פני משה/נזיר/ג/ו

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה




פני משה TriangleArrow-Left.png נזיר TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' השלים את נזירותו ואחר כך בא לארץ. שאין נזירות נוהגת אלא בארץ משום טומאת ארץ העמים ומי שנדר בנזיר בח"ל מחייבין אותו לעלות לא"י ולהיות נוהג שם נזירותו:

נזיר בתחלה. צריך לנהוג בארן ישראל כמנין הימים שנדר בנזירות והימים שנהג בנזירות בח"ל כאלו לא נהג בהם נזירות כלל:

אמר רבי יהודה לא היתה נזירה אלא ארבע עשרה שנה. רבי יהודה כר"א סבירא ליה דאמר לעיל בפרקין הנטמא ביום מלאת אינו סותר אלא שלשים ומשום הכי קאמר דהילני המלכה שנטמאה בסוף ארבע עשרה שנה שהיה ביום מלאת לא התרה הכל ולא הוצרכה למנות עוד שבע שנים אחרות אלא שלשים יום בלבד ולפי שלא היתה שנה שלימה לא מנאה בחשבון וכאלו אמר לא היתה נזירה אלא ארבע עשרה שנה ושלשים יום:

גמ' חד אמר רבי יודה כב"ש. ס"ל ובשנטמאת איירי כת"ק שנטמאת בסוף מלאת וסתרה הכל והוו י"ד שנה עם ז' שנים הראשונים ולקמיה פריך עלה:

וחרנה אמר. דרבי יודה פליג בזה את"ק דס"ל שלא נטמאת כל עיקר ולא היתה נזירה אלא י"ד שנה שהורוה כב"ה מפני שבאת מארץ העמים ועלתה לא"י וצריכה שתנהוג שבע שנים כבתחילה:

אין תימר רבי יודה כב"ש. ואיירי בשנטמאת וא"כ קשיא ותני שלשים יום וי"ד שנה דנהי דסבירא לך רבי יודה אליבא דר"א קאמר דס"ל ביום מלאת אינו סותר את הכל עכ"פ שלשים יום בעינן:

לא תנינן מתני. לא שייך למיתני חדשים גבי חשבון שנים והלכך לא תני להו דלא הוי שנה ולעולם רבי יהודה כב"ש:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף