פסקי תשובה/קיח
|
< הקודם · הבא > |
פסקי תשובה (פיעטרקאווסקי) - חלק א - סימן קיח
נלענ"ד הא דאין אדם מחויב ליתן כל ממונו עבור מצות־עשה רק עד שליש, הפירוש רק שאינו מחויב ליתן בעד הדבר יותר מכדי שוויו כדי שיוכל לקיים המצות־עשה. אבל מה ששוה הדבר באמת, בזה ודאי חייב ליתן כל ממונות בכדו, וזה אמרם „המבזבז” היינו ליתן יותר מכדי שויו, משא"כ בעד מה ששוה באמת, כמבואר בירושלמי קידושין כבד את ה' מהונך, אם יש לך אתה מחויב בהן, ואם לאו אין אתה מחויב לחזור על הפתחים, הרי דכל מה שיש לו מחויב ליתן בעד מה ששוה המצוה באמת, ואף גם במבזבז נ"ל דאינו רק מן התקנה שהתקינו באושא. אבל לשאול וללות מאחרים או לחזור על הפתחים, לעולם אינו חייב בכל המצות, אף ליתן מה ששוה הדבר באמת, חוץ ממצות מחצית השקל ומצות פרסומי ניסא כגון נר חנוכה ומקרא מגילה וארבע כוסות, בזה חייב ללות מאחרים וגם להשכיר עצמו כפועל*). (שו"ת חלקת יואב ח"א דיני אונס):
*) וראיתי בתשובת מהר"ם שיק (או"ח סימן שלא) שהחכם השואל העיר על דין זה דעל מצות עשה אין צריך לבזבז יותר מחומש, מקידושין (כט.) דבאין לו רק ה' סלעים הוא קודם לבנו ומערכין (כא.) דחייבי עולות ממשכנין, והגאון המחבר ז"ל מחדש ומחלק בין מצוה הוא חייב להשי"ת ובין מצוה שהוא חייב לאחרים, דבמצוה שהוא חייב לאחרים הרי הוא כבעל חוב ואפילו מגלימא דעל כתפיה, ולזה בכיבוד אב חייב אפי' להחזיר על הפתחים, וכן בפדיון הבן, והא דחייבי עולות ושלמים ומחצית השקל, התם ג"כ נתחייבו נכסיו החוב שעליו וכן כל מצוה שהוא לפרסומי ניסא כמו נר חנוכה וכדומה חשיבה כמו מצוה שהוא חייב לאחרים עכתו"ד, ולא כתבתים למעלה לאשר לענ"ד דבריו צע"ג, – ויעויין עוד בתשובת מהר"י אסאד (סי' ר"ב) ובתשובת כנף רננה (או"ח סי' פ"ד):