רידב"ז/פסחים/י/ז
< הלכה קודמת מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הירושלמי שיירי קרבן פני משה רידב"ז
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
למה מפני הסיע דעת או משום שעבר עליו חצות פי' דאיתא במס' פסחים דף פ"ה גבי נותר משום עצלי כהונה עי' הר"ת ז"ל משום שנתעצלו הכהנים לאכלו והגיע לידי נותר וע"ז פריך אם מפני שחצות הוא דאורייתא כר"א ב"ע וע"כ גזרו רבנן טומאה משום שעבר ונתעצל והגיע לידי נותר דחצות שהוא מה"ת אבל לר"ע דחצות גופי' הוא גזירה דרבנן והאיך שייך גזירה לגזירה דבשביל דעבר אגזירה דרבנן דחצות יגזרו עליו רבנן בשביל זה טומאה. או דילמא אפילו לר"ע נמי הוי טומאה בלא גזירה דרבנן אלא מכיון דגזרו רבנן עליו איסור אכילה ממילא הוי בי' היסח הדעת והיסח הדעת הוי טמא ע"ז קאמר דגבי פסח לא שייך למימר משום דעבר עליו חצות והוי עבירה שעבר דלא דמי לנותר דקדשים דהתם שייך שפיר עבירה שעברו ונתעצלו ביה משום דהתם כל הכהנים דהמשמר שוין בו משא"כ בפסח הגע עצמך שיש שם חבורה אחרת וגבי ב' חבירות הוי חבורה ראשונה ושניה דלא זכו החבורה האחרונה לאכול אלא לאחר שישאר מן החבורה הראשונה כדאיתא לעיל בפ"ח ה"ד עיי"ש בדברינו היטב וא"כ החבורה הראשונה לא עברו כלל שום עבירה כשהחבורה הראשונה לא גמרו קודם חצות הרי לא עברו עליו החבורה השניה שום עבירה ונמצא דשניהם לא עברו עליו החבורה הראשונה גמרו אכילתם עם חצות והחבירה הראשונה לא היה בידם לאכול קודם שהניחו החבורה הראשונה אלא ע"כ דהוא משום היסח דעת וע"ז מסיק האי סוגיא דהפיגול והנותר וההין יוצא מה אתעביד ליה מטמא כו' או לא ומסיק להוכיח מהא דאבר שיצא מקצתו כדלעיל בפרק ז הי"ב והמסקנא דמטמא את הידים ע"ז קאמר דמכאן נמי מוכח דע"כ הטעם דטומאה הוא משום היסח הדעת ולא דגזרו רבנן עליו משום עבירה שעבר דהא כל עיקר דגזרו רבנן משום עבירה שעבר בפעם הזה כדי שלא יבוא לעבירה זו בפעם אחרת וזה לא שייך רק בנותר כדאיתא בש"ס דילן דף פ"ה נותר גזרו רבנן טומאה משום דאתא לעצולי בי' אבל יוצא אפיקי בידים לא מפקי ליה בידים לא גזרו רבנן טומאה עיי"ש וא"כ מפני מה הוי הטומאה דיוצא וע"כ הוא לאו משום עבירה ולא הוי חשש עבירה אלא רק משום היסח הדעת לבד והיינו דמסיק אית לך מימר שעבר עליו חצות בתמיה ר"ל משום עבירה אלא מפני הסיע דעת הוי לית טעמא אלא מפני הסיע דעת כן נראה לפענ"ד פירושא דהאי שמעתתא בע"ה ונכון הוא:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |