ערך/דופן עקומה
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
דופן עקומה
מקור ההלכהעריכה
בגמרא בעירובין (ד:) מבואר שדין דופן עקומה נלמד בהלכה למשה מסיני[1]
הגדרהעריכה
ההגדרה הפשוטה לדין "דופן עקומה" היא צורת התייחסות לעצם היוצא בצורה אופקית ממחיצה אנכית כחלק מהמחיצה כל עוד אין אורכו של העצם עולה על ארבע אמות. על פי ההלכה אנו מתייחסים לעצם האופקי כ"דופן עקומה" ולא כתחילת התקרה. כך נקטו רש"י (סוכה יז.) והר"ן (ד. מדפה"ר).
אמנם יש שביארו[2] שבמקרה זה אנו דנים את המחיצה כאילו היא זזה ממקומה ועומדת בתחילת העצם האופקי, כך שהחלל מצטמצם והמחיצה ניצבת בצורה אנכית כצורתה המקורית.
כשהדופן ברשות אחרתעריכה
הרא"ש (סוכה פ"א סימן ד) הביא דעת הרי"צ גיאות שאין מכשירים סוכה ברשות אחת על ידי דפנות מרשות אחרת מדין דופן עקומה, והרא"ש ובעל העיטור חולקים עליו.
כשאין הדופן מגעת לסכךעריכה
המגן אברהם (סימן תרלב סק"א) הביא דעת הר"ן שבמקום שאין המחיצה מגעת עד הסכך הפסול, אין אומרים דופן עקומה ואין אומרים גוד אסיק ודופן עקומה בחד מקום.
בשו"ת רע"א (סימן יב) סייג שלא אומרים כן אלא באופן שאי אפשר לומר כל אחד מהדינים בפני עצמו, שהרי כיוון שיש רווח בין הדופן למחיצה ע"כ אי אפשר לדון את המחיצה כעקומה. אך באופן אחר אף שצריך לשתי הלכות שפיר אמרינן לשתי הלכות במקום אחד[3].
ובעמק ברכה (הל' סוכה, אות ז) ביאר שהוא דין בדופן עקומה שלא אומרים דופן עקומה אלא באופן שעל ידי הלכה זו לבדה כבר תוכשר הסוכה, וכל שצריך הלכה נוספת להכשיר הסוכה לא אמרינן לה. ומכל מקום אף לדעת העמק ברכה בשאר הלכות אף במקום שצריך לב' הלכות אמרינן לה[4]. ועי' אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/סוכה/יח.
- ↑ לכה"פ לדעת רבי מאיר, עיי"ש.
- ↑ דרך זו הובאה ברש"י (יז.).
- ↑ והציור לכך באופן שהדופן מגיעה אצל סכך פסול, ובין הסכך הפסול לסכך הכשר יש חלל פחות מג' טפחים, דבעינן לדין לבוד ולדין דופן עקומה, אך כיון שאפשר לומר כל אחד מהדינים בפני עצמו, אמרינן ב' הדינים ומכשירים הסוכה.
- ↑ וכן מבואר בפשטות בגמרא בעירובין (ט.): מהו דתימא או לבוד אמרינן או חבוט אמרינן לבוד וחבוט לא אמרינן קמ"ל.