ערך/ספק דאורייתא בממון
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי ספק דאורייתא בממון
ספק מתנות כהונה ולויהעריכה
ע' חולין קל"ד. וע' תוס' ב"ב פ"א: וברש"ש שם, ובשעה"מ הל' מעשר (ט, ב ד"ה ודע). וע' שער"י ש"ז. ולענין פדיון הבן - ע' שער"י ה טז, וע' קוב"ש ב"ב רנד. ומצאנו כמה מקומות שאמרינן הממע"ה: גבי ספק בכור – בבכורות מח. ובב"מ ו: (וברמב"ם בכורות יא, יט).[1] וע"ע יבמות צט: שמי שהוא ספק כהן א"צ לתת תרומה לכהן. (וע' ריטב"א שם).
ספק ממון ענייםעריכה
ע' חולין קלד. והר"ן (בנדרים ז. ד"ה ולעניין) הביא ד' הרמב"ן והרשב"א דספק באמירה שיתן סכום לצדקה הו"ל ספק איסור ולחומרא, וד' הר"ן דספיקו לקולא [וע' מחנ"א (צדקה סי' ב ונדרים סי' ח) מה שביאר מחלוקתם, וע' שער"י ש"ז (מפ' יט)], וע' יו"ד (רנ"ט ס"ה) ובש"ך וגר"א ובאר הגולה שם. וע' ר"ש (ספ"ד דפאה), והגהות מרדכי ב"ב פ"ק (נמצא בסוף המרדכי) סי' תרנט ד"ה תניא בת"כ, וע' קונטרס הספיקות (א, ט).
ספק במצוה דאו' ממוניתעריכה
ע' רא"ש (ב"מ פ"ב סו"ס א) דספק השבת אבידה לחומרא וחייב להכריז, ובהג"א (שם) כתב שלדעת האו"ז אין חיוב להשיב רק איסור לקחת.
ספק כופרעריכה
ע' רמב"ם (נזק"מ י, ה) ובמ"מ ויש"ש וספר הליקוטים שם בשם תשו' הרא"ש דספיקא דאו' לחומרא. [ובאור החיים (שמות כא ל) פי' משום ספק נפשות.] וע' נ"י (ב"ק יט: מדפי הרי"ף) שלא מוציאין ורק לצי"ש. וע' יש"ש (ב"ק פ"ט סז) שכתב שספק חיוב גזל הגר לכהנים הוי סד"א לחומרא. וע' בגליונות הברוך טעם שם. וע' רמב"ם (מעילה א, ה) לענין ספק מעילה.
- ↑ וע' מש"כ הגריעב"ץ במגדל עוז (כז - כח) דאף דאמרינן הממע"ה מ"מ "נ"ל שיש לפדותו". וכן בטוב טעם ודעת (תליתאה ח"ב סי' קלג) כתב שמש"כ הממע"ה היינו רק שהב"ד לא כופין ע"ז, אבל הוא עצמו חייב משום ספק דאו', אמנם הוא כתב שזה חידוש שלא נזכר בשום פוסק ולכן אינו אומר כן אלא דרך הערה בעלמא.