ערך/צובע
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
צובע
מלאכת הצובע את הצמר היא אחת משלשים ותשע המלאכות האסורות בשבת.
בדם השחיטהעריכה
יש מחלוקת בגמרא (שבת דף ע"ה) על כל שוחט בהמה בשבת, אם חייב חטאת אחת או שתים. דעת שמואל שאינו חייב אלא משום נטילת נשמה. ודעת רב שחייב שתים, אחת משום נטילת נשמה ואחת משום צובע.
ומביאה הגמרא שם (שבת ע"ה ב') שאמר רב "מילתא דאמרי אימא בה מילתא דלא ליתו דרי בתראי וליחכו עלי צובע במאי ניחא ליה ניחא דליתווס בית השחיטה דמא כי היכי דליחזוה אינשי וליתו ליזבנו מיניה".
באוכליןעריכה
המשנה ברורה (סימן שכ ס"ק כו) כתב שאם מתכוון ליתן מראה באוכלין, לדעת הפמ"ג אין להחמיר אף בכה"ג, ולדעת הנשמת אדם נכון למנוע מזה. אך אם אין כוונתו לנתינת מראה לכו"ע מותר.
- בהכנת כוס תה
המשנה ברורה (סימן שיח ס"ק לט) כתב שבהכנת כוס תה בשבת יתן את התמצית אחרי שעירה את המים לכלי שני. ושוב כתב בשער הציון שאם התמצית אינה צוננת, ראוי שיתנה תחילה לכוס ועליה יערה המים, כדי לחשוש לדעת הסוברים שיש צביעה באוכלין.
ובתשובות והנהגות (ח"ו עמוד קלו אות צא) העיר ממה שכתב בסימן ש"כ (ס"ק כו, הובא לעיל) שכשאינו מתכוון ליתן מראה בכלי אין לחשוש לכולי עלמא. וציין למנהגו של רבי מרדכי פרגמנסקי זצ"ל שהחמיר כדעת השער הציון, והשיב על הערה זו שכיון שאם יהיו בפניו שני כוסות תה והאחד יהיה צבעו כצבע המים, ודאי יעדיף את הכוס שצבעה כצבע תה, וע"כ דניחא ליה בצבע זה. ועיין קונטרס עזרת אליעזר (הל' שבת עמוד 15) מה שהעיר על דבריו.
הוצאת גרעין אבוקדו מהמים והשחרת הפרי על ידי כךעריכה
ישנה שמועה שניתן לעכב את השחרת פרי האבוקדו על ידי שמניחים בנפרד את גרעין האבוקדו בתוך מים, והובא בשם הגר"א גניחובסקי שדן אם מותר לאשה העומדת לילד להניח אבוקדו בבית הוריה וגרעין האבוקדו עמה בבית, כדי "להודיע" לאמה על נסיעה לבית חולים ע"י הוצאת הגרעין מהמים, ודן אם יש בכך משום צובע. ובשו"ת משמיע ישועה (לרבי יהושע בריזל, או"ח סימן לב) דן בשאלה זו והסיק שאין לחוש משום צובע[1].
- ↑ וכן משום קוצר ליכא, אך אסור להוציא הגרעין בידיים משום מוקצה אלא יהפוך הכלי ויפול הגרעין מאליו. ולהכניס הגרעין למים בשבת יש לאסור משום זורע.