ערך/לאו הניתן לתשלומין

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי לאו הניתן לתשלומין

ברמב"ם (סנהדרין יח, ב ועוד) כתב שאין לוקין על לאו הניתן לתשלומין. וביאר הכס"מ משום 'כדי רשעתו'. וביבין שמועה (סי' רב) וכן במנחת חינוך (קל, א) ביארו משום שע"י התשלומין מתקיים העשה^[1] והו"ל ניתק לעשה.^[2] ובאבן האזל (גניבה ז, א) ובאבי עזרי (תניינא סנהדרין יח) כתבו דהוי פטור בפנ"ע.^[3] [וכל הנידון בדעת הרמב"ם אבל לתוס' (מכות טז. ד"ה התם) ודאי טעם הפטור משום שנחשב קיום העשה, ולהריטב"א (שם) בשם הרמ"ה משום 'כדי רשעתו'.]

שולי הגליון

↑ ביאור הענין שע"י התשלום מתקיים העשה יל"פ שהדמים נחשבים כהשבה מדין מה לי הן מה לי דמיהן וכמו שביאר הרא"ש (פ"ק דב"ק סי' יא) שעי"ז יוכל לקנות חפץ כזה. [וע"ע רא"ש פ"ב דב"מ סי' ט]. או דע"י התשלום מקיים מצות "ושילם" כדדריש בספרא פ' ויקרא (והובא בחי' הגר"ח גזילה פ"ט ד"ה והנה ברמב"ם).
↑ צ"ע לדעת המנחת חינוך דברמב"ם בתחילת הל' גזילה כתב גבי גזילה בעין שאינו לוקה משום שניתק לעשה, וגבי גזילה שאינה בעין כתב משום שניתן לתשלומין (וכבר דייק כן הגר"ח בהל' גזילה פ"ט) וגם בתחילת הל' גניבה כתב הרמב"ם משום שניתן לתשלומין, ולא כתב שניתק לעשה, משמע שאינו מתנתק לעשה [דהחיוב 'והשיב' שבגניבה אינו משום הלאו דגניבה אלא משום הגזילה שכל גניבה היא גם גזילה כידוע], ואעפ"כ ניתן לתשלומין.
↑ וכן משמע בפיה"מ (תחילת פ"ג דמכות) שמנה כמה סוגי לאוין שאין לוקין עליהם ומנה לאו הניתן לתשלומין ולאו הניתק לעשה בנפרד. ומזה צ"ע גם על הכס"מ שהרי הרמב"ם לא מונה פטור דכדי רשעתו שם (שאינו סוג לאו שלא לוקין עליו), ואעפ"כ מונה הניתן לתשלומין. אמנם ר' אריה רוזנפלד הוכיח כפי' הכס"מ מהרמב"ם (בהל' חובל ה, ג) שכתב "המכה את חבירו הכאה שאין בה שו"פ לוקה שהרי אין כאן תשלומין כדי שיהיה לאו זה ניתן לתשלומין." משמע שאם יש פרוטה פטור משום ניתן לתשלומין, ובכתובות לב: אמרינן דפטורו משום כדי רשעתו. וע"כ כהכס"מ דעניינם א'. עכ"ד.

מעבר לתחילת הדף

[1] ביאור הענין שע"י התשלום מתקיים העשה יל"פ שהדמים נחשבים כהשבה מדין מה לי הן מה לי דמיהן וכמו שביאר הרא"ש (פ"ק דב"ק סי' יא) שעי"ז יוכל לקנות חפץ כזה. [וע"ע רא"ש פ"ב דב"מ סי' ט]. או דע"י התשלום מקיים מצות "ושילם" כדדריש בספרא פ' ויקרא (והובא בחי' הגר"ח גזילה פ"ט ד"ה והנה ברמב"ם).

[2] צ"ע לדעת המנחת חינוך דברמב"ם בתחילת הל' גזילה כתב גבי גזילה בעין שאינו לוקה משום שניתק לעשה, וגבי גזילה שאינה בעין כתב משום שניתן לתשלומין (וכבר דייק כן הגר"ח בהל' גזילה פ"ט) וגם בתחילת הל' גניבה כתב הרמב"ם משום שניתן לתשלומין, ולא כתב שניתק לעשה, משמע שאינו מתנתק לעשה [דהחיוב 'והשיב' שבגניבה אינו משום הלאו דגניבה אלא משום הגזילה שכל גניבה היא גם גזילה כידוע], ואעפ"כ ניתן לתשלומין.

[3] וכן משמע בפיה"מ (תחילת פ"ג דמכות) שמנה כמה סוגי לאוין שאין לוקין עליהם ומנה לאו הניתן לתשלומין ולאו הניתק לעשה בנפרד. ומזה צ"ע גם על הכס"מ שהרי הרמב"ם לא מונה פטור דכדי רשעתו שם (שאינו סוג לאו שלא לוקין עליו), ואעפ"כ מונה הניתן לתשלומין. אמנם ר' אריה רוזנפלד הוכיח כפי' הכס"מ מהרמב"ם (בהל' חובל ה, ג) שכתב "המכה את חבירו הכאה שאין בה שו"פ לוקה שהרי אין כאן תשלומין כדי שיהיה לאו זה ניתן לתשלומין." משמע שאם יש פרוטה פטור משום ניתן לתשלומין, ובכתובות לב: אמרינן דפטורו משום כדי רשעתו. וע"כ כהכס"מ דעניינם א'. עכ"ד.

[1]

[2]

[3]