ערך/הפקר בית דין

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי הפקר בית דין

אם יכול להקנות או רק להפקיעעריכה

דעת רבינו יונה (בשטמ"ק בב"ב ק. ד"ה ורבי אליעזר) דלא מהני אלא להפקיע, ולא להקנות. וכ"כ במחנ"א (קנין משיכה סי' ב ד"ה איברא, [לולא דברי הר"ן]), ונתה"מ^[1] (רלה יג). אמנם הרשב"א (בגיטין לו: ד"ה רבא) כתב שמהני אף להקנות. וע"ע שו"ת רעק"א (ח"א רכא אות ו ד"ה ויראה [וע"ש הע' כו], ובסי' רכב אות כא), ואמרי משה (סי' לז בהג"ה), ויד דוד (גיטין לו:).^[2]

אם שייך בהקדשעריכה

בתוס' בכתובות כט. ד"ה אלו מבואר דשייך הפקר ב"ד גבי חלק מזבח. וע"ש בקוב"ש פ, וכן הוכיח במקדש דוד לה, ג, וע"ש שרק בקדו"ד. וכן משמע בריטב"א (בב"מ צט. ד"ה ואי) דשייך הפקר ב"ד בהקדש. ומתוס' ב"ק עט. (סוף ד"ה תקנו) לכאורה מוכח שלא מועיל להקדש, שהקשו איך רבנן יכולים לתקן שייקנה למועל והא הוי חומרא דאתי לידי קולא. ואם מהני הפקר ב"ד מה קשה. [ולכאורה תלוי אם קנין דרבנן מהני לדאורייתא]. וע"ע קצה"ח קד סק"א "אין להם כח לעקור שעבוד הקדש".

שולי הגליון

↑ וצ"ע דהוא כתב כן ליישב דעת הרשב"א, וסותר לכאורה לרשב"א בגיטין דבסמוך.
↑ לדעת ר' יונה ודאי שהפקר ב"ד אינו יכול לשנות הכללים, אבל לדעת הרשב"א יל"ע אם יכולים גם לשנות את כללי הממון או רק להפקיר ולהקנות.

מעבר לתחילת הדף

[1] וצ"ע דהוא כתב כן ליישב דעת הרשב"א, וסותר לכאורה לרשב"א בגיטין דבסמוך.

[2] לדעת ר' יונה ודאי שהפקר ב"ד אינו יכול לשנות הכללים, אבל לדעת הרשב"א יל"ע אם יכולים גם לשנות את כללי הממון או רק להפקיר ולהקנות.

[1]

[2]