פני משה/פסחים/י/ג

פני משה פסחים י ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' הביאו לפניו ירקות וחזרת מטבל בחזרת. לפי נוסחא דהכא שמביאין לפניו שאר ירקות וכן החזרת מקודם ומטבל הירק בחזרת וזהו הטיבול הראשון שקודם האכילת מצה כדתני עד שהוא מגיע לפרפרת הפת וזהו לאכילת מצה שמביאין לפניו אחר עקירת השולחן מצה וחזרת וחרוסת ומטבל החזרת בחרוסת וכמ"ד בגמרא צריך לטבל בחזרת שני פעמים וכדי שיראו התינוקות וישאלו ועל הטיבול הראשון מברך בפה"א ועל השני מברך על החזרת על אכילת מרור שזהו עיקר המצוה לפי שמצות מרור אחר מצות המצה כדכתיב על מצית ומרורים ברישא מצות והדר מרורים:

אע"פ שאין חרוסת מצוה. שעיקר המצוה היא חזרת ואין החרוסת שעשוי ממיני תבלין אלא לרפואה לבטל הארס שבחזרת:

ר"א ברבי צדוק אומר מצוה שהוא זכר לטיט ולדם כדקאמר בגמ' ומשימין בו תפוחים כדכתיב תחת התפוח עוררתיך שהיו יולדות שם בניהם בלי עצב ולא יכירו בהן המצרים:

ובזמן המקדש. בזמן המקדש היו מביאין לפניו גופו של פסח כשהביאו המצה והחזרת:

גמ' חברייא בשם ר' יוחנן צריך לטבל בחזרת שני פעמים. כדפרישית במתני' לפי נוסחא דהכא ויש לפרש דשני פעמים דקאמרי היינו בחריסת ולטבל בחזרת כלומר שמטבל החזרת בחרוסת ולפ"ז הא דקתני ירקות וחזרת או או קתני או ירקות בחרוסת או בחזרת בחרוסת לטיבול הראשון אלא מדלא מזכיר התנא חרוסת ברישא משמע כדפרישית במתני':

רבי זעירא בשם ר' יוחנן. קאמר א"צ לטבל בחזרת שני פעמים כלומר דהטיבול הראשון א"צ בחזרת דווקא אלא ה"ה בשאר ירקות ומיהו שני פעמים צריך לטבל:

רשב"ל אמר. שאף הטיבול שתי פעמים לאו דוקא אלא אם לא טבל פעם ראשונה צריך לטבול פעם שניי' כלו' כשמביאין החזרת בפעם שנייה עם המצה שאז עיקר מצות הטיבול:

מתניתא. דלקמן פליגא על רשב"ל שבכל הלילות וכו' אלמא דטיבול שתי פעמים מיהת צריך:

כבר רשב"ל על הדא דבר קפרא. כלומר כהדא דתני בר קפרא בברייתא דיליה שאין חיוב בטיבול שתי פעמים:

מתניתא. ברייתא דלקמיה נמי פליגא על בר קפרא דקתני שבכל הלילות אנו מטבילין אותו להחזרת או להירק עם הפת וכאן בלילה הזה אנו מטבילין אותו בפני עצמו אלמא צריך שיהיה טיבול מקודם שמביאין המצה שעדיין הטיבול הוא בלא פת עמו דאלו מה שמטבל אח"כ בחרוסת כ"ע לא פליגי דצריך וש"מ מיהת דצריך טיבול שני פעמים:

מתניתא פליגא על ר"י. דס"ל שמצות אין צריכין כוונה דקאמר יוצאין במצה בין שכיוון לשם מצוה בין שלא כיוון והא קתני הכא דצריך לטבל בחזרת ב"פ וקפ"ד דטעמא הויא משום דבטיבול הראשון מברך בפה"א ולא איכוין לשם מצות מרור והלכך הוא דצריך עוד לטבל בפעם שנייה ולברך על אכילת מרור לצאת י"ח מרור אלמא מצות צריכות כוונה:

והכא מכיון שהיסב חזקה כיוון. כלומר דמשני דלאו היינו טעמא דטיבול שתי פעמים דהא הכא מכיון שהיסב לעשות סדר המצות בלילה זו חזקה היא דמה שעשה לכוונת המצוה עשה ואי משום כוונה לא הוה צריך לטבל פעם שנייה שכבר יצא י"ח בראשונה אלא הכא היינו טעמא כי היכא דליהוי היכרא לתינוקות וישאלו:

מתניתא פליגא על רשב"ל. דקאמר שאין צריך לטיבול שתי פעמים אלא אם לא טבל פעם ראשונה וכו' והא קתני הביאו לפניו וכו' אעפ"י שאין חרוסת מצוה ומדקתני אין חרוסת מצוה משמע הא חזרת מצוה ואפי' בפעם הראשון דקחשיב התנא חזרת אלמא שצריך לטבל בחזרת שתי פעמים ואע"ג דכבר שני לעיל דר"ל כבר קפרא ס"ל אפ"ה הדר מותיב ר' ירמיה מסיפא דהמתני' דמדייק ליה מדקתני אין חרוסת מצוה ומשמע הא חזרת ששנינו מצוה ואף בפעם הראשון ודלא כבר קפרא והיא גופה קשיא אמאי סמיך ר"ל אדבר קפרא ולא כהתנא דהמתני':

א"ל שכן רב מטבל בתורדין. כלימר הא נמי ל"ק לר"ל דהא דקתני ברישא ירקות וחזרת לא תידוק מינה דחזרת מצוה היא אף בטיבול הראשון אלא או או קאמר או ירקות או חזרת שכן רב היה נוהג שהיה מטבל בפעם הראשון בתרדין אלמא דחזרת דרישא לאו דיוקא ורשב"ל נמי ה"ק אם לא טיבל בחזרת פעם ראשונה אלא בשאר ירקות צריך לטבל בפעם שנייה בחזרת ובהא פליג על ר"ז בשם ר' יוחנן דלעיל דלר"ז דקאמר א"צ לטבל בחזרת שני פעמים משמע שאם טיבל בפעם הראשונה בחזרת סגי ולרשב"ל עיקר המצוה בחזרת בפעם שנייה ובפעם הראשונה אף בשאר ירקות סגי:

תגרי ירושלי' וכו'. על החרוסת ור"א בר צדוק קאמר לה דסבירא לי' חרוסת מצוה:

בני ביתיה דאיסי. קיבלו בשם איסי דג"כ ס"ל חרוסת מצוה שהיה אומר ולמה נקרא שמה רובה כך היו קוראין בכינוי להחרוסת:

שהיא רבה עמו. כלומר על שם רבבה כצמח השדה נתתיך שדרשי מזה שמאליהן נתרבו וגדלו כצמח השדה זו שהיא רבה מאליה ולזכר זה הוא החרוסת כדפרישית במתני':

צריכה החרוסת שתהא עבה. וממילתיה שמעינן שהיא זכר לטיט ואית תנא תני צבריה שתהא רכה צוברה ביין ומשקין שתהא רכה א"נ צבעה גריס וממילתיה שמעינן שהיא זכר לדם מכה הראשונה שבאה עליהם במידה כנגד מידה:

תני ובגבולין וכו'. מפני שבמקדש היו מביאין לפניו גופו של פסח כדקתני בסיפא ושני תבשילין בגבולין הוא דקתני:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף