פני משה/יבמות/טו/י

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה




פני משה TriangleArrow-Left.png יבמות TriangleArrow-Left.png טו TriangleArrow-Left.png י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' האשה כו' מת בעלי ואח"כ מת בני. והריני מותרת לשוק נאמנת כדמפרש טעמא בגמ' הואיל והיה לה בן ולא היתה בחזקת זקוקה ליבם כשיצאת השתא נמי כי אמרה מת בעלי ואח"כ מת בני שאין בה זיקת יבם מהימנת אבל כי אמרה מת בני ואח"כ מת בעלי ורוצה להתייבם לא מהימנא לאפוקי מחזקה קמייתא:

וחוששים לדבריה. דאפקה נפשה מחזקה ושויתה לנפשה חתיכה דאיסורא לעלמא ולא מישתריא לשוק בלא חליצה:

ניתן לי בן. והיא הלכה בלא בן ובחזקת עתידה להתייבם היתה ואמרה מת בני ואח"כ בעלי נאמנת ומותרת להתייבם דלא אפקה נפשה מחזקה קמייתא:

מת בעלי ואח"כ מת בני אינה נאמנת. להנשא לשוק בלא חליצה דכי הימנוה רבנן לאשה גבי בעלה הימנוה משום דדייקא ומנסבא אבל לאפוקי נפשה מיבם לא הימנוה משום דזמנין דסני' לי' וכדאמרי' בריש פירקין:

וחוששין לדבריה. דאפקה נפשה מיבם וחולצת ולא מתייבמת:

ניתן לי יבם במדינת הים. שילדה חמותה שם והיא הלכה מכאן בחזקת שאין לה יבם:

ואמרה מת בעלי כו'. דבתרווייהו קא שרייא נפשה לשוק נאמנת ומותרת לשוק בחזקתה הראשונה שהפה שאסר הוא הפה שהתיר:

שאין האשה נאמנת לומר מת יבמי. כדפרישי' לעיל:

ולא מתה אחותי. דלא מקלקלא בהכי ולא דייקא ומנסבא:

גמ' מאן תנא חוששין לדבריה. דמדקאמר לדבריה משמע מיעוטא לדבריה הוא דחוששין הא לדברי צרה אין חוששין ומאן תנא אם נימא דכר' טרפון אתיא דאמר לעיל גבי צרתה אם היתה בת ישראל לכהן תאכל בתרומה דאין חוששין לדברי צרה כלל ודלא כר"ע דס"ל התם דחוששין ואסורה לאכול בתרומה:

הכא אוף ר"ע מודה. דאין חוששין לדברי צרה כלל אלא דהתם בתרומה מחמיר משום עבירה. וכקושיא התוס' דף קי"ח ד"ה לדבריה אבל בבבלי שם מסיק דכר' טרפון אתיא מכח האי דיוקא:

מה בינה לקדמייתא. טעמא דמתני' מפרש דמחלק בין בני ואח"כ בעלי ובין בעלי ואח"כ בני ובסיפא גבי ניתן לי בן איפכא מ"ש דהכא תימר אינה נאמנת:

וכה. והכא תימר נאמנת:

וקאמר כשיצאת. מתחלה מכלל היתר ליבם נאמנת היכי דלא אפקה נפשה מחזקה:

והן דתימר. ומקום שאמרו אינה נאמנת בשלא כו' כדפרישית במתני':

א"ר יוסי מתניתא אמרה כן שלא עשו זכרים כנקבות. לעיל הלכה ד' קאמר דעשו זכרים כנקבות ור' יוסי פליג עלה ודייק ממתני' דהכא ונקט לה נמי הכא ולעיל פירשתי:

סליק פירקא בס"ד
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף