עץ יוסף על שמות רבה/א/יד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


שמות רבה


מפרשי המדרש

יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עץ יוסף על שמות רבה TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png יד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כדי שלא יתבע. כי חשב כי הוא רק הגורם. ואין שליח לדבר עבירה:

ויפרע מהם. מן המילדות כי הם הממיתים בידם. וכוונתו היה ג"כ להחטיא את ישראל בכל מה דאפשר:

מקום שהולד נפנה בו. דריש אבנים כאילו כתוב אפנים בחילוף בומ"ף מלשון הפנאה (יפה תואר). ויש מגיהים שהולד נבנה בו מל' בנין ולא ס"ל באבני משבר. משום דבמקום אחר קרי ליה משבר:

שאילולא כן מתה. ברוב חבליה שלא תוכל לסבול ופירוש על האבנים על עת הקשוי. וזה שאמר מסייע לריב"ס אין אבנים אלא סדן שהוא דבר קשה. שפי' כי אבנים בכל מקום לשון קושי מגזירת אבן. ולכן נקרא הסדן שבו עושה היוצר מלאכת אבנים כאומרו והנה עושה מלאכה על האבנים מפני שהסדן הוא דבר קשה בכל מקום כמו סדן של נפחים (יפה תואר):

סדן. פירש"י עץ עב שעליו יושב ומגלגל הבצים לעשותן בדפוס הכלי לפי גדלו וקוטנו והא דלא פירש שאבנים הנזכר כאן הוא שם מושאל למושב האשה כמו שהוא מושאל למושב כלי אומנות דהיינו סדין כי אותו הוא קשה משא"כ מושב האשה. ולכן בהכרח לפרש על קשוי האיברים (יפה תואר):

סימן גדול מסר להן כו' ואית דאמרי כו'. הני תרי לישני לענין מסירת סימנים לידע זמן ועת המליטה של הולד קאמר. כי פרעה צוה להם שיהרגו הזכרים בסתר קודם צאתם לחוץ וזה כשהולד עומד לצאת חוץ כשנפתח הקבר שהמילדת מתעסקת בהוצאתו תכניס ידה ותחנקנו. שתחשוב האם שמת בבטנה. ולפי שזה צריך עיון רב כי פעמים נפתח הקבר ואינה עת לידה עד כמה שעות ואם תשים ידה בפנים לפגוע בולד לא יזדמן לידה ותקלקל היולדת בחדרי בטנה. וגם היא תרגיש ברוע כוונתה. לזה מסר סימנים שכשהיא מפשקת רגליה זה לצד אחד וזה לצד אחד כדרך היוצר שירך מכאן וירך מכאן וסדן באמצע או כשירכותיה מצטננות אז היא עת המליטה:

אלא אם חיתה חיתה. והאי דכתיב וחיה אינו ציווי שיחיו על כל פנים. אלא פירושו שתשאר בחיים מצדכם שאתם אינכם מצווים להמיתה:

סימן גדול מסר להן. שאע"פ שנתן להם סימן לידע עת המליטה כנ"ל מ"מ קודם יציאתן לחוץ עדיין לא נראו זכרותם. וזהו שאמרו לו מהיכן נדע אם זכר או נקבה. ע"ז נתן להם סימן גדול אם פניו למטה כו':

אם פניו למטה דעו שהוא זכר שמביט כו'. אף שעושה מעשיהו רק בטבע ולא בכוונה. עכ"ז גם הטבע הכללי לא יפעול דבר לבטלה. והכל מסיבה ידועה וכוונה פנימה הבן זה:

שמביט בארץ שממנו נברא. כדכתיב וייצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה. וכתב בספר הברית בדורות הראשונים היה הטבע כן. אלא בדורות האחרונים נשתנה טבע זה. וגם שניהן נולדים פעם למעלה ופעם למטה פניהם ופעם מן הצד עכ"ל:

זכרים מהיכן ישאו נשים. ואם ישאו מצריות יהיה ולדה כמותה:

אשה אחת אינה יכולה כו'. כלומר שאשה אחת אינה יכולה להוליד אלא מאחד. ואם תנשא לרבים לא תוסיף בלידה. ואיש אחד בועל כמה נשים ויולדות כולן ופרו ורבו מאד:

אך אוילים שרי צוען. מפרש אך אוילים שרי צוען שהיו אוילים מקדמת דנא. דאי על העתיד לבד. די במ"ש עוד נואלו שרי צוען (יפה תואר):

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף