל הגומא פשיטא דאף רבנן היו מודו לראב"ע אלא משום דלא הוי אלא חשש שמא תתקלקל הגומא לא חיישי רבנן לזה ותדע דהכי הוא דאל"כ למה קאמרינן בחוששין שמא נתקלקלה הגומא קמיפלגי דמר סבר חוששין ומר סבר אין חוששין לימא בחוששין שמא יחזור קמיפלגי דמר סבר חוששין ומ"ס אין חוששין אלא ע"כ דלכו"ע חיששין שמא יחזור ואך דקמיפלגי בחוששין דשמא יתקלקל הגומא [עי' דף נ' ע"ב] עי' ברב אלפס ז"ל דגריס בחוששין שמא תתקלקל הגומא קמיפלגי ועי' בחידושי הרשב"א ז"ל אבל בשיטול דברים הללו הרותחין לכו"ע חיישינן שמא יחזור. ועולה הסוגיא בביאור נכון לשיטת הרמב"ם ז"ל ומתורץ בזה קושית הר"נ ז"ל בס"פ ב"מ דפריך על דעת הרמב"ם ז"ל וגי' הר"א ז"ל דמ"ט אסור בחזרה גבי דברים שמוסיפין הבל דהוי כמטמין לכתחלה ובדברים שאין מוסיפין הבל מותר להחזיר עכ"ל ז"ל ועיי"ש דמחלק בין דבר המוסיף הבל לדבר שאינו מוסיף לענין חזרה עיי"ש דבריו ז"ל אינה אלא לשיטת רש"י ז"ל אבל לשיטת הרמב"ם ז"ל בנתקלקלה הגומא אף בדבר שאינו מוסיף הבל אסור ג"כ החזרה משום מטמין לכתחלה והכא נמי חיישינן שתשים לתוך ידו דנתרפה מקום מושבו כנ"ל ובזה הוי איסור חזרה משום דהוי כמטמין לכתחלה בכל מקום. ודו"ק:

תמן אמרין מפני ביטול בהמ"ד כיון שמוסיף הבל יחוש שמא ירתיח קדירתו ולא יכול לישב בבהמ"ד אמר ר' בא מפני חשד דחיישינן שלא נעשה כ"צ מבעו"י מה נפיק מן ביניהן לטמן שלג וצונן ע"ד דר' בא מותר ע"ד דרבנן דתמן אסור סי' דע"ד דרבנן דתמן מפני ביטול בהמ"ד אף שלג וצונן להטמין מפני החמה שלא ימס מן החמה אסור להטמין בדבר המוסיף הבל שיתירא שלא ימס מן ההבל. וע"ד דר' בא מותר. ופי' המפרשים ז"ל דמפרשין דטעמא דמפני ביטול בהמ"ד הוא על הטמנה משחשיכה בדבר שאינו מוסיף הבל לא הבנתי לפי זה מאי דמסיק לטמון שלג וצונן ע"ד דר' בא מותר וע"ד דרבנן דתמן אסור. קשה לי למה אסור הא משנה מפורשת היא בס"פ ממלא אדם את הקיתון ונותן תחת הכר או תחת הכסת ועיי' בבבלי דף נ"א בסוגיא שם דבדבר שאין דרכו להטמין בחמין לכו"ע מותר להטמין בצונן. א"כ א"ת מפני ביטול בהמ"ד א"כ חמין וצונן חדא מילתא הוא ואין נפ"מ ביניהן א"כ היכי משכח"ל היתר דהטמנת צונין כלל בדבר שאין דרכו להטמין בחמין וכן לשיטת הירושלמי דמחלקין בין לשעה בין לשהות קשה ג"כ מאי נפ"מ בין חמין לצינן על כן נראה לפענ"ד כמו שפירשנו דביטל בהמ"ד הוא על דבר המוסיף הבל. מבעו"י שיחוס שלא ימס מן ההבל ויבטל מבהמ"ד לילך לביתו ליטלו משם. ועיי' בחידושי הרשב"א ז"ל דף נ"א שכתב בשם הרמב"ן ז"ל דלהטמין את הצונן בדבר שמוסיף הבל מבעוד יום אסור וכל ההיתר דלטמון את הצונן במשנתינו הוא רק בדבר שאינו מוסיף הבל ודו"ק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף