פני משה/בבא בתרא/ט/ז

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
גליוני הש"ס




פני משה TriangleArrow-Left.png בבא בתרא TriangleArrow-Left.png ט TriangleArrow-Left.png ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' רבי אליעזר אומר אחד בריא ואחד מסוכן. ר"א לית ליה דברי שכ"מ ככתובין ומסורין דמי ואפילו מצוה מחמת מיתה ס"ל דאין מתנתו מתנה אלא בקנין כמתנת בריא ואין הלכה כר"א:

רוכל. שם אביהן:

כבינתי. תרגום רדידין כבנתא:

בני רוכל תיקברן אימן. כלומר אין מביאין ראיה מהם שרשעים היו והלואי תיקברן אמן וקנסי רבנן להו והלכך קיימו לבת המתנה ואע"פ שלא היה מן הדין:

גמ' עד כדון וכו'. התם בקידושין קאי וגרסינן לה להאי סוגיא בפ"ק הלכה ה' אמתני' נכסין שאין להם אחריות נקנין עם נכסין שיש להן אחריות בכסף ובשטר ובחזקה ויליף לה מקרא דכתיב ויתן להם אביהם מתנות רבות לכסף ולזהב ולמגדנות עם ערי בצורות ביהודה ועלה קאמר התם עד כדון שמענו בשהיו קרקעות ומטלטלין במקום א' כדמשתעי קרא שהיו המתנות בערי בצורות ואיידי דאיירי בשכ"מ כדלקמן מייתי לה הכא:

היו הקרקעות במקום אחד ומטלטלין במקום אחר. מהו אם בעינן המטלטלין צבורין בתוך הקרקע או לא:

נישמעינה מן הדא. דתניא בתוספתא פרק י' ורישא דתוספתא הכי היא המסוכן שחלק נכסיו על פיו בין בחול בין בשבת דברי המת יעשו אבל בריא עד שיקנה בכסף ובשטר ובחזקה ר"א אומר נכסים שיש להן אחריות נקנין בכסף ובשטר ובחזקה ושאין להן אחריות אין נקנין אלא במשיכה אמר ר' אליעזר מעשה במדוני אחד על שם מקומו:

ומבקש לחלקן. ולא היה לו קרקע להקנות אגבה:

וקיימו את דבריו. אלמא קנין בעי דשכ"מ היה כדלקמן שמעינן מיהת מדקאמר סלע אחת משמע קרקע גבוה וחדוד שאי אפשר להעמיד כל אלו עליה ש"מ דלא בעינן צבורין:

ולא שכ"מ הוא. וכי לא בשכ"מ איירי האי מעשה דהא ר"א מביא ראיה לדבריו דשכ"מ בעי קנין וא"כ לא שמעינן מידי לענין בעיין דשאני שכ"מ הואיל ומצינו שהקילו חכמים בו לפי שבכל מקום אין אדם מזכה אלא בכתב והכא בשכ"מ אפי' בדברים והוא הדין נמי לענין צבורין לפי שבכל מקום בעינן עד שיהיו צבורין בתוך הקרקע והכא בשכ"מ לא בעינן ואין ראיה מכאן למתנת בריא:

ולא ר' אליעזר היא. בתמיה דהא ר"א קאמר לה וכי שנייא הוא לר"א בין שכ"מ לבריא והלא שכ"מ לדר"א הוא כבריא אליבא דרבנן ודין אחד להם דלדידיה שכ"מ בעי קנין כבריא ומדלא הצריך צבורין ע"כ דבעלמא נמי לא בעינן צבורין ואפי' בבריא אליבא דרבנן:

אמר ליה. אין ודאי שפיר קאמרת דשכ"מ אליבא דר"א כבריא אליבא דרבנן ונפשטה הבעיא דלא בעינן צבורין:

תמן תנינן. בפ"ג דפיאה ר"ע אומר קרקע כל שהוא חייבת בפאה ובביכורים ולקנות עמה נכסים שאין להן אחריות וקרקע כל שהיא למאי חזי הא אי אפשר להעמיד ותיפשוט נמי מהא דלא בעינן צבורין:

אמר ר' מתני'. מהתם ליכא למיפשט דאיכא למידחי דתיפתר שהיה שם מקום שיבולת אחת ומרגלית טמונה בו והקנה אותה אגב קרקע כל שהוא זו:

עילא היה. על תשובת רבי אליעזר לחכמים במתני' קאי ר"א עילא מצא על בני רוכל והיה רוצה לקללן בשביל כך מפני שהיו זורעין כורכמין בכרם וחכמים סבירא להו דקוצין בכרם היו וס"ל דהמקיים קוצין בכרם לא קידש:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף