קרבן העדה/יומא/ג/ח

קרבן העדה יומא ג ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' בא לו למזרח. חוזר לאחוריו לצד מזרח סמוך לפתח שלא היו מכניסין השעירים להגריל אלא שיהיו בתוך חלל העזר' כדכתיב והעמיד אותם לפני ה' אבל לא לקרבן כ"כ לצד ההיכל עד שהוא בא לשוחטו והיו מקריבין אותו כדתנן לקמן הביאו לו את השעיר שחטו וכו':

לצפון המזבח. כלומר משןך מכנגד המזבח לצד צפון שיהא כנגד אויר שבין מזבח לצפון דאע"ג דלא שחיט ליה הכא מ"מ כל מעשיו טעונים צפון:

וקלפי. כלי עץ חלול:

של אשכרוע. ברוש והוא מין עץ חשוב:

בן גמלא. יהושע בן גמלא כשנתמנה בכהונה גדולה עשאן של זהב:

בן קטין. כה"ג היה:

עשה י"ב דד. ליציקת המים:

מוכני. גלגל לשקעו בבור שיהו מימיו מחוברים בבור ואינן נפסלין בלינה:

נברשת. מנורה:

שפרשת סוטה כתובה עליה. ולא יצטרך להביא תורה לכתוב ממנה פרשת סוטה:

נקנור נעשו נסים לדלתותיו. שם האיש נקנור ונס שלו מפורש בגמ' גר"ש. גרס שם:

גמ' בהלכתא עיליתא עד מקירו וכו'. פי' גמרו של ברייתא זו בהלכה העליונה וכוונתו על הא דלעיל דף י"ז והמעתיקים הם שקצרו הברייתא:

הסגן אומר. לכהן גדול בגורל של יום הכפורים אישי כהן. גדול הגבה ימינך:

הסגן בימינו. כשנכנסים להגריל או בשאר ימות השנה כשהולך הכה"ג:

הניף הסגן בסודרין. וידעו הכהנים שהתחיל המנסך לנסך וידברו בשיר שאין אומרים שירה אלא על היין:

אחז הסגן בימינו. כשהכה"ג מקריב היה עולה בכבש והסגן בימינו וכשהגיע לחצי הכבש [אחז] הסגן בימינו. והעלהו:

עד שהוא נעשה סגן תחלה. כדי שיהא מכיר ורגיל בעבודה:

אבדו מהו לעשות תחתיהן של זהב. או של אשכרוע דוקא:

ייבא כהדא. אתיא כהא דתנן מעלין בקדש ולא מורידין והאי העלאה היא שעושין אותן של זהב:

ויעשו דדין זה ע"ג זה. דבמתני' משמע שהיו השנים עשר דד בהיקף הכיור ופריך ולמה לא עשאן בשני סדרים דזה הוא נוי טפי:

כיום מרובה של תמיד. הני שנים עשר דד נעשו כדי שיקדשו בבת אחת שנים עשר כהנים העוסקין בתמיד בשבת שבתוך החג שהוא יום המרובה כדאמרינן לעיל בפ"ב ואלו היו בשני שורות לא היו יכולין לקדש בבת אחת אע"ג דתני לעיל י"ג כהנים לא עשה דד לשוחט שהשחיטה כשרה בזר:

העליון משום כלי וכו'. שהכיור היה כשני כלים חלק העליון בפני עצמו וחלק התחתון בפני עצמו והעליון היה נפחת לתחתון וקאמר בשלמא בעליון היו יכולין לקדש דלאו כלי הוא כיון שנפחת אלא התחתון וכי אין בו משום שהוא אויר כלי בתמיה וכיון דכלי הוא אינו ראוי לקידוש דסובר המקשה דקידוש ידים ורגלים לכהנים בכל יום וקידוש ראשון דכה"ג ביה"כ צריך להיות כעין מקוה ולא מתוך כלי כדלקמן בפ' טרף בקלפי:

והיו רגלי. הכיור שבדרום פחותים כרמונים שהוא שיעור לבטלו מכלי:

הים. שעשה שלמה:

בית טבילה לכהנים הוא. היה כשר לכהנים לטבול בו:

והים וכו'. כלומר כדכתיב והים לכהנים לרחצה בו ושמעי' דלא בעינן כלי:

ופריך ולאו כלי הוא. ואיך כשר לטבול בו דהא אין טובלין בכלים שנאמר אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור מקוה דומיא דמעיין שאין בו תפיסת ידי אדם:

ומשני אמת המים. היתה נמשכת לתוכו ע"י רגליו שבדרום שהיו נפחתים כרמונים לבטלו מתורת כלי:

מקום שאוגרין בו דמו של טלה. והוא מזרק שמקבלין בו דמו של טלה ולשון נוטריקין הוא אגר טלה:

מקום שאוגרין בו דמו של פר. מזרקי' לדם הפר ודריש אלף כמו ואלפיך שהוא פר בן בקר ולפי שדמו של טלה מועט היה של זהב ודמו של פר מרובה משל טלה לכך היה של כסף:

אלו הסכינים. שכן הוא בלשון ערבי א"נ שמחלפין מחיים למיתה:

כי האי דתנינן תמן. מדות פ"ו:

קונביתא. הוא כעין מנורה אלא שהוא בעיגול והיינו כמו אלו שאנו קורין לאמפ"א:

תרגם. אונקלס לקבל למפר"ס והוא כמו למפו"ן שלנו:

שבשעה שהיתה החמה זורחת. עלה נברשת:

היו הניצוצות. הן זהרורין שהחמה זורחת מן המזרח ונוטה על פתח ההיכל שהיא לצד מערב:

והיו יודעין שזרחה החמה. והגיע זמן ק"ש כותיקין שקורין עם הנץ החמה:

אל"ף בי"ת וכו'. כלומר ראשי תיבות של פרשת סוטהאבל לא כל התיבות דאין כותבין תורה מגילה מגילה:

ככתב שכאן. על הטבלה כן כתב במגילה של סוטה:

לא מעובה וכו'. הכתב של המגילה לא עב ולא דק מהכתב שעל הטבלא אלא בינוני:

ומשני פתר לה כאלף שכאן וכו'. כלומר הכתב שבמגילה היה ככתב שעל הטבלא לא עב ולא דק אלא בינוני:

נקנור. שם איש שהלך להביא דלתות לשער המזרח שבעזרה מנחשת מצרים ונעשו לו ניסים כדמסיק:

והטילוהו בים. להקל ממשאן:

ובקשו להטיל עוד שני. שעדיין לא עמד הים מזעפו:

וגייפו. וחיבקו להדלת השני:

והיה בוכה ומתאבל. על הראשונה שאלו מסר גם עליה נפשו לא היתה נאבדת ממנו:

ללמינה של יפו. לנמל של עיר ששמה יפו:

כי האי דתנינן תמן. בפרק ב' דמדות:

כל השערים שהיו שם. בבית המקדש נשתנו להיות של זהב כשהעשירו:

מצהיב. ומאיר יותר משל זהב:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף