פירוש המשנה לרמב"ם/כלאים/ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

פירוש המשנה לרמב"ם ‏ כלאים ו

א

כבר הקדמנו פעמים רבות שעבודת הכרם ד' אמות והתבאר כמו כן כמה גפנים יהיו על איזה ענין ואז יקרא כרם וגפני הכרם הם מתפשטות על הארץ ואומר כמו כן שעבודת הגפן האחת ששה טפחים ועריס הוא גפן אדרת הסמוכה על הקיר או על קורות וזולתם ואז תתפשט ותמשך יותר ממה שתתפשט על פני הארץ והוא אומר מי שנוטע חמש גפנים בשורה אחת על עצים שעשה להם כמו ערש הם הנקראים עריס כמו שאמר כשיהיו שתים כנגד שתים ואחת יוצא זנב הוא כרם וכשהודיענו איזהו עריס חזר לבאר דיני העריס וחקותיו ואמר שבית שמאי דנין עליו כדין הכרם ואמרו שירחיק ארבע אמות מעיקר הגפנים ואז יזרע מה שירצה מפני שעבודת הכרם ד' אמות:

וב"ה אומרים שמדות הד' אמות הוא מעיקר הגדר או החריץ אחר ששריגי אותם הגפנים מתפשטים עליו וכאילו הגדרות הם עקרי אותם הגפנים ואם יהיה בין שרשי הגפנים ובין הגדרות אמה אחת ימדוד ג' אמות מעיקר הגפנים ויזרע התבואה:

ואמר ר' יוחנן בן נורי שכל זה טעות וכל עריס שיהיה על ענין זה כלומר שיהיה שורה אחת נחשבת כגפן יחידית שעבודתה ששה טפחים כמו שורה של חמש גפנים כשלא תהיה עריס שאינה כרם כמו שהקדמנו בפרק הרביעי ואע"פ שנעשית עריס לא נוסף בדינה על מה שהיה אבל נזכר ד' אמות בעריס של חמש גפנים לענין אחר והוא שיהיה בין עקרי אלו הגפנים והגדרות ארבע אמות ירחיק מעקרי הגפנים שיעור עבודת הכרם והוא ו' טפחים ויזרע הנשאר שהוא שלשה אמות אבל אם יש בין העקרים והגדרות פחות מארבע אמות אסור לו לזרוע בין הגפנים לגדר על הדרך שאמרנו במחול הכרם בפרק רביעי ולענין זה בלבד אמר ר' יוחנן בן נורי שנזכר ד' אמות בזה העריס אבל מעיקרי הגפנים לשדה איך לו להרחיק אלא ששה טפחים מפני שהיא נחשבת כגפן יחידית זהו פירוש הלכה זו וענין דברי המדברים בה ועל כן התבונן בה שרבים מן המפרשים נכשלו בפירושם מכשול גדול ולא רציתי לזכרם ולהשיב עליהם שאין זה ענין ספרנו. ואין הלכה כר' יוחנן בן נורי ולא כר' עקיבא:

ב

אמר כשיצא העריס ממקום גבוה ואע"פ שעקרו רחוק על הצורה הזאת אם אפשר לו לעמוד בארץ ולבצור כל הענבים התלוים מן העריס יהיה אסור בארבע אמות לכל רוח ואפי' יהיו עקרי הגפנים במקום העריס וכנגדו ולא יהיה נקרא עריס פחות מחמשה גפנים וכבר הקדמנו זה ויש לך לשמרו בלבך תמיד ואם אי אפשר לו לבצור כל הענבים עד שיהיה אוחז בענפי העריס או שיהיה עולה על מדרגה לא יהיה אסור אלא ארבע אמות כנגדו בלבד וזה ר"ל באמרו כנגדו במקום שהוא כנגד עקרי הגפנים מסוף העריס ימוד ארבע אמות ברוח ההוא ואז יזרע: ומה שאמר אחת בארץ ואחת במדרגה. ר"ל שורה אחת בארץ ושורה אחת במדרגה ואם היתה המדרגה גבוהה על הארץ י' טפחים לא יתחברו השתי שורות ונעשה כרם והלכה כראב"י ואין הלכה כר"א:

ג

אפיפירות. הם האריגות שעשו מן הקנים והעצים כגון עריסות להשכיב עליהם שריגי העריס וענפיו כשיאריכו ואמר שהוא כשידלה ענפי הגפן על קצת העריס שעשוי לו ונשאר קצתו אסור לו שיזרע תחת המקום הריקן מן העריס העשוי אע"פ שאין עליו ענפים וכל הזורע שם לא קדש ואם האריכו הענפים הנטוים על העריס עד יסבכו על הזרע יהיה אסור אותו הזרע וזה הדין בעצמו יתחייב בכל מי שידלה ענפי הגפן על קצת ענפי אילן סרק ואילן סרק הוא אשר לא יעשה פרי כמו שיתבאר ויהיה נחשב אותו האילן סרק כמו העריס העשוי מעצים:

ד

העריס עשוי מן הקנים וזולתם וכן ענפי אילן סרק תהיה הכוונה להדלות עליו הענפים ומפני כך אסרנו כל זרע שנזרע תחתיו מפני שהוא מזומן להדלות הענפים על כולו ולענין זה היתה המחשבה אבל אילן מאכל אין אדם עושה ממנו עריס ויתכוין להפסידו וכן אמר אין אדם מבטל תאנתו מפני גפנו ומפני זה התירו לו לזרוע תחת המותר ואם האריכו הענפים וסיבכו על מה שזרע ירים מענפים המתפשטים ויחזירם לצד אחר: ומה שאמר וכן קורות הרבה ר"ל בסדן של שקמה וכבר פירשנו שקמה שהוא ממין התאנים ואסור לו מה שנזרע תחת הקורה ההיא ואע"פ שהענפים על מקצתם מפני שהם אפיפירות והתיר לו לזרוע תחת שאר הקורות היוצאות מגוף השקמה מפני שהוא אילן מאכל:

ה

כבר הקדמנו לך מה בין אילן סרק לאילן מאכל לענין שהדלה עליו את הגפן ואם הוא מותר לו לזרוע תחת המותר ואם לא כפי מה שהקדמנו ואין הלכה לא כר' מאיר ולא כר' יוסי:

ו

ועוד כל שהוא בארו בגמ' שיעור זה הנוםף שהוא חלק מששים חלק באמה והוא עשירית טפח ושיעור טפח הנזכר בכל המשנה והגמ' ובו יהיה השיעור תמיד הוא ד' אצבעות בגודל או שש באצבע אשר תחת הגודל וב' השיעורים שוין ובגמרא יתבאר כל זה ועבודתו הוא ו' טפחים לזו השורה וששה לזו שכנגדה וכבר הקדמנו לך פעמים רבות שדין השורה של ה' גפנים כדין גפן יחידית לפי שאינה כרם אבל עבודתה ששה טפחים וכן כשיהיו שתי שורות בלבד זו כנגד זו וביניהם ח' אמות מותר לו לזרוע ביניהם כמו שנתבאר בסוף פרק רביעי וזה הדין בעצמו נדון בשתי שורות אלו כשיהיו עריס אבל הוא צריך לשמונה ועוד ואז יהיה מותר לו לזרוע ביניהם לאחר שירחיק אמה מכל שורה מהם כמו שבארנו:

ז

אמר כשיתחיל העריס מקרן בין שתי קירות וילך הלוך ומתמעט עד ישוב דמות החתיכה שבשפת בין הצואר שנקרא בלשון ערבי לבנה כאילו הוא משולש על הצורה הזאת תבנית:תמונה להוספה אמר שירחיק עבודתו ויזרע בין הקירות עד שיהיה בין הקצה ובין הקיר ד' אמות ואז נותנין לו עבודתו וזורע את המותר כפי מה שציירנו ואין הלכה כרבי יוסי:

ח

חס עליהן לפסקן. כלומר חמל עליהן לכרות אותן שלא יתקלקל העריס ולא הניחם מפני שמחשבתו עליהן אלא בשביל דבר אחר מלבד זה ומפני כך מותר לו לזרוע תחתיהם שאינן חשובות בכלל האפיפיריות אלא אם כן היה מחשבתו לדלות עליהן הענפים הצומחים:

ט

הפרח היוצא רואין אותו. פי' נחשב אותו בלבנו כאילו דבר נתלה מקצתו על הארץ וכל מה שכנגדו משטח הארץ אסור לזרוע בו: ואמר וכן בדלית. ר"ל וכן בפרח היוצא מן הדלית והוא הגפן בלא עריס:

המותח זמורה. הנוטה אותה:

ספקה בחבל. קשרה בחבל או בגמי. ואם נתכוין בחבל ההוא שבקצה הענף לדלות עליו ענפים אחרים הוא כמו אפיפיריות ואסור לו לזרוע כמו שהקדמנו:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.