קרן אורה/נזיר/מז/ב

דף מ"ז ע"ב

תוס' בד"ה מרובה בגדים ומשוח שעבר כו' עיין שם שהאריכו לפרש היכי משכחת לה מרובה בגדים עם משוח שעבר דמשוח שעבר היינו השני ששימש תחת הראשון ואחר כך חזר הראשון המרובה בגדים היכי אשכחן וכתבו כגון שגלה המשוח הראשון דאין תחתיו המשוח שעבר דכל שהראשון חי אכתי איכא איבה אע"פ שגלה וממנים מרובה בגדים תחתיו. ואיכא שניהם משוח שעבר ומרובה בגדים דליכא למימר שמת הראשון דא"כ היו ממנים המשוח שעבר ומדבריהם אלו משמע דסבירא להו דאפי' בזמן שיש שמן המשחה בדיעבד כשר בלא משיחה דאל"ה היכי ממנים מרובה בגדים כיון דאיכא זה המשוח שעבר אלא ודאי משיחה אינו מעכב ומש"ה משום איבה דראשון ממנין מרובה בגדים ולא זה המשוח שעבר אבל כ"ז הוצרכו לשיטתם דמשוח שעבר היינו השני אבל הרמב"ם ז"ל פירש דמשוח שעבר היינו הראשון שעבר על ידי קרי או מום ואתיא כוליה שמעתא כפשטיה מרובה בגדים היינו השני שהוא משמש תחת הראשון בלא משיחה והמשוח קודם לו משום דמביא פר ומרובה בגדים ומשוח שעבר. מרובה בגדים קודם דבר עבודה הוא וי"ל דשמעתין אתיא כר"מ דס"ל דכל מצות כהונה גדולה על השני ובמשוח שעבר גופא יש חילוק אי עבר מחמת קירויו אי עבר מחמת מומו ופשטא דשמעתתא משמע כפי' הרמב"ם ז"ל וכן מבואר להדיא סדר המעלות בסוף הוריות משוח קודם למרובה בגדים מרובה בגדים קודם למשוח שעבר מחמת קירויו עבר מחמת קירויו קודם לעבר מחמת מומו והיינו הך דהכא ובעיני יפלא על התוס' ז"ל למה הוצרכו לכל האריכות בזה וצ"ל דמשמע להו דמשוח שעבר היינו זה השני מהא דאמרי' במגילה אין בין כהן המשמש לכהן שעבר דאתיא דלא כר' יוסי דאמר שני אין לו דין כ"ג ולא דין כהן הדיוט משמע דכהן שעבר היינו זה השני שעבר כשראשון חזר לעבודתו. אבל הרמב"ם ז"ל בפט"ו מהל' שגגות פי' גם לכהן שעבר דהתם היינו שעבר מחמת קירויו. וכבר הקשה שם הלח"מ דבמגילה לא משמע הכי אבל אין כאן קושיא דבכלל כהן שעבר כולן בכלל בין עבר מחמת קירויו או פסול אחר ובין שני זה שעבר אחר חזרת הראשון לעבודתו וכיון דתנן התם במגילה סתם דאין בין כהן המשמש לכהן שעבר אלא פר יוה"כ ועשירית האיפה הא לכל דיני כהונה גדולה זה וזה שוין וא"כ גם כהן שני שעבר בכלל זה ואתיא דלא כר' יוסי דלר"י כהן זה אין לו דין כ"ג כלל וכן כתב במכות ובסוף הוריות בפי' המשנה דבכלל משוח שעבר כולן בכלל ע"ש. אלא דלשיטתו ע"כ צ"ל הא דאמרינן דלכל דבריהם זה וזה שוין לאו לענין עבודה קאמר דהא עבר מחמת מומו פסול לעבודה וע"כ לשאר דיני כהונה גדולה קאמר א"כ אפילו לר"י ג"כ השני אינו משמש רק משום איבה אבל לדין תורה כל מצות כ"ג עליו שלא להטמאות לקרובים ושאר דיני כ"ג ואמאי קאמר הש"ס דאתיא דלא כר"י ועוד דבהוריות תנן נמי להך מתניתין דאין בין כהן המשמש כו' ומסיים בה הא לענין עבודת יוה"כ זה וזה שוין והיכי מצינן למימר דכהן שעבר היינו אם נעשה בע"מ דלא חזי לעבודה ועי' פי' המשניות במגילה ובתוי"ט פ"ג דהוריות מש"כ בזה:

ובמכות ילפי רבנן מתלתא קראי דמשוח ומרובה בגדים ומשוח שעבר מחזירין את הרוצח ומשמע דאיצטריך תלתא קראי משום דאיכא ג' מעלות משוח עדיף ממרובה בגדים ומרובה בגדים עדיף ממשוח שעבר והשתא הא איכא עוד מעלה אחת שני זה שעבר אחר חזרת הראשון דלר"מ דאמר כל דיני כ"ג עליו הוא עדיף ממשוח שעבר מחמת מום ומנ"ל לרבות עבר מחמת מומו דילמא לא אתי אלא לעבר מחמת הראשון שחזר לעבודה ולר' יוסי הוי איפכא דמשוח שעבר מחמת מומו עדיף דבקדושתו הוא אבל שני זה אין עליו קדושה גמורה וצ"ל דאין נראה לחלק בזה וכיון דאיתרבי כהן שעבר איתרבי כל העוברים מאיזה טעם שיהיה ועי' בלשון הרמב"ם ז"ל בפ"ג מה' רוצח דחשיב ד' מעלות משוח ומרובה בגדים וכהן העובד וכהן שעבר כ"א מארבעתן יחזיר את הרוצח ומספר הארבעה אינו מובן דהא ליכא אלא שלשה דכהן העובד היינו כהן משוח או מרובה בגדים וצ"ל דלאו גברי חשיב אלא ד' חילוקי דינים ועיין ביומא דף ע"ג דתני התם וכולן נוהגין במשוח שעבר דהתם צריך לפרש ע"כ דאשני שעבר קאי דתני התם דמשמש בח' בגדים וע' תוס' שם בד"ה וכולן ובא"מ ובמל"מ ז"ל בפ"ז הנ"ל ובהגהת רי"ב על הגליון שם:

תוס' בד"ה ת"ש דתניא כו' וקשה כו' בגדים שכ"ג משמש משיח מלחמה משמש כו' ולא קיימא מסקנא הכי ביומא שם ע"ש וגם מש"כ כמו שעובד ביוה"כ כו' אינו מדוקדק ועי' בש"מ ובא"מ:

וממה שכ' התוס' ז"ל בשמעתין דאם שימש השני זמן רב אין מעבירין אותו נפ"מ לענין פרנס או ש"צ דמדמינן ליה להאי דינא וכמש"כ התוס' ז"ל ביומא דף י"ב גבי הא דפסיק הילכתא כר' יוסי ע"ש:

תוס' בד"ה אי ברחוקים כו' ע"ש שכ' דק"ו לרווחא דמלתא והכי איתא להדיא בירושלמי בשמעתין דמכללא דכהן הדיוט שמעינן לה ע"ש:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף