קרן אורה/עירובין/עה/ב
תוס' בד"ה ע"כ בסה"ד וי"ל דהוי מפרש כר' יוחנן עיין מהרש"א ז"ל מש"כ בזה ודבריו ז"ל צ"ע וביאור רחב ודו"ק ועיין ריטב"א ז"ל:
שם גמרא ואם היו של יחידים כו' היו ג' אסורין ופירש"י בין ב' בחיצונה בין ב' בפנימיות אסורין ושמואל אמר שנים בחיצונה מותרין וע"ז קאי וכותי הרי הוא כרבים דאפי' כותי יחיד בפנימית אוסר אבל הרי"ף ז"ל פי' היו ג' היינו ג' חצירות ויחיד בכ"א אפ"ה אסורין כיון שאני קורא רבים בחיצונה וכתב הרא"ש ז"ל דלפ"ז אתיא הא דר"א אפילו כרב אדא בר אהבה ויש לדקדק כיון דהוא אוסר אפילו בג' יחידים א"כ כש"כ בשנים בחיצונה דאני קורא רבים בחיצונה. וא"כ אכתי תיקשי מאי איריא כותי אפי' ישראל נמי ומלשון הרמב"ם ז"ל בפ"ד נראה קצת דאפי' של יחידים אם כותי בפנימית הרי הוא כרבים אלא דבפ"ב לא משמע כן גבי ישראל וכותי בחיצונה או בפנימית וצ"ע בירושלמי דפליגי בזה רב ור"א ע"ש:
שם תוס' בד"ה ור' יוחנן סבר בית שער דיחיד לא הוי בית שער כו' והרמב"ם ז"ל פסק כר' יוחנן דבית שער דיחיד אוסר ואפ"ה פסק דאם נתן בו עירובו אינו עירוב והוא פלאי ועיין בפ"א במ"מ ובכ"מ שם ודברי הכ"מ ז"ל צריכין עיון ובירושלמי פ' כיצד משתתפין איתא להדיא דהיכא דדר שם אוסר יכול להניח שם עירובו אלא דגרסינן התם איפכא דבית שער דרבים עדיפא והדר שם אוסר ומניח בו עירובו ע"ש והנה לשיטת התוס' דבבית שער דיחיד הדר בו אינו אוסר ואפ"ה יכול להניח עירובו בו א"כ איכא לאשכוחי דינא דבעי רחבה מרבנן בב' בתים בין שני חצירות דיכולין להניח עירובן באיזה בית שירצו אם החצירות של יחידים אלא דלענין לערב כל חצר לעצמה ע"כ של רבים הם ושפיר הוי כב"ש ואין מניחין בו עירובו:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |