קרן אורה/יבמות/לה/א

קרן אורה יבמות לה א

דף ל"ה ע"א

גמרא ל"א אמרי לה כו' כולן צריכות להמתין חוץ מגיורת ומשוחררת גדולה פי' רש"י ז"ל דכל הגדולות ישראלית צריכות להמתין בין בזנות בין בנישואין משום דגזרינן זנות אטו נישואין חוץ מגיורת ומשוחררת דאפי' נשואה נמי אינה צריכה להמתין משום דמתהפכת כיון דדעתה לאיגיורי. ולפ"ז י"ל דשמואל כר' יוסי בחדא דבזנות ליכא חשש דהמתנה מפני שמתהפכת אלא דבזנות דישראלית גדולה גזרינן משום נשואה דזנות דגדולה שכיחא ואיכא למיגזר ולא ס"ל כאידך דר' יוסי דמתיר אפילו אנוסה ומפותה. וכן הוא שיטת הגאונים שפסקו כר' יהודה באנוסה ומפותה. אבל הרשב"א ז"ל כתב דלא נראה לו כן כיון דבגיורת ומשוחררת לא גזרינן משום דמתהפכות כש"כ דליכא למיגזר באנוסה ומפותה ישראלית. ודבריו ז"ל צריך ביאור דמש"כ לפירוש רש"י ז"ל דמש"ה מחמיר שמואל באנוסה משום דהכל זרע כשר הוא ואינה מתהפכת יפה. מפירוש רש"י שלפנינו לא נראה כן אלא הטעם דזנות דגדולה שכיח וגזרינן אטו נשואה. אבל בגיורת ומשוחררת ליכא למיגזר. וכ"ת ליגזר גיורת נשואה אטו נשואה ישראלית. יש לומר דגיורת אטו ישראלית לא גזרינן או משום דגיורת לא שכיחא. וכן צ"ל לשיטת הרז"ה ז"ל דס"ל דגיורת נשואה דצריכה להמתין ואפ"ה בזנות לא גזרו. והיינו משום דגיורת לא שכיחא והרז"ה ז"ל כתב דבהבחנה דגיורת לא החמירו כ"כ כמו בישראלית ע"ש. ועיי' מהרש"א ז"ל:

אבל הרי"ף ז"ל פסק גם באנוסה ומפותה כר' יוסי דאין צריכה להמתין. וכתב הרשב"א ז"ל לישב הא דשמואל דאמר חוץ מגיורת ומשוחררת דמשמע אבל גדולה ישראלית צריכה להמתין היינו בנישואין דגיורת ומשוחררת אפי' מן הנישואין אין צריכ' להמתין כיון דדעתה לאיגיורי. ולא הבנתי דא"כ מאי קאמר הש"ס אבל קטנה בת ישראל אינה צריכה להמתין משום דזנות דקטנה לא שכיחא הא בגדולה נמי לא גזרינן בזנות ולמה ליה למימר דזנות דקטנה לא שכיחא וע"כ צ"ל דאתי למעוטי קטנה בזנות דא"כ למאי קאמר כלל חוץ מגיורת ומשוחררת גדולה לימא סתמא חוץ מגיורת ומשוחררת אלא ע"כ לאורויי אתי דבישראלית נמי לא נאסר אלא גדולה. וע"כ היינו בזנות. וי"ל דהש"ס הוא דמסיק הכי קודם שהביא פלוגתא דר' יוסי דמתיר באנוסה אבל למסקנא י"ל דשמואל ס"ל לגמרי כר' יוסי. והא דקאמר חוץ מגיורת ומשוחררת גדולה היא גופא אתי לאשמעינן דאפילו גדולה מותרת ואפי' בנישואין. אלא דא"כ ללישנא קמא נמי דילמא הא גופא קמ"ל דגיורת בימים הקדמונים קטנה מותרת ומאי פריך האמרה שמואל חדא זימנא. וי"ל דזה לא צריכה דגיורת קטנה מותרת אפילו על ידי נישואין דליכא למ"ד דצריכה להמתין. וכרוב ספרים דלא גרסי יתירות על בנות שלש כו':

ולפ"ז יש לומר דשמואל נמי בזנות קאמר דגיורת בימים הקדמונים אין צריכה להמתין וקמ"ל דאפי' גיורת בימים הקדמונים דשכיחא בה זנות יותר מישראלית מכל מקום אין צריכה להמתין מפני שמתהפכת וכל שכן אנוסה ישראלית. וכן משמע מפשט לשון הרמב"ם ז"ל דבאנוסה ישראלית פסק כר' יוסי דאין צריכה להמתין ובגיורת ומשוחררת כתב דצריכה להמתין. והה"מ ז"ל כתב לפרש דגיורת בימים הקדמונים נשואה קאמר דצריכה להמתין כי היכי דלא תיקשי מר' יוסי דס"ל דאין צריכה להמתין אלא דא"כ הדק"ל מהא דשמואל דאמר בגיורת בימים הקדמונים אין צריכה להמתין אבל ישראלית צריכה להמתין וע"כ היינו בזנות וא"כ אמאי לא פסק כוותיה דשמואל. וי"ל משום דבירושלמי פרק החולץ איתא בשם ר' בא דאנוסה אינה צריכה להמתין משום הכי פסק כוותיה דבתראה הוא לגבי שמואל. ועוד דאפשר לומר דשמואל נמי מודה דאנוסה ישראלית אין צריכה להמתין ושמואל רבותא קמ"ל דאפילו גיורת ומשוחררת גדולה דוודאי הם בחזקת בעולות אפ"ה אין צריכות להמתין ועיי' בספר ישועות יעקב בסי' י"ג מש"כ לישב דעת הרי"ף והרמב"ם שפסקו כר"י. ודבריו מבולבלין ואין להם פירוש ע"ש:

ובדין גיורת ומשוחררת לדעת הרמב"ם ז"ל דחוק מאוד פי' של הרב המגיד ז"ל שפי' דמיירי דווקא בנשואה תחילה דהוי ליה לפרש ועוד מדכתב סתמא דיפת תואר צריכה להמתין ג' חדשים ופי' הה"מ ז"ל דמיירי ג"כ בנשואה. בהל' מלכים לא משמע כן דשם וודאי היה צריך לפרש דחיוב המתנה הוא דווקא בנשואה. ועוד דאסמכוה התם אקרא ובכתה את אביה ירח ימים. הן אמת דלפי מש"כ התוס' ז"ל דביוצאת בשן ועין מודה ר' יוסי לא איצטריך למימר דיפ"ת מיירי בנשואה דבלא"ה לא שייכא התם טעמא דמתהפכת דהא לא ידעה שתשבה. אבל בלא"ה אין נראה לחלק בגיורת ושפחה בימים הקדמונים בין נשואה לפנויה דהא פנויה נמי בחזקת בעולה היא. אלא משום דדעתה לאיגיורי מתהפכת ומנטרה נפשה כדי להבחין כו'. א"כ בנשואה נמי נימא הכי כיון דדעתה לאיגיורי כו' ודווקא היכא דמתגיירת עם בעלה הוא דאפ"ל דלא מנטרא נפשה כמו שכתבו התוס' ז"ל אבל אם היא עצמה מתגיירת מאי נ"מ אם נשואה היא או לא. ע"כ היה נראה דפסק בזה כר' יהודה דצריכה להמתין והא דיפת תואר מסייע ליה ואיתא בספרי דר"ע הכי ס"ל. ועוד נראה מדברי הירושלמי דטעמא דר' יהודה הוא משום גזירה אטו בת ישראל דיותר מסתבר להצריך הבחנה אחרי גירות כדי להבחין בין זרע שנזרע כו'. דאיתא בירושלמי שם פ' החולץ הגיורת בימים הקדמונים והשבוי' והשפחה כו' צריכות להמתין כו' דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר אין צריכות להמתין ובדמי' ר' יהודה אומר מטמא מעל"ע ור' יוסי אומר די' שעתה ואמר רבי נראין דברי ר' יהודה בדמים ודברי ר' יוסי בוולד. ולכאורה מה ענין זה לזה אלא ש"מ דהטעם משום גזירה הוא אי לא תצטרך הבחנה יאמרו בישראלית ג"כ דאין צריכה. וכן בדמים הטעם משום גזירה דאם נאמר די' שעתה יאמרו בבת ישראל ג"כ שאינו מטמאה מעל"ע וא"כ אינו דומה גיורת ושפחה לאנוסה ישראלית. ושפיר י"ל דאנוסה אין צריכה להמתין וגיורת ומשוחררת היתה צריכה להמתין ועדיין צ"ע. ולפי הנ"ל אין ראיה מהא דלא הזכיר שמואל שבויה דמודה בה דצריכה להמתין כמו שכתב הרא"ש ז"ל. אלא אדרבה שבויה לא הוצרך להזכיר דהוי כאנוסה ישראלית דישראלית אפי' זונה מיוחדת אין צריכה להמתין כמו שנראה מלשון הרמב"ם ז"ל וכן המזנה ע"ש. ובגיורת ומשוחררת הוא דקמ"ל רבותא דאין צריכות להמתין אע"ג דברצון עבדה. וכל שכן למש"כ הרשב"א ז"ל בשיטת הרי"ף ז"ל דבנשואה איירי דוודאי אין ראיה מהא דלא הזכיר שבויה. ועיין בח"מ ז"ל שנראה כמסתפק בגר וגיורת קטנה אי צריכה להמתין. ולפמ"ש לעיל אין כאן ספק דוודאי אין צריכה להמתין דבהך גיורת ומשוחררת דאיירי שמואל בהאי לישנא דמתיר אפי' נשואה גדולה לדברי הרי"ף ה"נ ללישנא קמא דמתיר בקטנה אפי' בנשואה:

ודרך אגב יש לדקדק בפלוגתא דר' יהודה ור"י בדמים במאי פליגי דבשבויה ושפחה בלא"ה מטמא מעל"ע דהא מטמאות בנדה כישראלית וע"כ בגיורת בימים הקדמונים לחוד הוא דפליגי וכדאיתא בתוספתא פ"א דנדה ועי' בק"ע שכתב דר' יוסי פליג וס"ל דשפחה לא מטמאה בנדה ולא מצינו מאן דפליג בהא. אלא דבגיורת בימים הקדמונים נמי ליכא נ"מ דהא בלא"ה קודם גירותה מטמאה כזבי' דעובדי כוכבים הרי הן כזבין ומש"כ הק"ע דנ"מ לענין לשרוף תרומה וקדשים הוא תמוה דהא בטומאת מעל"ע נמי לא שרפינן כמבואר בדברי הרמב"ם ז"ל בפ"ג מהל' משכב ומושב ואולי יש לפרש דפליגי אם היה לה ווסת בגיותה ובראיה ראשונה בגירותה פליגי ר"י אומר דמטמאה מעל"ע דהוי כאין לה ווסת דלא אזלי בתר ווסתות שהיו לה בגיותה. ור' יוסי ס"ל דדי' שעתה כיון שיש לה וסת. ובדברי הרמב"ם ז"ל לא נתבאר האי דינא וצ"ע. שוב ראיתי דברייתא זו הובאה בפ' אלו נערות ועי' פירש"י ז"ל שם. ובירושלמי בפירקין מייתי ג"כ הא דר' בא דאנוסה אין צריכה להמתין. ופריך עלה ממתניתין דמפרישין אותם ג' חדשים. ומשני שאני הכא משום תיקון הולד. ופי' הק"ע משום דאיכא הכא חשש ממזרות ויש לפרש גם כן כמו שכתב הרי"ף ז"ל דהכא שייך תיקון הולד דלאו לזנות נתכוונה. ולמאן דאמר אנוסה אסורה משמע דאין חילוק בין עקרה וזקינה ודווקא קטנה היא דאמר שמואל דלא גזרו בה בזנות. וא"כ מאי פריך הש"ס לעיל והא אינה מתעברת מביאה ראשונה. ומאי נ"מ הא מ"מ צריכה הפרשה כמו אנוסה דעלמא אפילו אינה ראויה לילד. וצ"ל דהכא לא היו מפרישין אותם בדיעבד משום גזירה לחוד. ועיין בדברי הרמ"א ז"ל מה שכתב אשה שנאנסה תחת בעלה צריכה להמתין ובמה שכתבו האחרונים ז"ל ויפה כתב בעל ישועות יעקב בזה בדברי הא"ז ע"ש:

הדרן עלך פרק ד' אחין בס"ד

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף