ערך/תרי ותרי
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
תרי ותרי
אם תרי ותרי הוי ספק דאורייתא או דרבנןעריכה
הגמ' (ביבמות לא) דנה אם מעמידים על חזקה מדאורייתא במקום תרי ותרי. ומסקינן דמדאורייתא מעמידים ומדרבנן לא. (כמבואר בתוס' בכתובות כב: ד"ה הבא, וע"ע תוס' כתובות כו:).
אם מהני מגו וחזקת בירור ורוב בתרי ותריעריכה
לענין מגו: ב' תירוצים בתוס' (בב"ב לא: ד"ה וזו, וע"ע תוס' כתובות יח: ד"ה אין וד"ה מחמת, ובכתובות יט: ד"ה ואם, ובב"ק עב: תד"ה אין). וביאור החילוק בין מגו לחזקה – ברעק"א (ח"א קלו) כתב שמגו דהוא בירור לא מהני יותר מב' עדים, משא"כ חזקה שזה הנהגה. ולענין חזקת בירור: ע' אפיקי ים (ח"א יג, ח) דהוי כמגו, וכ"כ בש"ש (ו, כב). וע' ריטב"א (כתובות כו: ד"ה רשב"ג) שמוקמינן בחזקת כשר דמסתמא לא עבד איסורא במקום תרי ותרי. וכן בריטב"א (כתובות כב: ד"ה באומרת) משמע דאם היה חזקת דייקא ומינסבא היה מועיל אף דאיכא תרי ותרי, ודלא כהר"ן שם. ולכאורה נחלקו בב' תירוצי התוס' אם מהני מגו במקום תרי ותרי. ולענין רוב: ע' ש"ש (ו, כב) שלא מהני בתרי ותרי, וע' רעק"א (ח"א קלז) שדן בזה.
אם אמרינן תרי ותרי כמאן דליתנהועריכה
ע' רעק"א (ח"א קלו) שכתב שנחשבים כמאן דליתנהו, וע' קונטרס הספיקות (ב, ה; ז, י) שכתב שא"א לומר כמאן דליתנהו לגמרי. וע' אפיקי ים (יג, יד).