ערך/קידושי שטר
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
קידושי שטר
האיש נותן לאשה או לאביה (אם היא קטנה) שטר או חרס שבו כתוב אחד מלשונות הקידושין.
שווה פרוטה עריכה
בברייתא בגמרא[1] נכתב שאין צורך ששטר הקידושין יהיה שווה פרוטה. ובירושלמי[2] נכתב שאם יש בו שווה פרוטה, כסף הוא. ומפרש הר"ן[3] שלפיכך אם השטר נפסל והיה בו שווה פרוטה מקודשת מדין כסף. אך המאירי[4] כתב שמכיון שנתן לה בתורת שטר אינה מקודשת מדין כסף. וכן נקט השער המלך[5] בדעת הרמב"ם[6].
אמירה עריכה
המאירי (ריש קידושין) הביא דעת חכמי ההר שקידושי שטר אי"צ אמירה[7], וביאר שבכסף שאדם עשוי ליתנו לשם הלואה צריך אמירה אבל שטר הוא ודאי לקידושין.
שולי הגליון
- ↑ קידושין ט.
- ↑ ירושלמי קידושין פ"א ה"א, הובא ברי"ף א:.
- ↑ ר"ן על הרי"ף שם
- ↑ קידושין ב., מח.
- ↑ הל' אישות פ"ה הכ"ו
- ↑ הל' אישות פ"ג ה"ד
- ↑ וכן משמע ברש"י (קידושין ב. במשנה) שלא הזכיר אמירה בשטר כדרך שהזכיר בכסף ובביאה. אבל ברש"י שעל הרי"ף הזכיר אמירה גם בשטר.