ערך/חזרת קרקעות ביובל
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
חזרת קרקעות ביובל
במכירהעריכה
לגבי מכירת קרקע, מפורש בתורה (ויקרא כה) שחוזרת ביובל.
במתנהעריכה
לפי רבי מאיר (בכורות פ"ח מ"י) מתנה אינה חוזרת ביובל, שלא נאמר בתורה אלא מכר. אבל חכמים [ובכללן ר"א] סוברים שהמקבל קרקע במתנה צריך להחזירה ביובל, שנאמר (פסוק י') "תשובו" לרבות את המתנה (בכורות נב:)
בירושהעריכה
בירושת הבכורעריכה
במשנה בבכורות (שם) נחלקו התנאים הנ"ל גם לגבי חלק הבכורה, האם הבכור מחזיר ביובל את החלק הנוסף שירש (שהרי ירש פי שנים מאח רגיל) לתפוסת הבית, שיתחלקו בו הוא ושאר אחיו שווה בשווה.
ר"א סובר שחלק הבכורה חוזר ביובל, דכתיב "לתת לו פי שנים", מתנה קרייה רחמנא (ולשיטתו [וכחכמים] דמתנה חוזרת ביובל). אבל חכמים [ובכללן רבי מאיר] סוברים שאין הבכורה חוזרת ביובל. לרבי מאיר, משום דמתנה קרייה רחמנא (ולשיטתו מתנה אינה חוזרת ביובל). ולחכמים, ירושה קרייה רחמנא, דאמר קרא "לתת לו פי שנים" מקיש חלק בכורה לחלק פשוט, מה חלק פשוט ירושה אף חלק בכורה ירושה (גמרא שם).
בירושת היבםעריכה
עוד נחלקו התנאים הנ"ל במשנה (שם) לגבי ירושת היבם. ובגמרא (שם) מתבאר דטעם המחלוקת הוא משום דירושת היבם "בכור" קרייה רחמנא (והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת), ולכן תליא בפלוגתא דלעיל בירושת הבכור, דלר"מ ור"א חשיב כמתנה, ולחכמים חשיב כירושה. וכן תליא בפלוגתא דלעיל במתנה האם חוזרת ביובל.
וממילא, לפי חכמים [ובכללן רבי מאיר] ירושת היבם אינה חוזרת ביובל (לחכמים משום ירושה, ולרבי מאיר משום מתנה). ורק לפי ר"א ירושת היבם חוזרת ביובל.
בירושת הבעלעריכה
במשנה (שם) נחלקו התנאים דלעיל גם לגבי ירושת הבעל, האם הבעל צריך להחזיר ביובל מה שירש מאשתו ליורשיה המקוריים (הביולוגים).
ומסבירה הגמרא (שם) ששורש מחלוקתם בזה היא האם ירושת הבעל דאורייתא או דרבנן. ולכן הדבר תלוי גם במחלוקתם לגבי מתנה, כי אם ירושת הבעל דאורייתא היא נחשבת כירושה, אבל אם ירושת הבעל דרבנן הרי שהיא נחשבת כמתנה.
לפי חכמים [ורבי מאיר וריב"ב בכללן] ירושת הבעל דאורייתא, ואינה חוזרת ביובל. ולפי ר"א ירושת הבעל דרבנן, וחוזרת ביובל.
אם הורישתו אשתו בית הקברות, לדעת רבי יוחנן בן ברוקה, מחזירו למשפחתה ביובל (משום פגם משפחה), ומשלמין לו המשפחה דמי שווי בית הקברות. ומנכין לו מן הדמים דמי קבר אשתו, מפני שחייב בקבורתה.
האחין שחלקועריכה
בירושה רגילה, אם יש כמה אחים, יש לדון האם מחזירים הכל ביובל לתפוסת הבית וחולקים שוב. ובגמרא (שם) נקטינן דנחשבין כלקוחות ומחזירים, ועיין תוספות (שם).