ערך/ספר תורה
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי ספר תורה
מעובד בעיבוד שלנו שלא בעפציםעריכה
שו"ת מן השמים (סימן ו) שנחלקו בדבר אם כשר לכתחילה או פסול בדיעבד, והשיבוהו שכשר.
מעובד שלא לשמהעריכה
שו"ת מן השמים (סימן ז) אם עובד לשם ספר אחר - פסול, ואם עובד בסתמא - כשר.
טלטולו מבית לביתעריכה
תורה לשמה (סימן נח) תלה הדבר אם במקום ציבור או אצל יחיד.
הפחה כשאוחז בועריכה
תורה לשמה (סימן נג) אוסר.
נגיעה בו ביד ערוםעריכה
עם כפפותעריכה
תורה לשמה (סימן כו) חילק שאינו דומה למטפחת ואסור לגעת בו בספר תורה כיון שמיועד לידיים ולא לספר והרי זה דומה ליששכר איש כפר ברקאי שהיה כורך ידו בשיראים ועושה עבודה (פסחים נז.).
נשיאתועריכה
עדיפות לנשיאה בימיןעריכה
תורה לשמה (סימן כב) הזכיר את הכתוב לענין תורה מימינו אש דת למו, וה"ה לשאר ספרי קודש. ובעיקר כשלובש תפילין שעל ידי זה יהיה מסובב במצוות כמבואר בגמרא בשבת (כב.) לענין הדלקת נר חנוכה.
להעבירו לנרתיק פחותעריכה
תורה לשמה (סימן כא) אוסר משום מעלים בקודש ואין מורידים.
לחתוך מתוכנו חומש אחדעריכה
תורה לשמה (סימן כה) אוסר.
אחיזת ספר תורה בלא שקורא בועריכה
הכסף משנה (ס"ת פ"י ה"ו) כתב בדעת הרמב"ם (שם) שאחיזת ספר תורה יש בה משום מצוה אפילו בלא שקורא בו.
הנחת ספר תורה על מטתו של חזקיה, ובאיסור הכנסת ספר תורה לבית הקברותעריכה
עי' חדש על ה(מ)דף (בבא קמא יז).
גניזת ספר תורהעריכה
עי' ערך *גניזה.